לא כולם יכולים ללמוד לימודי קודש או 5 יח"ל מתמטיקה

רבות נכתב על כך שלימודי קודש ללא לימודי ליבה במגזר החרדי פוגעים בתחושת הלכידות של החברה בישראל ובעתיד הלא רחוק יפגעו גם בכלכלת המדינה ואולי אף בעתידה. אבל לדעתי הדבר הגרוע מכול הוא ההתעלמות, לפחות בשיח הציבורי, מנקודת מבטם של תלמידי המגזר החרדי, המחויבים כולם ללמוד את אותם תכנים בדיוק, ללא אפשרות לבטא את כישרונותיהם הייחודיים. התייחסות זו באופן שווה לכולם היא מצג שווא, שהרי ברור שלא כל תלמידי המגזר החרדי מתאימים ללימודי קודש, בדיוק כפי שלא כל תלמידי החינוך הממלכתי מתאימים ללימודי 5 יח"ל מתמטיקה, שסביר להניח שהם קשים לפחות כמו לימודי הקודש.

בעת הדיון ברפורמת "5פי2" בשנים 2012–2018, רפורמה שמטרתה הייתה לקדם את לימודי 5 יח"ל מתמטיקה במטרה למצות את יכולות התלמידים ולהרחיב את מעגל המצוינות בישראל, רבים טענו כי לא ניתן להרחיב את מעגל המצוינות באמצעות לימודים כאלה היות שלא כל התלמידים והתלמידות מתאימים ללימודי מתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר. הדבר כמובן נכון. תלמידים שונים בנטיותיהם הקוגניטיביות ובחוזקות הלימודיות שלהם – חלקן טובות במתמטיקה וחלקן לא, חלקם טובים באמנות וחלקם לא. אבל תארו לעצמכם שהיו מחייבים את כל התלמידים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה, לימודים הנחשבים ללימודים קשים הדורשים, מעבר לכישורים מסוימים, גם השקעה רבה. הרי ברור כי במצב זה רבים היו נושרים בתחושת כישלון עמוקה וקשה לתקנה, בעלת השלכות מעבר ללימודי מתמטיקה.

בדיוק כפי שלא כל תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי יכולים ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה והיו נושרים לו היו מחויבים ללימודים אלה, סביר להניח שלא כל תלמידי המגזר החרדי יכולים ללמוד (רק) לימודי קודש. וכך, ללא אפשרויות אחרות, רבים מהם נושרים. למעשה, על פי הנתונים, שיעור הנשירה במגזר החרדי גדול פי שלושה מאחוז הנשירה בחינוך הממלכתי, ועל פי המחקרים בנושא, הנושרים נאלמים ונעלמים כאנשים. חשוב לציין כי המודעות לחשיבות פתיחתן של מסגרות חינוך חלופיות לנוער החרדי עולה בשנים האחרונות – במסגרות אלה, לצד לימודי קודש בהיקף מצומצם, בחלקן לומדים לבחינות הבגרות ובחלקן לומדים מקצוע.

השלכות התופעה ברמת המקרו – הן ברמת החברה והן ברמת המדינה – ברורות. אך יחד עם זאת, יש להתחיל מרמת הפרט ולהודות: לא כולם יכולים ללמוד לימודי קודש, וגם מי שיכול, סביר להניח שאינו יכול ללמוד כל היום (רק) לימודי קודש, בדיוק כפי שלא ניתן ללמוד כל היום רק 5 יח"ל מתמטיקה.

קשה להבין כיצד טיעון זה לא מובא לדיון בעת הדיון בפטור מלימודי ליבה למוסדות החינוך החרדי. הרי ידוע שרבים מתלמידי המגזר החרדי נושרים, והכספים המתקבלים בגינם יורדים לטמיון. אבל מעבר לכך, תלמידים חרדים רבים חווים תחושת כישלון, אף על פי שהיו יכולים להצליח במגוון תחומים אחרים, לתרום לחברה החרדית ולהימנע מתלות בכספי המדינה.

לו ההכרה בנשירתם של התלמידים החרדים הייתה שקופה ומדוברת, ניתן היה, ברמת הפרט, לאפשר לתלמידים שאינם מתאימים ללימודי קודש לבחור בתחום המתאים להם, לחזק את תחושת המסוגלות שלהם ולאפשר להם לבטא את אישיותם ואת החוזקות שלהם. ברמת החברה ניתן היה לצמצם את תחושת האי-שוויון בנטל בתקווה שבעתיד הקרוב תלמידים אלה יפרנסו את עצמם, וברמת המדינה ניתן היה למצות את הפוטנציאל של אזרחיה ולתרום לכלכלתה ולחוסנה החברתי.