שימוש חכם במכשירים חכמים

שילוב לימודי טכנולוגיה ספרתית בלימודי חינוך
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

"למען טכנולוגיה מוצלחת, המציאות חייבת להיות עדיפה על-פני יחסי ציבור, כי בטבע אי-אפשר לשטוֹת." (ריצ'רד פיינמן)

משפט זה נכתב על ידי פיינמן בסוף הדו"ח שלו על אסון המעבורת "צ'אלנג'ר". באותו דו"ח הראה פיינמן כיצד שיקולי יחסי ציבור יכולים להרוס משימה טכנולוגית ולעלות בחיי אדם. במאמר זה אראה כיצד המציאות וההיגיון מגויסים על מנת לבסס השכלה בדבר כמה עקרונות העומדים ביסוד השימוש בטכנולוגיה הספרתית בכלל, ובסביבות הוראה ולמידה בפרט. אם נתאים את דבריו של פיינמן להקשר הטכנולוגיה בחינוך כיום, גם אנו נצטרך להבין שלמען שימוש מוצלח בטכנולוגיה המציאות חייבת להיות עדיפה על-פני יחסי ציבור, כי בטבעה של הטכנולוגיה אי אפשר לשטוֹת.

עד כמה סקרניים עלינו להיות ביחס לכלים שמשרתים אותנו? כולנו מעתיקים קבצים לכאן ולכאן, ונדמה שאיננו צריכים להבין את התהליך כדי להשתמש בו. כמו במטפורה הבלויה והמשומשת, הרי איננו מרגישים בצורך להבין כיצד פועל מנוע המכונית כדי לנהוג במכונית. האמנם למטפורה זו יש ערך כלשהו? עידן התעשייה סיפק לנו מכונות רבות שכל תכליתן היה לפעול וליצור תוצאות (בעיקר בהעברת אנרגייה וחומרים ממקום למקום) במינימום של מעורבות המשתמש ובעיקר במינימום של הבנת המשתמש. האם המחשב הוא מכונה כזו, מעין תחליף לחמור? האם הבנת המחשב כתחליף לחמור עוזרת לנו?

רבים מאתנו תופסים את קובצי המחשב כמארזים של מידע, של תכנים, של משמעויות ושל ידע. ובלי לדעת כיצד הקבצים האלה מועתקים, אנו מאמינים שיחד עם הקבצים מועתקים המידע, התכנים, המשמעויות וכל הידע שאנו מגלים במאגרי המידע, בדפי האינטרנט ובספרים האלקטרוניים. זו, כנראה, הסיבה לכך שיש המאמינים שהאינטרנט יחליף את ההוראה האקדמית. אם לא מחר, אז מחרתיים. כנראה זו גם הסיבה לכך שתכניות המחשוב והתקשוב לדורותיהן הזעיקו את המורים להציל את בתי הספר מפני ביטולם. אם יש בידינו טכנולוגיות מידע וידע, הן יכולות לשרת אותנו בדרכים עדכניות ואנו יכולים לוותר על מוסדות ההוראה המיושנים. מכל מקום, רבים מאתנו מאמינים שהמחשבים מכילים ומעבדים מידע, וכאשר אנו מעתיקים קבצים אנו מעתיקים מידע ואת כל מה שיש בקבצים.

השאלה שאני מעלה היא: כיצד ניתן לסמוך בעיניים עצומות על ביצוע העתקת המידע, התכנים, המשמעויות והידע, מבלי להכיר מקרוב את התהליך המתבצע בפועל בהעתקת קבצים? שאלה שנייה, הנלווית לראשונה, היא כיצד בכלל יכולים המידע, התכנים, המשמעויות והידע להגיע אלינו מהקבצים המקוריים בתהליך ההעתקה?

השאלה השנייה קרובה יותר לעצבים החשופים של מערכות החינוך. אפשר לראות במערכת חינוך מנגנון שכל ייעודו הוא העברת מידע, תכנים, משמעויות וידע אל התלמידים. במילים "תכנים ומשמעויות" נכללים גם ערכים וגם נורמות של התנהגות. קיימות תיאוריות ואידאולוגיות חינוכיות שונות המתייחסות אל הגדרה זו. אבל איש לא יוכל לחלוק על תוצאות. אם נדע להעביר מידע, תכנים, משמעויות וידע אל תלמידים, לא נוכל לערער על העובדות. ואולם, מערכות החינוך נאבקות שנים בקשיים שבביצוע משימת ההעברה הזו. לעתים הקשיים האלה מתבטאים בהצהרה שידע לא ניתן להעברה ושכדאי גם לשים לב שהמורה איננו מקור הידע. אבל אם באינטרנט מצאנו דרך להעברת מידע וידע, האם לא כדאי לגלות כיצד משימה זו נפתרה בעולם הקבצים, ולבחון את אפשרות יישום הבנה זו בעולם החינוך?

במילים אחרות, הבנת טכנולוגיות התחבורה איננה יכולה לתרום לשיפור מערכות החינוך, אך הבנת הטכנולוגיה העוסקת בהעברת מידע ותכנים חיונית לעולם החינוך. התועלת בהבנה זו מובטחת בכל מקרה. אם אכן קיימת דרך שיטתית להעברת תכנים במישור הטכנולוגי של העברת קבצים, דרך זו חייבת לשפוך אור על משימות ההוראה והלימוד, אם באמצעות השוואה ואם באמצעות ניגוד. אם יתברר שטמונה כאן מיסקונספצייה טכנולוגית, אז אפשר יהיה להוריד את רמת הכוננות מפני ביטול בית הספר ולהפיק כמה לקחים חשובים לחינוך. כי להצהיר בהחלטיות שמידע איננו ניתן להעברה כמו קובץ בלי להבין כיצד מידע עובר בקובץ, זו התחמקות, או הטעיה. רוב אנשי החינוך אינם יכולים לתאר או להגדיר מה זה מידע ולא מה זה קובץ. מדובר בנקודת מבט יישומית, שלפיה התוצאות המושגות הן שקובעות.

במקביל להשגות אלה, אפשר סתם להיות סקרנים ולשאול: איך גילו דרכים להעברת תכנים, מידע, משמעויות וידע באמצעות מכונות, מבלי שאמות הספים ירעשו בשל התגלית הזו? האם אין פירוש הדבר שאנו בדרך לפתרון בעיית הבינה המלאכותית? הסקרנים גם ירצו להכיר את הסוד של תהליך ההעברה הזה, הטמון בתהליך ההעתקה של הקבצים, המתבצע באמצעות הפקודה copy, שפעם היינו צריכים לכתוב אותה במפורש כדי להעתיק קבצים.

תהליך ההעתקה של קבצים, המתבצע בעקבות הפקודה copy, ישים על נתונים סטטיסטיים, על מאמרים במתמטיקה גבוהה, על סיפורי בדים, על מתכוני בישול, על יצירות מופת, על פרוזה ושירה ועל דברי הבל ובלע גם יחד. האם כאשר יומצאו תכנים חדשים לגמרי נצטרך לשדרג גם את התהליך? זה לא קרה מאז המצאת DOS. ללא קשר לאופי התוכן המועתק, התהליך פועל. אז אולי בכל זאת ירצה הקורא הסקרן להכיר מקרוב את פרטי תהליך העתקת הקבצים הזה?

כמובן שהזמנה זו, להבין את הטכנולוגיה בנקודה הספציפית של ביצוע העתקת קבצים, איננה יכולה להתבצע כתהליך הבנה קונסטרוקטיביסטי במסגרת של קריאת מאמר או בלוג. קריאה על ביצוע העתקת קבצים, ואפילו קריאה של ניסוח שלו כאן, תהיה "למידה על" – למידה שבחינוך סולדים ממנה זה כמה דורות. הרי זו לא תהיה "למידה את". זאת תהיה למידה "דקלרטיבית" המפתה את הלומד לשנן מילים ולא להבין, במקום למידה מתוך הבניית ידיעה.

למידה ראויה של ביצוע העתקות של קבצים איננה ניתנת למימוש על ידי הצגת פרטי הביצוע כדבר המוכן מראש, ולכן פרטים אלה לא יוצגו כאן. יחד עם זאת, לצערם של החרדים מפני הבנת המדיה בהקשר הספרתי, הדרך הקונסטרוקטיביסטית הסבירה ביותר להבנה של תהליכים כאלה היא באמצעות לימוד התכנות. כִתבו כמה הליכים לביצוע העתקה של טקסטים עתירי תוכן בשיטות שונות ובִדקו את התוצאות. מה גרם או לא גרם להעברת המידע? מה תרם או לא תרם לאפשרות "העברת המידע"? מאמר איננו יכול להחליף קורס קונסטרוקטיביסטי לתכנות המעוצב למטרות הבנת הטכנולוגיה הספרתית בהקשרי השימוש שלה.

היות שבדרך כלל המחלקות למדעי המחשב, למחשבים ולטכנולוגיות מידע אינן מעוניינות בהוראת התכנות למטרה זו, לא נוכל למצוא בהיצע האקדמי הנוכחי קורסים ראויים למטרת הבנת הטכנולוגיה הספרתית ביישומיה בחינוך. קורסים כאלה חייבים להינתן בבתי הספר לחינוך, אבל בדרך כלל  הם לא ניתנים גם שם מסיבות שונות.

למען הגילוי הנאות, התכנית "תקשורת ומחשבים בחינוך" לתואר שני בחינוך באוניברסיטת תל-אביב כללה כשני קורסים במדעי המחשב בשנים הראשונות של קיומה. במשך השנים דחקו אותם החוצה בתואנות שונות. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התעוררות בעולם ביחס להגדרת ידיעת התכנות כהשכלה בסיסית. לכן יש לצפות מבתי ספר לחינוך בארץ שינסו ליישם את הגישה הזו מחדש בקרוב.

לדעתי קורסים לתִכנות חייבים להינתן לתלמידי חינוך, אבל הם צריכים להינתן על ידי מורים ומרצים שנקודת המוצא שלהם איננה טכנולוגית אלא מדעית-חינוכית. לפי מאמר זה, הדרך המתאימה ללמידת תכנות היא פעילות יצירתית המאפשרת ללומדים וללומדות לא רק ליהנות משליטה במדיה, אלא גם ליהנות מהבנת התכונות המיוחדות והייחודיות של הטכנולוגיה הספרתית. הערך המוסף של למידת תכנות בדרך המתאימה למטרות אלה ייחשף בהצגת מדעי המחשב כמחוברים לפעילויות ולהתפתחויות אקדמיות אחרות, כולל האוריינות.

אף שנושא האוריינות הוזנח בשנים האחרונות, אחרי ניסיונות הנפל שיצרו הוראה קלוקלת ומזיקה של כתיבה וקריאה, אי אפשר להתעלם לא מהטקסטואליות העובדתית של הטכנולוגיה הספרתית ולא מההיבטים האורייניים של השימושים בתוכנות. למיטב ידיעתי, בלי הבנת הקשר שקיים בין מדעי המחשב לאוריינות, משימת שילוב הטכנולוגיה הספרתית בחינוך תישאר תעלומה בלתי מוגדרת.

לדעתי, ברור שבלעדי הבנתן של התכונות הייחודיות של הטכנולוגיה הספרתית, השימושים החינוכיים בטכנולוגיה זו נשארים מוגבלים לתפיסות עידן התעשייה. נוכל לכנות את המכשירים שאנו מכניסים לכיתות "מכשירים חכמים". בלי השימוש החכם בהם, ילדינו לא ירכשו השכלה שיש בה חוכמה. קל להתלונן על המורים ועל המורות בשל דשדושם בפדגוגיות מיושנות, אך איננו מלמדים אותם לנצל את התכונות של הכלים הספרתיים המבדילות אותן לחלוטין מהמכונות המוכרות להם מהרחוב.

האמת היא שהמורים אינם אשמים בהגבלות המוצבות על ההשתלמויות וההכשרות שלהם כמיטות סדום. מי שמכשיר אותם ומי ששולט בהכשרתם חייב לעשות חושבים.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. העולם שלנו הולך ומתמחה. יש יותר ויותר ידע ויותר ויותר מחקרים והמצאות. אי אפשר ולא צריך שכל אחד ידע כל דבר בכל תחום. זה יהיה פשוט בזבוז. לכן מספיק שאנשים ידעו איך משתמשים בכלים בצורה מירבית ולא כל כך את העקרונות המדעיים וההסברים העמוקים של כל טכנולוגיה. אלא אם כן הם רוצים להיות מפתחים באותו תחום.

    1. איך "אנשים ידעו איך משתמשים בכלים בצורה מירבית" בלי לדעת דבר על תכונותיהם? איך הם ידעו לעשות זאת אם המודל שלהם הוא מכונות מעידן התעשיה? אפילו המפתחים אינם יודעים מה לעשות עם השגיאות שלהם והם מטילים על המשתמשים לבצע בדיקה תוך כדי שימוש, מה שלא עוזר בכלל בכלים החדשים (הספרתיים). אפילו בדיקות "מקצועיות" לכאורה (הבטחת איכות) אינה עוזרת ממש בכלים החדשים, כי יש להם תכונות שלא היו לכלים הישנים. תכונות אלה לא השתנו כבר למעלה משבעים שנה והמשתמש המצוי מאמין ליצרנים כאילו חלו מהפכות בידע בתחום השימוש בכלים החדשים.

  2. אבל יש בעיות גדולות יותר, הם לא יודעים להביע עצמם ולכתוב ללא שגיאות, אז בואו קודם נתחיל מזה

    1. לכתוב בלי שגיאות זה בסך הכול להעתיק מילים ללא שגיאה. האמונה שמילים נושאות תוכן באופן אוטומטי נחשפת במפגש הזה, בדיון הזה, בין מחשבים ואוריינות. אחרי עשרות שנים שלימדנו את כולם לא להבדיל בין מונחים למושגים, מה נוכל לדרוש מהמורים? הרי הם למדו אוריינות קלוקלת של מיזוג טקסטים וטריקים בלי להבין שבכתיבה אנו ממירים מחשבות בסימנים. העצלנות משתלטת ואפילו לא שמים לב למילים. תשומת הלב מוסחת לכל הפיתויים הקופצניים ואין סבלנות אפילו לקרוא בשנית את מה שכתבנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו