על מנת לקדם את הקמתם של "מילואים בחינוך", אני מציגה את הרעיון בפני מגוון קהלים. המשותף לקהלים אלה הוא אחת השאלות הראשונות שנשאלת – "כמה זה יעלה?", או האמירה "הרעיון מצוין, אך ייפול בגלל התקציב". אף שנדמה שהתקציב עלול להוות חסם, בחינת הסכומים המדויקים מגלה שהפתרון פשוט יותר משנדמה.
הבעיה: מחסור כרוני במורים בשוטף ובמצבי חירום
מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור של כ־4,000 מורים. אלה חסרים בעיקר, אך לא רק, במקצועות מדעיים, מתמטיקה, טכנולוגיה ושפות. המחסור אינו רק עניין של כוח אדם; הוא מתורגם לשיעורים שמתבטלים, לתלמידים שאינם מקבלים מענה אישי ולמערכת חינוך המתקשה להגיב למצבי חירום.
הפתרון: מילואים בחינוך
אחד הפתרונות לשתי בעיות אלה הוא "מילואים בחינוך", שמשמעותו הקמת מאגר אנשי ונשות מקצוע בעלי מומחיות רלוונטית, שלאחר מיון והכשרה מתאימה יוכלו להיקרא ל"מילואים בחינוך". המילואים יוכלו להתבצע באמצעות מילוי מקום, תגבור לימודי, תמיכה כמורה נוסף בכיתה או שיעור בנושא ייחודי. בדיוק כפי שהצבא מפעיל בתשלום מילואימניקים בשעת הצורך, כך גם מערכת החינוך תוכל לגייס כוחות זמניים בתשלום בצורה יעילה ומתוכננת. וכך, מילואים בחינוך יתנו מענה כפול: מצד אחד, גיבוי חיוני במצבי חירום; מצד שני, פתרון שיטתי למחסור הכרוני במורים באמצעות מילואים של יום בשבוע.
כמה זה עולה? החישוב
למעשה, הכסף למימון המילואים בחינוך נמצא כבר בתקציב החינוך. אחד המקורות התקציביים (ויש נוספים) הוא התקציב המתפנה מאי-תשלום שכר לכ-4,000 המורים החסרים – אלה שמשכורותיהם מתוקצבות אך אינן משולמות. במילים אחרות – התקציב קיים, אבל לא מתורגם להוצאה בפועל.
להלן חישובים לשם הערכת סדרי גודל של התקציב המתפנה וכיצד ניתן להשתמש בו ליישום "מילואים בחינוך".
- שכר מורה לשנה (הערכת חוסר): 10,000 ש"ח לחודש × 10 חודשים = 100,000 ש"ח לשנה.
- שכר עבור 4,000 מורים חסרים שמשכורתם אינה משולמת: 400 מיליון ש"ח לשנה.
כלומר, 400,000,000 ש"ח מתקציב משרד החינוך אינם משולמים כמתוכנן. כיצד ניתן לתרגם סכום זה לימי מילואים?
- עלות ממוצעת של יום מילואים: 1,000 ש"ח.
- כלומר, 400 מיליון ש"ח הם שווי ערך ל-400,000 ימי מילואים בשנה.
נבדוק מה המשמעות של מספר ימי מילואים זה ביחס ל- 2.5 מיליון תלמידי ישראל.
- הקצאה לתלמיד: נחלק 400,000 ימי מילואים ל-2.5 מיליון תלמידים. התוצאה: 0.16 ימי מילואים לתלמיד בשנה.
- אם נניח שבכיתה ממוצעת לומדים 30 תלמידים, הרי שמהתקציב המתפנה מאי-תשלום המשכורת ל-4,000 מורים, ניתן לממן 4.8 ימי מילואים בשנה לכיתה. אם בשנת לימודים לומדים כ-10 חודשים, נקבל כי כל לכל כיתה ניתן יהיה להקצות כחצי יום מילואים בחודש!
- נניח שבבית ספר יש 20 כיתות: לכל בית ספר ניתן יהיה לממן 100 ימי מילואים בשנה רק מהתקציב המתפנה.
המשמעות היא שכל בית ספר בישראל יקבל תוספת של כוח הוראה, בלי להכביד על תקציב מערכת החינוך. האם מספר ימי מילואים זה מספיק? התשובה תתבהר לאחר שיתחיל היישום וניתן יהיה ללמוד מניסיונם של בתי הספר הראשונים שישתתפו בתהליך.
חישוב זה היה הדגמה בלבד. חישובים דומים ניתן ליישם גם ביחס להכשרת המילואימניקים, הצבתם בחירום וכו', וכמובן ייתכנו תקציבים נוספים שיוקצו למטרה זו.
במאמר הבא אדון במשמעותו של מספר זה: האם זהו תקציב גדול? קטן? מה משמעותו בפועל וכיצד השקעה זו עשויה להשפיע על עתידה של מדינת ישראל?
הערה: הבלוג נכתב בשיתוף עם ChatGPT. אני סיפקתי את המסגרת לחישובים, הנתונים, אופן החישוב והדגשים המרכזיים. ChatGPT סייע בארגון, ניסוח וכתיבה רציפה של הטקסט. הליטוש והניסוח הסופי הם שלי.






8 תגובות
כאשר כל הרעיון נשען גם על מספרים, זה עוד יותר הופך לויאלי.
רעיון מצויין
אני מנחה ומרצה באוניברסיטה ועברתי נזמן את גיל המילואים הקריבי שהייתי בו והייתי שמח לתרום
כל הכבוד. להקים מסגרת רק במסגרות של החינוך הממלכתי. אחרת ברור לאן התקציב יזרום.
לאורית חזן היקרה
הרעיון בהחלט מעניין. שרות מילואים מתאים לענייני ביטחון. לא מתאים בכלל למערך החינוך אם חסרים כ- 5000 מורים על ציבור שמתקרב ל 200.000 מורים זה אומר שיש לשפר את מערך גיוס המורים ויש אמצעים לעשות זאת. זה יהיה יותר קל ויעיל מאשר לגייס עשרות אלפי אנשי מילואים שאינם יכולים להיות בעלי מקצוע בהוראה.
יצחק שלום,
אין סתירה בין השניים. עד שיושלם המחסור, ניתן לגייס מילואים בחינוך. יתכן גם וחלק מהמילואימניקים בחינוך, יחליטו להיות מורים בסופו של דבר.
גם אם בסופו של דבר תדרש תוספת תקציב זה לא צריך להפריע. מדובר בעתיד ילדינו ובעתיד המדינה.
זווית הסתכלות מעניינת
צריך רק להיעזר ברואה חשבון סמכותי שיעגן את הנתונים והמסקנות
הירידה לפרטים וההעמקה ממאמר למאמר מעידה על גישה רצינית. הלוואי שאתם תצליחו. זה יעזור לכולם