למען העולים, למען כולנו

השקעה בחינוך היא הנשק נגד גזענות
מקוה ישראל, בית הכנסת ע"ש קרל נטר. Dr. Avishai Teicher via the PikiWiki he.wikipedia.org

לפני כ-35 שנים, כשלמדתי בתיכון בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, הגיעו ללמוד אתנו בפנימייה יהודים, ישראלים עולים חדשים מאתיופיה.

לא הרגשנו שונים ולא מתנשאים ולא יהירים. להפך, קיבלנו אותם בחום ובאהבה, והם השתלבו כמו כל התלמידים שהגיעו מכל קצווי הארץ ומכלל האוכלוסייה.

במהלך שנות העלייה הגדולה מאתיופיה הגיעו לפנימייה אלפים, והיו תקופות שכל תלמידי הפנימייה היו עולים חדשים מאתיופיה, מצב שבהחלט יצר בעיה בקליטה שלהם בחברה הישראלית.

כחברי הנהלת המוסד החלטנו לשנות ולעשות מעשה, להשקיע בהשתלבותם של העולים ושל כלל התלמידים, גם אלו שנולדו בישראל, וליצור שילוב בין מגוון דתות ולאומים – יהודים, ערבים, דרוזים, עולים חדשים מצרפת, מהודו, מרוסיה, מדרום אמריקה, מאתיופיה ועוד. מכל קצווי הארץ הגיעו אלינו, והקפדנו שלא תהיה דומיננטיות למוצא אחד או לעלייה מסוימת.

השקענו בצוות החינוכי ובניהול הבכיר ובעיקר השקענו בתוספת שעות לימוד לכלל התלמידים ובתגבורים לחלשים. השיטה מיוחדת: אם תלמיד אומר "קשה לי", מיד עטים עליו המורה, המחנכת, סגנית המנהלת והמנהלת, וכך אין מצב שהתלמיד לא יודע או לא מבין או נשאר ללא מענה.

בשנים האחרונות ההצלחה מוכחת – אם לפני כחמש שנים עמדו שיעורי ההצלחה בבגרות על פחות מ-50%, היום מגיעים להצלחה מסחררת של עד 98% הצלחה בבגרות ולכמעט 100% הצלחה בגיוס לצבא – הישג חסר תקדים לתלמידים שבאו מכלל הציבור, כולל יוצאי אתיופיה.

היום יש בפנימייה כ-120 תלמידים ממוצא אתיופי, יותר משיעורם באוכלוסייה בישראל, והם מקבלים את הטוב ביותר. מבחינתי, יש שלושה הישגים חשובים: התלמידים מתגייסים לצה"ל, הופכים להיות אזרחים נאמנים למדינה ורובם ממשיכים ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות.

פרויקט נוסף, שבו שותפים מקוה ישראל, משרד הקליטה ומשרד החינוך, נקרא "אקדמיה בראש שקט". מטרת הפרויקט לתת לסטודנטים יוצאי אתיופיה – שקשה להם, בלשון המעטה, ללמוד בבית ובאזור מגוריהם – לחיות ולגור בתנאי הפנימייה במקוה ישראל. במהלך היום הם לומדים במכללות או באוניברסיטאות, ואחר הצהריים ובערב הם חונכים תלמידים בתוך מקוה ישראל. כך כולם מרוויחים, ובגדול.

אני רוצה לציין שטיפול במגזר מסויים באוכלוסייה אינו פשוט, אבל במציאות של 2015 הוא חובה. רק השקעה בחינוך – מהגן ועד האוניברסיטה – תביא להצלחות, ובעיקר תיתן לעולים כלים כדי שיוכלו להיות אזרחים שווי זכויות וחובות וכדי שירגישו כמו כל אחד אחר במדינת ישראל.

מלחמה בגזענות היא מלחמה יום-יומית, אין זבנג וגמרנו! המלחמה בגזענות צריכה להיעשות באמצעות הקצאת משאבים בחינוך וברווחה, באמצעות הענקת משאבים לחלשים ולאוכלוסייה הבוגרת ובאמצעות תמיכה מסיבית באוכלוסייה הצעירה. המלחמה בגזענות אינה נעשית באלימות אלא להפך, בהענקת טוב ובפיזור הטוב שנמצא מסביב, ורוב העם תומך בכך.

אני רוצה לציין שניתן להתגבר על הקשיים וניתן ללמוד מלקחי העבר ולא לתת לעבר לרדוף אותנו. ובעיקר, יש לקבל את האחר, את השונה, ללא הבדל מוצא, עדה, גזע, דת, מין או צבע.

אני רוצה שכולנו נירתם למען עשיית טוב ונצא נגד המיעוט המסית, המיעוט הגזעני והמיעוט שלא יודע מה זה להיות בן-אדם!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

  1. כבוגרת כפר הנוער הדסים ופרי חינוכי של קיבוץ גלויות נהדר ופורה, כבר 24 שנים מלמדת בתיכון וכל עוד זה תלוי בי – לא תקום ולא תהיה גזענות ואפליה כחלק אינטגרלי מתפיסת עולם ומתשדורת. כנראה שיש משהו בחינוך המובנה בכפרי נוער שצריך לשכפל ובא לציון גואל.

    1. אכן נחמד לקרוא שגדלת בהדסים, אין לי ספק שזו הדרך ואכן צריך לשכפל את החינוך בכפרי הנוער לעוד עשרות ומאות בתי ספר במקרית 8 ועד אילת.
      אני מתכוון להמשיך ולנסות לשנות.

  2. אם כל אחד היה אכפתי
    אם כל אחד היה לוקח חלק
    המאמץ היה קל יותר.
    אן לזלזל בקיומה של המדינה
    ממקום של רצון להעצים אותה,
    ללא גזענות מיותרת שתופסת כותרות..
    ממקום של הבנה שעולים חייבים
    ליקלוט.מתוך אהבת הזולת ורצונו
    להקלט כאחד בני שווים.
    ללא שוני בדת, צבע,ו/או מין.

    1. אכן לימור , אכפתיות ואופטימיות ובעיקר רצון להצליח ולפרגן ולתקן בשקיפות מלאה

  3. בעד ! העולם יהיה טוב יותר בזכות אנשים איכפתיים כמוך . אנשים שעסוקים בדברים שאחרים מטאטאים עלה והצלח!

    1. אכפתיות בחינוך זו מעלה הכרחית.חייבים שינוי תודעתי בחינוך לשנים הבאות.

  4. שלום מר יהודה זעפרני קראתי את הכתבה ואני מכיר את פעילות מקווה ישראל ( עזרה לסטודנטים הלומדים במכללה למנהל) שאלתי היא כזו האם אתם ממליצים לתלמידים להיבחן בבגרות באמהרית ?

    1. ירון היקר, אני לא מוסמך לענות על שאלה זאת אלא רק משרד החינוך שמכתיב ואחראי על הנושא.
      דעתי האישית לגבי בחינות הבגרות בכלל היא קצת שונה מדעתם של אחרים בעיקר לגבי המקצועות והתכנים.
      לגבי אם הייתי ממליץ ומאפשר להיבחן באמהארית , אני בהחלט הייתי מאפשר לתלמידים להיבחן בשפה שבה הם מרגישים הכי נוח לענות עליה-עברית,רוסית,אמהארית,צרפתית,אנגלית.
      לשמחתנו יש בארץ נגוון של שפות ועולים מארצות רבות ואסור שהחסם של השפה ימנע תעודת בגרות מתלמידים טובים.

      1. כגוף הכותרת אנסח שאלתי מחדש , מהי עמדתך בכל הנוגע לעידוד תלמידים ממוצא אתיופי להגביר אמהרית כמקצוע מוגבר למרות שישנה ידיעה ברורה כי בגרות כזו אינה קבילה ואינה נחשבת לצורך קבלה לאוניברסיטאות ? אחיה וקוץ בה ?

        1. עמדתי , אם הבנתי נכון …
          עמדתי היא שללמוד שפות ..אין לזה סוף בתיכון…בתיכון צריכים לתת אפשרות ל 3 שפות עיקריות אנגלית.ערבית וצרפתית..מעבר לזה למה דווקא אמהרית ולא מרוקנית?רוסית?איטלקית?פולנית?גרמנית?סינית?רומנית? ועוד ועוד..אין לזה סוף…ולכן צריכה להיות החלטה מהן השפות שהכי כדאי ללמוד לבגרות..זה לא אומר שאם מישהו רוצה יחד עם עוד תלמידים כקבוצה שרוצים.. אזי הם יכולים גם אבל לדעתי לא תהיה לזה השפעה או תועלת בעתיד..קח את הסינית שמהווה מעל 1.5 מיליארד אנשים והעתיד הוא שם ..אולי להכניס לכל בתי הספר ולא רק ל 20 הקיימים היום? זו דעתי האישית כמובן ותודה לך ירון על ההתעניינות

      1. אוסיף ציטוט מהכתבה דלעיל : היום יש בפנימייה כ-120 תלמידים ממוצא אתיופי, יותר משיעורם באוכלוסייה בישראל, והם מקבלים את הטוב ביותר. מבחינתי, יש שלושה הישגים חשובים: התלמידים מתגייסים לצה"ל, הופכים להיות אזרחים נאמנים למדינה ורובם ממשיכים ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות" שאלתי היא כמה מהם הגבירו אמהרית כמקצוע בכדי לזכות בתעודת בגרות הנכספת ? אגב יש לציין כי תעודת בגרות שכזו אינה קבילה לצורך קבלה ללימודים באונ'. האם אתם מציינים פרט זה בפני התלמידים

  5. כמעט לא מופיעים בשיח הציבורי. רק שחיתויות, מהומות, יריות, וכן הלאה.

    1. התקשורת בהחלט צריכה לדבר גם על הנושאים הרציניים כמו חינוך ועל ההישגים שיש בחינוך ולא רק לדבר שלילי…

  6. מר זפרני, ברצוני להסב את תשומת ליבך בעניין אקדמיה בראש שקט:
    נכון-הסטודנטים גרים במקווה ישראל בשני מבנים בפרויקט חשוב, והסטודנטים חונכים תלמידים ומתנדבים מדי ערב.
    אך המבנים בתנאי רמה גרועים, ולא עושים מאמצים לשפר אותם. מקווה ישראל לא עומדים בהתחייבויות כלפי הסטודנטים בשיטתיות.
    הסטודנטים מתוסכלים מהיחס הפטרוני והמתנשא מצד מקווה ישראל בכך שאינה עונה לבקשותיהם החוזרות בעניין תחזוקת המבנים והשירותים שהיא אמורה לספק.
    לאחרונה נודע כי מקווה ישראל מעוניינת לצמצם את הפרויקט בטענה כי אחד המבנים אינו בטיחותי. אך למרות שהסטודנטים ביקשו לראות את הדו"ח של הבטיחות כולם התחמקו. מסתבר כי מקווה ישראל סגרה מאחורי הקלעים וחתמה חוזה לייעד את המבנה לארגון אחר-מה קרה הרי זה לא בטיחותי??? וגם זה לא מה שאמרתם למשרד החינוך והקליטה.
    זהו המשך ישיר ליחס משפיל, מזלזל ופטרוני.
    אם אתה מאמין לכותרת הכתבה נא
    טיפולך המיידי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך