איפה, איפה החדשנות החינוכית?

מכונות לומדות לעומת בני אדם לומדים
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

ב-1950 הציע טיורינג את רעיון המכונה הלומדת כפתרון מעשי לעיצוב מכונות חושבות. בפרט, כדי לעקוף את הקושי והמורכבות בתכנות ישיר של מכונות חושבות, טיורינג הציע לחקות את ההתפתחות של היחיד האנושי ולהתחיל במכונה פשוטה שתלמד ותתפתח לפי תיאוריית הלמידה הפשוטה שהייתה ידועה לו אז. תיאוריית הלמידה שבה בחר טיורינג הייתה תורת הלמידה של סקינר, שנוסחה לראשונה בספר "התנהגות האורגניזמים" (1938) ושלפיה הלמידה מוגדרת כשינוי בהתנהגות והלומד משנה את התנהגותו בהתאם לחיזוקים שהוא מקבל. חיזוק חיובי על התנהגות ספציפית יגדיל את הסיכוי להישנות ההתנהגות הזאת (זאת בעצם ההגדרה של חיזוק חיובי..), חיזוק שלילי יקטין אותה. סקינר סבר שפסיכולוגיה מדעית חייבת לעסוק רק במושגים המוגדרים על ידי תצפיות, ולכן הוא הגדיר למידה כשינוי התנהגות ואפיין אותה כתוצאה של אילוף, כתוצאה המתקבלת אך ורק באמצעות חיזוקים, חיוביים ושליליים.

תורה זו התקבלה בהתלהבות על ידי מערכות חינוך רבות במערב ושרידי היישומים שלה ניתנים לזיהוי גם היום במערכות חינוכיות רבות, מגני הילדים ועד לפקולטות למדעי ההתנהגות באוניברסיטאות. למעשה זאת דוגמה נוספת לנטייתם של אנשי חינוך להשטחת משימתם. בכל זאת אציין כי כמה אנשי חינוך והוגי-דעות התנגדו נחרצות לתפיסתו של סקינר. לדוגמה פיאז'ה (1896–1980) האמין שלמידה היא שינוי תבניות חשיבה ("סכמות") במערכת השכלית של הלומד, ואילו חומסקי (נולד בשנת 1928) טוען זה כמה שנים שהנתונים התצפיתיים על ילדים מצביעים על כך שהלשון הראשונה (שפת האם) נרכשת בתהליך מורכב שאינו יכול להיות מוסבר כשינוי התנהגות עקב חיזוקים, כי בחלקו הוא מבוסס על בחינת השערות לשוניות שיוצר הילד הלומד ובחלקו אינו נלמד בכלל אלא בא מלידה כתחביר אוניברסלי. באופן כללי נראה היום שאנשי חינוך רבים סוברים שלמידה היא תהליך שכלי ולא תהליך התנהגותי הניתן לתצפית.

למרות הזעזועים האלה בתפיסת מהות הלמידה בחינוך, הרעיון הישן של טיורינג ליצירת מכונות חושבות לא עבר שום שינוי משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה. במשך שבעים שנה האחרונות לא חל שום שינוי בתפיסת הלמידה של הבינה המלאכותית. בקורס הדגל של הבינה המלאכותית ("מכונות לומדות" באוניברסיטת סטנפורד) תגלו היום שהמודל המתקדם ביותר של מכונות למידה מבוסס על תורת הלמידה של סקינר. גם במאמר שבו וולפרם הסביר את תפקודה של התוכנה ChatGPT (מאמר שתואר במאמרי הקודם על הדמנציה החוזרת), תוכלו לגלות שתוכנה זו, המרגשת את העולם בימינו, איננה אלא מכונה שלומדת בדיוק לפי תורתו של סקינר משנת 1938. כלומר מה שנחשב כשיא החדשנות מבוסס עדיין על תפיסת למידה ישנה שנתפסת בקרב חוגים שונים בחינוך כתיאוריה דחויה ובזויה. ומצד שני, יש המאמינים בכוח המכונות הלומדות המוגבלות האלה לעזור בהטמעת חדשנות (מדומיינת) בחינוך.

מול ילדים שבחלקם לומדים בדרכי למידה מתוחכמות יותר מחיזוק התנהגויות עומדות מכונות אשר לומדות אך ורק לפי תורת סקינר והן מתפתחות אך ורק בהיקף הנתונים התצפיתיים שלהן. בתחרות הזאת, מי יזכה להישגים חשיבתיים גדולים יותר?

אלה המזלזלים ביכולת הלמידה והיצירה האנושית, אף שהוכיחה את עצמה מזה מאות בשנים בהפקת הישגים תרבותיים רבים, יאמינו ביכולת המכונות הלומדות ויחששו מפני ניצחונן בתחום הבינה. לעומתם, אלה הסוברים שלחשיבה האנושית עדיין לא נוצרו מתחרים, אולי יעסקו בחדשנות חינוכית אמיתית והמתקדמת במהותה ולא במהות הכלים שעומדים לרשותנו היום כאילו הם שקובעים את ערך השימושים בהם. אחרים יעסקו בחקר התופעות השכליות המתגלות בקרב המשתמשים חסרי הביקורת וההבנה במכונות הדיגיטליות ויגלו דרכים יעילות להתמודדות עימן. יש המבינים ששינוי תרבותי מתחיל בחינוך ולא בתעשייה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. ואני בעד חיבור בין שתי הקבוצות שנזכרת בקטע האחרון במאמר. במפגש אמיתי מבלי לזלזל בבעלי דעות הפוכות.

    1. לדינה קליין,
      אינני מבין, את בעד אלה שמזלזלים ביכולת הלמידה והיצירה האנושית?

  2. רוב המורים היום לא מסוגלים לחנך גם במציאות הישנה. במציאות החדשה שנרקמת סביב חיינו הם אפילו לא יודעים במה מדובר. איך יבנו כאן חדשנות חינוכית?

    1. תודה יעל על תגובתך, אבל החטאתי ולא הייתי ברור בדברי שהחדשנות הטכנולוגית מבוססת על תפיסת למידה מיושנת מבלי לחדש בה דבר.
      אינני יודע מי אחראי לדריכה במקום הזאת. מפתחי תוכנות הבינה הסינתטית שנדבקו לתפיסת למידה מיושנת מאז שנות החמישים, או אנשי החינוך שלמרות שזנחו את תורת סקינר לא מצאו עבור המכונות דרכי למידה חדשות. כמובן שאפשר לשער מהדריכה הזאת במקום שמפתחי הבינה הסינתטית נתקלו בשרטון ולא הצליחו להשתחרר מהיתקלות זאת. מכאן שאלתי: ״איפה, איפה החדשנות החינות?״

      1. תיקון קל,
        כמובן שמה ששאלתי היה "איפה, איפה החדשנות החינוכית?"

  3. אני עם אלה שחושבים שרמת המורים בארץ היא גורם מרכזי בבלימת החדשנות בחינוך

    1. למנשה, תודה על כך שהגבת, אבל אינני נמנה עם אלה שקלים עם האצבע על ההדק לבחור במורים כמטרת הביקורת שלהם. אני הייתי עשרות שנים מעורב באופן פעיל בתחום החינוך וגיליתי שאלה המכשירים את המורים היו תמיד גורמים שבלמו את הקשר שבין החינוך ובין הטכנולוגיה (הכלים החדשים). הם גם אחראים לרמת המורים בתנאי הקבלה למכללות לחינוך, ברמת ההכשרה להוראה ובעיקר ברמת ההכשרה לשימושים בכלים החדשים. ובכל זאת המורים בשדה הובילו לשינויים בעשרות השנים האחרונות, גם אם שינויים אלה אינם מרשימים מבחינה טכנולוגית.
      הטכנולוגיה מיוצגת במכללות לחינוך באופן שאינו מאפשר למורים בשדה ליצור שימושים חדשניים ואחר-כך באים בטענות אל המורים המשחקים במשחק מכור מראש נגדם.

  4. מערכת החינוך שלנו לא יודעת להנחיל את יסודות החינוך ואתם כבר שועטים במעלה החדשנות?

  5. ואם יכולת לקרוא את זה, למי עליך להודות?????

  6. If you can read this, thank a teacher את זה ראית על גבי חולצה בקליפורניה לפני שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן