להציל את הטיטניק של מערכת החינוך

על הצורך בהקמת "מועצה לאומית לחינוך" בישראל
תמונה של ד"ר בן-דרור
ד"ר גדעון בן דרור

בשנים האחרונות, לנוכח מצבן של מערכת החינוך בפרט ושל החברה הישראלית בכלל, מתחזק הצורך בהקמת "מועצה לאומית לחינוך", וזאת על מנת לייצב ולחזק את מערכת החינוך, הטיטניק הענקית הזאת, לטווח הקצר ולטווח הארוך.

בעשור האחרון היו חילופים תכופים של שרים ומנכ"לים במשרד החינוך: שי פירון (2013–2015), נפתלי בנט (2015–2019), רפי פרץ (2019), יואב גלנט (2021), יפעת שאשא ביטון (2022), ומי שמכהן היום – יואב קיש (2023). רובם ככולם עסקו, משום מה, ברפורמות בבחינות הבגרות. נוסף על חילופי השרים, גם מגפת הקורונה שפקדה את העולם כולו זעזעה את מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך כלל לא הייתה ערוכה למצב חירום, התלמידים למדו ב-zoom, או בשיטות לימודים היברידיות, והיו בלבול גדול וחוסר יציבות גם במשרד החינוך וגם בשלטון המקומי.

תפקידה של "המועצה הלאומית לחינוך" בא לידי ביטוי במישורים שונים: עיצוב דמותו של הבוגר העתידי; גיבוש מתכונת של בית הספר העתידי והיערכותו לעולם התעסוקה העתידי לאור קצב השינויים הטכנולוגיים המהיר; גיבוש מתכונת של מערכת חינוך מגיל 0 ועד 18 המחולקת לשלבים על פי קבוצות גיל: 0–3, 4–5, 6–12, 12–18, ומחשבה על המעברים בין שלבי החינוך.

תפקידה של "המועצה הלאומית לחינוך" יהיה לייצב את מערכת החינוך וזאת באמצעות גיבוש מתכונת של היערכות לטווח ארוך, לפחות לחומש ועשור, ורצוי גם עד שנת 2040 ושנת 2050, גם לנוכח ההתפתחות הדמוגרפית הצפויה. וזאת יש לעשות בגישה אסטרטגית ובראייה הוליסטית, תוך התאמה לשינויים החברתיים והכלכליים הצפויים במשק.

"מועצה לאומית לחינוך" אינה באה במקום משרד החינוך, אלא במקביל לו. בדיוק כפי שפועלת מועצה ארצית במשרד ראש הממשלה לחברה וכלכלה (והיא אינה מחליפה את משרדי הכלכלה, האוצר והעבודה), וכפי שבנק ישראל קובע את המדיניות המוניטרית של ישראל (הריבית ורמת האינפלציה) ולא משרד האוצר.

ביוני 2013 הציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת (הממ"מ) בפני ועדת החינוך בכנסת, סקירה משווה על הקיים בעולם (מדינות בארה"ב, פינלנד) בהקשר של מועצות לאומיות לחינוך. מנתוני מסמך הממ"מ בכנסת עולה שבכ-15 מדינות בעולם יש מועצות לאומיות לחינוך, בהן כאלה המייעצות למשרדי החינוך והממשלות, ולחלקן יש גם סמכויות החלטה והנחיות ביצוע.

בספרד, בבלגיה, בדנמרק, בהולנד, בלוקסמבורג ובצרפת יש מועצות לאומיות לחינוך. באיחוד האירופי פועלת רשת אירופית של מועצות חינוך (EUNEC). בחלק ממדינות ארה"ב יש מועצות לאומיות לחינוך. במדינות הללו יש למועצות הלאומיות לחינוך סטטוס ומעמד סטטוטורי, ויש גם כאלה שמעמדן מעוגן בחוקה.

לסיום, אבקש להזכיר שוועדת השרים לחקיקה אישרה ביום 30.11.2012 להקים בישראל מועצה לאומית לחינוך, שתפקידה העיקרי הוא להתוות מדיניות ואסטרטגיה ארוכת טווח למערכת החינוך, כמו גם לבטל את הזיקה הפסולה שבין חינוך לפוליטיקה. כמו כן הדגישה החלטת הוועדה את החשיבות של מתן ביטוי לכלל הדעות בחברה הישראלית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. זה כל כך דחוף שהייתי מכתירה את המאמר: זקוקים מידית למערכת החייאה

  2. אני לא מצליחה להבין את התנהגות המנהיגים והמנהיגות. איך לא אכפת להם. הרי גם להם יש ילדים ונכדים. והם עדים למצב.

  3. צריך להתחיל עם משמעת . הכל בנוי על זה. היום התלמידים וההורים שולטים על המורים

    1. אלעזר אתה צודק. הערכים והדיבורים של השרים של חברי הכנסת הם שגורמים לחוסר משמעת, ומכאן לאלימות בבתי הספר, ולאי נוכחות, וכל היתר.

  4. כמה שנתונים כבר הפסדנו
    חייבים להתעשת בטרם נפסיד בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

פסוקו של יום

שימוש באמירות מחץ כדי להסביר את המצב שנקלענו אליו

דילוג לתוכן