"מילואים בחינוך": נקודת המבט של המורים

במאמר שפרסמתי ב-Jokopost ב-1 בינואר 2025 הצגתי את רעיון הקמת מערך "מילואים בחינוך", השואב השראה ממודל המילואים הצבאי: גיוס אנשי ונשות מקצוע כמענה לצורך הלאומי של מחסור במורים בכלל ובמקצועות המדעיים והטכנולוגיים בפרט. ב-19 באפריל 2025 אף הצגתי ניתוח אסטרטגי של הרעיון ובתאריך 26.6.2025 דנתי ביתרונות החברתיים של "מערך המילואים בחינוך", שיכול לחבר ולקשר בין קבוצות באוכלוסיית ישראל המפולגת.

במאמר הנוכחי אדון בנקודת מבטם של המורים – שאליהם התייחסתי בבלוגים הקודמים ותיארתי אותם כצבא הסדיר. מצד אחד, אחת התגובות שקיבלתי למאמר השלישי הייתה "אני אוהבת את הרעיון. המורים ישמחו. תהיה להם עזרה והלחצים יעלמו", שנכתב על ידי מי שחתם.ה "מורה"; מצד שני, עלינו ללמוד מתהליכים קודמים, כמו למשל תוכנית "מהיי-טק להוראה", שבהם חלק מהמורים התנגד לשילובם של המורים החדשים בבתי הספר בתואנה שבשעה ש"הצבא הסדיר החינוכי" השקיע את מרב זמנו ומרצו בחינוך, המורים החדשים עשו לביתם.

נראה שגם מנקודת מבטם של המורים, למערך המילואים עשוי להיות יתרון והם עשויים לקדמו בברכה. היות שמדובר במילואימניקים, שעיקר עיסוקם אינו במערכת החינוך, אין חשש כי הם ידחקו את המורים; להפך, למורים הסדירים צפוי להיות תפקיד קריטי ומשמעותי בהשתלבותם במערכת החינוך. תוכנית מילואים בחינוך מדגישה את חשיבות מקצוע ההוראה ואת תפקידם החשוב של המורים, בניגוד לתוכניות "קריירה שנייה" שונות, שעלולות למצב את מקצוע ההוראה כמקצוע בעדיפות שנייה.

יחד עם זאת, למרות ההנחה כי מערך המילואים בחינוך יתקבל בברכה על ידי המורים בבתי הספר – הנחה המתבססת על ניסיון העבר של קליטת מורים שבחרו בצעירותם במסלול קריירה שונה מהוראה – יש להכין את חדר המורים לקליטת המילואימניקים והמילואימניקיות.

בראש ובראשונה יש להדגיש כי צבא החינוך הסדיר – המורים והמורות בבתי הספר – הם עמוד השדרה של מערכת החינוך. הם אלה המחזיקים את המערכת יום אחר יום, גם כשאין גיבוי ציבורי, גם כשיש התקפות מבחוץ. חשוב להבין כי מערך מילואים בחינוך לא יוכל לעבוד אם אין לו צבא סדיר יציב שבו יוכל להשתלב.

לכן יש לתת למורים ולמורות הסדירים תפקיד משמעותי בהפיכת הרעיון של מילואים בחינוך למציאות, בעיצובו ובמימושו – מרמת העקרונות ועד היישום בשטח. בפרט יש למנוע את תפיסתו בעיני המורים והמורות ככלי לטיפול בתנאי עבודתם ובשכרם – יש להדגיש שבלי צבא סדיר מקצועי, אין טעם במילואים; שלא מדובר בתחליף – אלא בכוח גיבוי; ושבדיוק כמו בצה"ל, בשעת חירום ועומס מגייסים את צבא המילואים כדי לא לשחוק את הצבא הסדיר. ישלשתף מורים בפיתוח הרעיון ולשאול את דעתם לאופן יישומו, וכמובן להעריך את כל המורים שיתמכו ויעזרו לקליטת המילואימניקים במערכת החינוך.

תשומת לב מיוחדת יש לתת לארגוני המורים, שעשויים להביע חשד בסיסי כלפי כל רעיון חיצוני שעלול להיתפס בטעות כתחליף למורים שהם מייצגים. ולכן קריטי להדגיש כי מדובר ביוזמה הבאה לחזק את המורים, לא להחליפם, לשתף את ארגוני המורים בעיצוב המודל ולהבטיח שמערך המילואים לא ישמש לשילוב מורים ללא הסמכה ובעלות נמוכה. יש לקדם את הקמת מערך המילואים בחינוך בשקיפות, בשיתוף מלא ובליווי של נציגות המורים, כחלק מהבנה שהשינוי יוכל להצליח רק מתוך שותפות אמיתית עם המורים והארגונים המייצגים אותם.

לסיכום, בכל דיון בנושא יש להציג את הרעיון המילואים בחינוך כפי שהוא: מערכת החינוך חשובה לעתידה של מדינת ישראל בדיוק כמו המערך הצבאי. בדיוק כפי שהביטחון הלאומי הצבאי בנוי על הצבא הסדיר, יש למורים ולמורות, הנמצאים בכיתה יום יום עם תלמידים – צבא המורים הסדיר – תפקיד קריטי בעיצוב עתידנו הלאומי. מערך המילואים לא בא להחליפם, אלא לעמוד מאחוריהם בעת הצורך. כך מערך המילואים בחינוך עשוי להיות גם הזדמנות לחיזוק מעמד ההוראה במדינת ישראל.

הערות:

1. תודה לד"ר טל רז מלשכת המדענית הראשית של משרד החינוך על החשיבה הראשונית המשותפת על הנושא.
2. הבלוג נכתב יחד עם ChatGPT, שהצגתי לו את הרעיון והוא יצר גרסה ראשונה של הדברים על בסיס הדברים שכתבתי ואזכור ההקשר של שלושת המאמרים הקודמים. מסתבר ש- ChatGPT כבר הכיר את הרעיון של מילואים בחינוך וגם את פרטיו. כמו תמיד, את הגרסה הראשונה ערכתי, תיקנתי, עדכנתי, הוספתי, מחקתי והתאמתי לסגנון הכתיבה שלי ולרעיונות שחשוב היה לי להדגיש.