האם אנו לפני מהפכה בתעסוקת המורים?

תבהלת המורים מתוכנת ChatGPT
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר קודם דנתי בשאלות הקשות שמתעוררות בעקבות המצאות חדשות. תיארתי כמה בעיות שנוצרו בעקבות המצאות מרשימות, לרבות זו של הבינה המלאכותית. במאמר הזה אדון בשאלות המתעוררות בימים אלה במערכת החינוך בעקבות הצלחתה המרשימה של תוכנת ChatGPT.

תחילה עלינו לדעת שמדובר ב"מודל ללשון השיחה" שהיה משאת נפשם של חלוצי הבינה המלאכותית מאז שנות ה-50. הצלחתו הרבה של המודל כבר מעוררת דאגה בצוות גוגל, כי הוא מאפשר ביצוע של חיפוש שתוצאתו יכולה להיות סיכום מעולה של נושא, בהגבלות הקיימות של התוכנה. אני מציע לקוראים חדי חושים להתנסות בתוכנה כתחליף של גוגל. במקום פרסומת מסחרית ודפי רשת לא רלוונטיים – בהנחה שתשאלו שאלות פשוטות ולא מתוחכמות, כמו הגדרת משימה תעסוקתית – תקבלו תגובות שימושיות מאוד.

הבעיה ה"חינוכית" הראשונה שהתעוררה בקרב אנשי חינוך שעסוקים בפיתוח "חינוך חדשני" הייתה "כיצד להעריך עבודות של תלמידים שהשתמשו בתוכנה ChatGPT ככלי כתיבה?" ומייד נשאלה השאלה האם ChatGPT עצמה לא תוכל לספק חוות דעת או הערכה על ערכן של עבודות אלה? ואם כן, אז מה נשאר למורים לעשות? וכך, תוכנה שלמדה מחיזוקים, לפי תיאוריית ההתניה של סקינר, תחליף את המורים, תאלף את ילדינו ובא לחינוך גואל.

תגובות מיידיות של בתי ספר שאוסרים על התלמידים להשתמש בתוכנה זו לא איחרו לבוא. זה מזכיר את תגובות מערכות החינוך על המצאת המחשבון. אם תוכלו לאתר את תוכנית הלימודים במתמטיקה לכיתות א-ו מטעם משרד החינוך תוכלו לגלות כי המחשבון אסור בשימוש עד כיתה ו. ידידי ע"ט שהוא מומחה להוראת מתמטיקה ברמת שלוש יחידות הוכיח לי שהמחשבון "המדעי" יכול לספק לנבחנים בבחינות הבגרות תשובות על כל השאלות המקובלות במתמטיקה ברמה של שלוש יחידות באופן מרשים (תוצאות מילוליות, סימבוליות וגרפיות). מחשבון כזה, שמחירו ברשת אינו עולה על 200 ש"ח, אסור לשימוש בבחינות הבגרות. הבנתי מידידי שהבחינות לא השתנו כבר כמה שנים ושהשימוש בתוכנה גם מחוץ לבחינות מאיים באופן ממשי גם על פרנסתו כמורה פרטי.

בימים אלה נודע לנו כי חברת מיקרוסופט מתכננת לשבץ את התוכנה ChatGPT כחלק תקני ושימושי של תוכנות ה"משרד" שלה, WORD ו-POWERPOINT. אם תוכנית זו תצא אל הפועל, מערכות חינוך רבות יצטרכו "להכשיר" או לבטל הרבה כיתות "חכמות". אם תשאלו את התוכנה משהו הנוגע לאינטרנט תקבלו ממנה (נכון לתאריך כתיבת המאמר הזה) כתשובה, שאין לה מידע על האינטרנט, בזמן שהיא פועלת אך ורק דרך הרשת.

לפני שנים אחדות טענו כמה מבקרים של רעיון הבינה של מכונות דיגיטליות, שבינה אנושית ניזונה מהמצב האנושי ומהחוויה של החיים בסביבה אנושית ובעיקר מהחיים בגוף בשר ודם. בניסיון שלי אתגרתי את ChatGPT בהבנת בעיית המידע שעומד מאחורי הנתון '42' במדריך לטרמפיסט בגלקסיה, התברר לי שתוכנה זו איננה מבינה, בין היתר, את בעיות הזיכרון שיש לנו בני האדם. לתוכנה אין בעיות כאלה מכיוון שאין לה את ממשות השכחה, אלא אם כן נזהה שכחה כמחיקה או כמחיקה חלקית. בני אדם שמקבלים תשובה ממחשב אחרי 7.5 מיליוני שנים של חישובים, מחפשים את השאלה שנשאלה, כי היא פשוט נשכחה מתודעת הידע הציבורי. ודרך אגב, התוכנה גם לא הבינה מדוע הם ביקשו לדעת מה הייתה השאלה.

כאן אנו נתקלים (שוב ושוב) בתופעת מעגל קסמים שהתלהבות לא ביקורתית ושימוש לא מבוקר בטכנולוגיה חדשה מובילים למעגל שבסך הכול גורר אותנו לירידה באיכות שמתגלה בכל תחום הנשען על למידה (כמו ההוראה בחינוך והאימונים בצה"ל – כפי שיידונו במאמר קרוב על הביצה והתרנגולת הטכנולוגית).

העצלנות האינטלקטואלית שלנו מונעת מאיתנו להתמודד עם תהליכי שיפור קשים ומורכבים. לכן, כפי שטען מקלוהן ב-1962, אנו בונים כלים שיבצעו משימות שמרחיבות את יכולותינו ובייחוד את מהירות ביצוען, אבל מתעלמים מהנזק שנגרם בעטיים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. לפני כל ההצהרות והנבואות בכל המאמרים הרבים. התופעה החדשה הזאת היא מדהימה גדולה ואדירה. ההשפעות שלה יהיו יותר גדולות מהצפוי כיום, כי היכולות שלה יהיו הרבה יותר גדולות ממה שמעריכים

  2. ללא ספק לפנינו דילמה חשובה מאין כמוה, כאשר הטכנולוגיה מחליפה ידע אנושי בסיסי- לצד יתרונותיה- והאם ניתן לאמוד את ההפסד/ הנזק הניגרם בעתיה. כך למשל השימוש בתכנת וייז מפחית באופן משמעותי את כושר הניווט, השימוש במחשבון- מפחית את היכולת לערוך חישובי חשבון אלמנטריים פשוטים בהיעדר זכירת לוח הכפל, גם הכתיבה בעט ועיפרון תכחד, ותוחלף בוורד הממוחשב וכו וכו.
    לנו המבוגרים זה נשמע הפסד נוראי, אבל לילד בן עשר- אין לכך כול משמעות, הוא לא יכול לשער שהמוח שלו הפסיד משהו, אדרבא. כפי שזה נכון גם לנו שאיננו יודעים לצוד עם חץ וקשת או להדליק אש בחיכוך מקל בעשב כאבותינו ההומספיאנס המודרני..
    לכן- בהחלט סביר שבעתיד המורים יפנו את מקומם כמעניקי ידע למכונה כל שהיא. אך נתנחם בכך שהמחנך- ישאר לעד בן אנוש..(אבל גם זה בעצם כבר לא בטוח..) זה דרכו של עולם, והנילחם נגד התהליך – יכשל.

  3. המורים שלנו שמרנים ולא מציאותיים
    והתלמידים גם הם כאלה

  4. רוב המורים של היום לא מסוגלים בכלל להבין על מה מדובר. הם לא לומדים כלום על הטכנולוגיה של המידע.

  5. בינתיים נוצרה גרסה חדשה של "מודל הלשון" והדיונים הביקורתיים סביבה לא שוככים. היום חוקרים רבים מבינים שזאת תהיה תמימות להאמין שגרסה חדשנית יותר תהיה בטוחה יותר מקודמותיה בהשפעתה על הבלתי נזהרים (כדברי מקלוהן ב-1964). יש הקוראים לתוצרי הניסיונות לבניית בינה באמצעות מאגרי ענק בשמות בוטים: "תוכי סטוכסטי" ו"בינה מזויפת"… מעטים נלחמים נגד "התהליך" למרות שהרוב נכנעים לו…
    בינתיים פורסם מאמרי "הביצה והתרנגולת הדיגיטלית"… ראו בקישור: https://jokopost.com/thoughts/40394/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

צילום של גדעון

דילמת "המחיר"

הלכידות החברתית היא המפתח להישרדותנו בארץ הזאת

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

דילוג לתוכן