לקות למידה או לקות הוראה?

מדוע התקשה אורן בחשבון?
תמונה של צביה
צביה גולן

אורן הוא ילד נבון, חמוד, חברותי וחייכן. הוא לומד בכיתה ג' רגילה בבית ספר רגיל. הוא אוהב לקרוא, אוהב ספורט ואוהב משחקי מחשב. אבל בחשבון קשה לו מאוד. בגלל הישגיו הנמוכים בתחום הוא הגיע אליי להערכת תפקודו הלימודי. מחנכת הכיתה ציינה בפניי שאורן הוא אכן ילד נבון, בעל מנת משכל תקינה, לומד היטב את כל המקצועות ומתקשה רק בחשבון.

במהלך ההערכה הדידקטית התברר שאורן מתקשה בהפנמת עובדות החשבון, אף שהוא מגלה הבנה חשבונית טובה. תחום המבנה העשורי של מספרים נבדק לעומק. אורן יודע להבחין בין אחדות, עשרות, מאות ואלפים, הן בקריאה והן בכתיבה, אך מתקשה מאד ליישם את ידיעותיו בפעולות המחייבות פריטה והמרה. למשל, הוא איננו מסוגל להשיב על שאלות כגון "לאיזה מספר יש 12 אחדות ו-3 עשרות?" כמו כן, בעת פתרון תרגילים במאונך הוא איננו יודע מה עליו לעשות כאשר יש לו 0 במחוסר ו-6 במחסר.

450         –

36

_____

תשובתו לתרגיל זה היא 420 כי "אי אפשר לעשות 0-6". טעות נפוצה זו מוגדרת בשפה המקצועית "לקות הוראה", ולא לקות למידה. טעויות הוראה מן הסוג הזה גורמות לילדים רבים לבלבול ולטעויות חשיבה.

וכי מדוע אי אפשר 0-6? אפשר גם אפשר! 0-6 הם מינוס 6. בתרגיל מאונך המחייב פריטה מורים נוטים לקבל את האמירה "אי אפשר" כאמירה נכונה, מתוך מחשבה שהילד לא יכתוב את התשובה 6- בפתרון, כי 6- אינו מספר טבעי. יתרה מכך, לעתים תתקבל התשובה "אין מספיק אחדות" כתשובה נכונה, וזוהי טעות הוראה איומה, שכן במחוסר 450 יש המון אחדות! יש בו 450 אחדות!

אם כך, יש ללמד את הילד לומר שספרת האחדות קטנה מידי, ועל כן יש לפרוט עשרת אחת מספרת העשרות. גם כאן שמעתי לא מעט אמירות כגון "אי אפשר אז מלווים מהשכן". רבותיי המורים, אין כאן "הלוואה" שכן הלוואות צריך להחזיר, וספרת האחדות לא מתכוונת להחזיר את ההלוואה שקיבלה. גם אין כאן "שכנים" כי המספרים אינם "גרים" ב"בית המספרים" כי אינם בני אדם! יש לזכור כי מינוח מקצועי יתרום להבנת החומר.

בעזרת אמצעי המחשה סמליים, הבין אורן את מהות הפריטה והבין מהי המשמעות של מספרים כגון 450, שאמנם מכילים 4 מאות, 45 עשרות ו-450 אחדות, אך גם 3 מאות ו-150 אחדות וגם 2 מאות ו-250 אחדות וכן הלאה. ניתן גם להמחיש לילד שכאשר פורטים מאה אחת, מקבלים במקומה 10 עשרות, לכן את 450 ניתן לייצג גם כ-3 מאות ו-15 עשרות, כ-2 מאות ו-25 עשרות וכן הלאה. לאחר שאורן הבין לעומק את תהליכי ההמרה והפריטה על פי המבנה העשורי של המספרים, המינוח נעשה מדויק, ויכולתו לפתור את התרגילים השתפרה מאוד.

דוגמה נוספת? בבקשה: רועי, תלמיד כיתה ד', ילד מבריק ותלמיד מצטיין, ישב להכין שיעורי בית בחשבון. אמו סיפרה לי ששמעה אותו מקלל חרישית בחדרו, והופתעה למצוא אותו יושב כשמחברת החשבון לפניו והדף קרוע מרוב מחיקות. לשאלתה מדוע מחק כל כך הרבה פעמים עד שהדף נקרע, השיב רועי: "יש כאן תרגיל כפל של שבר בשבר, והתוצאה יוצאת לי יותר קטנה מהמספר שכפלתי בו. זה לא יכול להיות כי למדנו שכפל מגדיל!"

אכן, כפל מגדיל, אבל לא תמיד! כפל בשלמים, למעט כפל פי 0 או פי 1, אכן מגדיל. כפל בשברים דווקא מקטין, כי כפלנו בפחות משלם אחד. גם חילוק לא תמיד מקטין, כי חילוק בשברים דווקא מגדיל. אם מלמדים את הטכניקה, ולא מדגישים את ההבנה, גם תלמידים טובים עלולים לשגות, וחבל…

יש להדגיש שאורן ורועי אינם לקויי למידה. הם תלמידים טובים שנתקלו בקשיים להבין משמעויות של דברים, דווקא מפני שלמדו והפנימו את מה שאמרו להם. אם "אי אפשר" אז "אי אפשר", אם "כפל מגדיל" אז "כפל מגדיל" וזהו! אם מלמדים את הטכניקה, ולא מדגישים את ההבנה, גם תלמידים טובים כמו אורן ורועי עלולים לשגות, וחבל!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. כמו בכל תחום רק הבנה בסיסית של החומר תאפשר הן יכולת לפתור בעיה נוכחית והן יכולת להקיש ממקרה אחד למשנהו. אין טעם "לרוץ" קדימה כאשר היסוד איננו מופנם ומוטמע כל צרכו. המאמר מאיר עיניים ומעניין לקריאה.

  2. תודה צביה! מעניין וחשוב.. להוסיף הגיון ורגש למספרים- נשמע בהחלט פשוט יותר

  3. של שפת המורים העילגת על תלמידי החשבון. אפשר לכתוב עשרות ספרים על הבלבול שאנו מעניקים לתלמידינו בשפתנו הקלוקלת: מונח ומושג, המספר אפס והספרה אפס, מספרי טלפון מספרי זיהוי ומספרים, מיזוג טקסטים, כתיבה והעתקה, שם של מספר לעומת המספר עצמו, כיצד מגדירים מה זה מספר, ידע וידיעה, ועוד ועוד ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה