זהו המאמר השישי שאני מפרסמת ב-JOKOPOST בנושא הקמת מערך "מילואים בחינוך" – יוזמה שמטרתה לאפשר למערכת החינוך בישראל לפעול בצורה רציפה בעיתות חירום: מלחמות, מגפות, אסונות טבע ואירועים בלתי צפויים נוספים, ובה בעת גם לסגור פערים במחסור במורים. במאמרים הקודמים בחנתי את רעיון "המילואים בחינוך" ממגוון היבטים – אסטרטגיים, חברתיים, פדגוגיים ויישומיים.
במאמר הנוכחי אתמקד בהיבט התקציבי, סוגיה שעולה כמעט בכל שיחה שאני מקיימת בנושא. אחת השאלות שחוזרת שוב ושוב היא האם נדרש תקציב חדש להקמת המערך. החשש מובן – אם המילואימניקים והמילואימניקיות יתוגמלו על ימי השירות החינוכי בדומה למערך המילואים הצבאי, ייתכן שיידרשו לכך משאבים משמעותיים. אלא שניתוח אסטרטגי מגלה כי לא בהכרח יש צורך בתקציבים חדשים. במילים אחרות, במאמר זה אטען שדווקא ההיבט התקציבי מחזק את היתכנותו של הרעיון.
העיקרון המנחה הוא שימוש מושכל במשאבים קיימים. כשמזוהה צורך חדש, אין למהר ולגייס משאבים נוספים. עדיף לבחון תחילה אילו משאבים כבר מוקצים לאותו תחום, האם הם מנוצלים באופן יעיל, והאם ניתן להתאימם או להסיטם לטובת פתרון אפקטיבי יותר. בחינה כזו מעלה שפעמים רבות ניתן להתאים תשתיות קיימות או להפסיק את יישומם של פתרונות פחות יעילים ולהפנות את המשאבים המתפנים למערך שיש לו פוטנציאל לענות על הצורך שהתעורר.
כיצד ניישם רעיון זה בהקשר ל"מילואים בחינוך"? בהיבט הארגוני, ניתן לשקול שימוש במודל המוכר של מערך המילואים הצבאי, לרבות מנגנוני התשלום, כבסיס לתגמול למשתתפי מערך המילואים החינוכי.
מבחינת תקצוב שוטף, קיימות מסגרות, כמו למשל מערכת גפ"ן, שבאמצעותה בתי הספר רוכשים תוכניות העשרה בתחומים שונים, שראוי לבדוק אם הן משיגות את מטרתן. מדובר בתקציב של כשני מיליארד שקלים בשנה, המחולק לכמה סלים (תוכן, רווחה רגשית, ארגון ועוד). היות שסביר להניח שמילואימניקים רבים יוכלו להשתלב בתחומים אלה, ניתן להסיט את המשאבים הללו לטובת מערך מילואים מחויב תוך השגת אותם יעדים ויעדים נוספים ללא צורך בתקציב נוסף. עוד מקור אפשרי הוא תוכניות ההסבה השונות. אף שבחלקן מושקעים משאבים רבים, הן אינן מצליחות לפתור את אתגר המחסור במורים בשגרה ואינן ערוכות כלל למצבי חירום.
מקור תקציבי נוסף טמון בשעות הוראה שאינן מנוצלות באופן מיטבי בשל מחסור במורים. למשל, כיום, כאשר בבית ספר מסוים אין מורה לפיזיקה (לאור המחסור במורים למקצועות מדעיים וטכנולוגיים), המקצוע לא נלמד ובמקומו נלמד מקצוע אחר (שאינו נדרש בהכרח). קרוב לוודאי שבמערך המילואים ישרתו גם פיזיקאים ופיזיקאיות שיוכלו ללמד פיזיקה. אם כן, את שעות ההוראה האלה ניתן יהיה להקצות למערך המילואים, כך שבית הספר יוכל להציע לתלמידיו ללמוד גם מקצוע זה.
ומה לגבי הטענה ששכר המילואימניקים גבוה משכר המורים ולכן התגמול שיקבלו המילואימניקים בגין שירותם בחינוך יהיה גבוה מהשכר המשולם למורים הסדירים? גם כאן, בדיקה שערכתי העלתה כי ההפרש קטן – ולעיתים אינו קיים כלל – בעיקר משום שאין צורך לשלם למילואימניקים תנאים נלווים כמעסיק.
כדי לתכנן, ליישם ולנהל באופן מושכל את מערך המילואים, דרושים נתונים מעודכנים בזמן אמת לגבי שעות הוראה, צוותי הוראה, תלמידים, תשתיות ותקציבים. נתונים אלה יאפשרו הקצאת משאבים שיטתית תוך בחינת עלות מול תועלת, זיהוי הזדמנויות, מניעת השקעות שגויות, ומיקוד המשאבים הקיימים באופן שיבטיח רציפות חינוכית הן בחירום והן בשגרה.
לסיכום, יישום מושכל של מערך "המילואים בחינוך" אינו דורש תקציבים חדשים, אלא ניהול חדש של המשאבים הקיימים תוך התבססות על ניתוח מושכל של נתונים מעודכנים.
הערה: הבלוג נכתב יחד עם ChatGPT, שמסתבר שכבר הכיר את הרעיון "מילואים בחינוך". הצגתי בפניו את המקורות התקציביים האפשריים ואת חשיבותם של נתונים. כמו תמיד, את הגרסה הראשונה שיצר, ערכתי, תיקנתי, עדכנתי, מחקתי והתאמתי לסגנון הכתיבה שלי ולרעיונות שחשוב היה לי להדגיש.
7 תגובות
אבל את התקציבים הקיימים עומדים לקצץ.
שמעתי הבוקר איך שר החינוך פועל למנוע פרסום ממצאים קשים על הזרמת הון לבתי ספר חרדיים שלא כדין. אם זה מצב, אין מי שיאזין ויממש תכניות חשובות כמו אלה עליהם אתם נלחמים
יוזמה ברוכה
מוסברת היטב, בכמה פרקים שהבאת
רואים שהוקדשה מחשה
מאחל לכם הצלחה
איזה גוף ממשלתי או לאומי צריך לקחת זאת על עצמו? לדעתי שילוב של משרד החינוך, ומשרד הביטחון.
תודה על השאלה. כפי שצוין, על מערך המילואים להיות מנוהל ע"י משרד ממשלתי כדי שיקבל את המעמד המגיע לו.
נכון – על מערך ךהמילואים להיות מנוהל ע"י משרד ממשלתי כדי שיקבל את המעמד המגיע לו.
ראשית לנצל לצורך העניין תקציבי בזבוז מיותרים. אבל עליהם הייתי מוסיפה תקציבים נוספים בשל חשיבותו הגדולה של הרעיון.