האם יש צורך במורים?

שאלות-נגד לטענה ש"כל הידע מצוי ברשת"
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

אם בכל סוף של קיץ מתעורר האיום להשבית את בתי הספר ומושמעת הדרישה לקדם את מעמד המורים, הרי שבסוף כל קיץ, ולעיתים אף בזמנים אחרים, מתעוררים, אם בגלוי ואם בין השיטין, גם דיונים שבהם מושמעת השאלה "האם יש בכלל צורך בבתי הספר?" ממש לא מזמן, בסוף אוגוסט השנה, שמעתי פרשן חדשות שהשמיע בקול את השאלה הזאת בדיון על סיום איום השביתה.

שימו נא לב שכתבתי "דיונים שבהם מושמעת השאלה" ולא "נדונה השאלה", כי בדרך כלל נשמע הצהרות (כמו שר חינוך שהצהיר לפני כמה שנים שאין צורך בהוראת ידע, מכיוון ש"הכול נמצא באינטרנט"…) ללא כל דיון רציני בשאלה הזאת. אני נגעתי בעקיפין בסוגיית הצורך במורים, בני אדם וחווה, בכמה מאמרים קודמים שלי. במאמר זה אתמקד בדיון ישיר בשאלה "האם יש צורך במורים?" ואטען שכן וכן.

ללא מורים מוכשרים ומיומנים הרשת לא תוכל לעזור לילדינו ללמוד. נגד השאלה "האם יש צורך במורים?" ונגד הרעיון שבית הספר נעשה לא רלוונטי בגלל עושר הנתונים שברשת, אני מציע שלוש שאלות-נגד:

א. כיצד ילמדו ילדינו את מיומנויות הבנת הנקרא ללא מורים וללא מוסד הוראה?

ב. כיצד ילמדו ילדינו לאתר תכנים ברשת ללא עזרת מורים המיומנים באיתור תכנים (מבוססים ורלוונטיים) ברשת?

ג. כיצד ילמדו ילדינו תכנים שאינם ניתנים לייצוג דיגיטלי משום שאינם ניתנים לייצוג תווי או חזותי, ולכן אינם ניתנים לייצוג ברשת?

מובן שאם לילד מסוים יש קשיים בהבנת הנקרא, לא נעזור לו אם נדרוש ממנו לקרוא על כך ברשת. ייתכן שאפשר להציג לו את תוכני המיומנויות להבנת הנקרא באופן חזותי טהור. אבל האם ניתן לבנות מצג גרפי, ללא שום טקסטים הדורשים קריאה, שמראה לצופה כיצד לקרוא ולהבין את הנקרא מהכתוב בטקסטים אלפביתיים?

סוגיית איתור תכנים ברשת נדונה במאמרים ישנים שלי שפרסמתי בז'ורנלים לחינוך ולאוריינות (למשל בז'ורנל "סקריפט – אוריינות: חקר, עיון ומעש" בגיליון 2 עמ' 45–75, התפרסם ביולי 2001 מאמר שלי עם ריקי רימור, שכותרתו "ממאגרי מידע ללמידה" על השימוש הלימודי במסדי נתונים). המסקנה שלי ושל אחרים היא שכדי לאתר תכנים שפותחו בתחום דעת מסוים צריך להכיר תכונות חשובות של התכנים של אותו התחום המתגלות בטקסטים המתארים תכנים אלה. מה הן מילות המפתח של התחום? מה הן תכונות הטקסטים של התחום? מבחינה מעשית, הפריטים שברשת יוכלו לעזור לתלמיד להרחיב את השכלתו בתחום דעת מוגדר רק אם תהיה לו השכלה בסיסית מוקדמת באותו התחום, וכיצד הוא ישיג השכלה זו ללא מורים? על ידי חיפוש ברשת?

משום מה הדיונים בערכה הלימודי של הרשת מתנהלים על ידי אנשים שאינם מבינים את הרשת כמדיום. הם באמת מאמינים שכל תוכן לימודי ניתן לייצוג המספק למידה ברשת. הם לא התחבטו בשאלה, האם כל תוכן לימודי ניתן לעיבוד ולייצוג כמו נתונים מנהליים, בטבלאות? הם לא יודעים שכל תוכן מיוצג ברשת על ידי טבלאות.

נסו לחשוב כיצד תוצג הבנת הנקרא ברשת. כל עוד לא פתרנו את החידה כיצד לייצג הבנה באמצעים דיגיטליים לא נוכל לייצג את הבנת הנקרא ברשת. במילים אחרות, בלי התקדמות משמעותית בבינה מלאכותית לא נדע להפעיל כלים דיגיטליים כדי ללמד את ילדינו קריאה להבנת הנקרא בלי מורים אנושיים. אחת הדרישות שדרש סקינר מאלה שחוקרים את התנהגות האדם הייתה להוציא ולמחוק את המונח "הבנה" משפתם. האם חוקרי הבינה למיניהם נענו לדרישתו היומרנית הזאת? על פניו נראה שכן.

קיימים שני תחומי דעת מפוארים שעדיין אינם ניתנים לייצוג ממצה בכלים הדיגיטליים. האחד הוא תחום המתודה המדעית. והשני הוא תחום הלוגיקה – ולכן גם תחום המתמטיקה. שני גורמים הנחוצים ללימוד של תכנים בתחומים אלה מתחמקים מייצוג בכלים הדיגיטליים, ואלו הם יושרה אקדמית ואינטואיציה.

פיינמן, בהרצאתו המפורסמת לבוגרי תואר ראשון ב"קלטק" בשנת 1974, ציין במפורש שהוא מקווה שהם הצליחו להפנים את היושרה האקדמית בדרך הפעפוע. כלומר יושרה אקדמית כרכיב הכרחי בפעילות המחקר המדעי מוצגת לתלמידי קלטק לא בדרך מפורשת, אלא על ידי מופת אישי, המוצג על ידי מורה אנושי, ולא כתוכן הנלמד באמצעות אמצעי כלשהו. במאמר קודם דנתי בבעיה בלתי פתורה של השימוש במאגרי נתונים, אם רוצים להפיק מהם מידע. אני רמזתי שם, כמעט בגלוי, שמשימה זו ניתנת לביצוע רק בדרכים יצירתיות. כל מי שלמד מתמטיקה או לוגיקה מתקדמת יודע מניסיונו האישי עד כמה הצלחה בפתרון בעיות בתחומים אלה תלויה באינטואיציה ולא בטכניקות. כמו כושר גופני, אינטואיציה יכולה להתפתח מניסיון אישי מודרך. מודרך על ידי מי? הרי בגלל תהליכים מבוססי אינטואיציה התגלה הצורך בהגדרה של מושג החישוב היעיל, הגדרה שלא הושלמה עד עצם היום הזה. ומצד שני, עוד לא פיתחנו כלים המלמדים אינטואיציה באמצעות טכניקות דיגיטליות ללא מעורבות של מורה אנושי. האם זה בכלל אפשרי?

מערכות רבות שאמורות להנחות את אינטואיציית התלמידים בתחומי דעת שונים, ממדע ועד לספרוּת ואמנות, סוטות והופכות ממערכות הנחיה למערכות אינדוקטרינציה של התלמידים הפועלות כמכונות, והן מדכאות את האינטואיציה שלהם. במקרים כאלה צריך להחליף את מערכות ההוראה הקיימת במערכות הוראה מתאימה יותר, התלויה יותר במורה אנושי מתאים ופחות במערכות מכניות הפועלות ללא מורים אנושיים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. איך אפשר ללמד בלי מורים?
    רוצים שהילדים שלנו יהפכו לרובוטים?

      1. למרגיע האלמוני,
        הכותרת נכתבה כלשונה ע"י מחבר המאמר
        מקריאת המאמר גופו בשלמותו תוכל גם ללמוד שבסוגיה זו עוסק המאמר

    1. לישראלה,

      אני מצטט מהמאמר ומצטרף להצעת העורך של האתר לקרוא אותו בשלמותו (אם כי את לא היחידה שמגיבה על כותרת מאמר מבלי לקרוא את המאמר עצמו):

      " …עוד לא פיתחנו כלים המלמדים [ואני מוסיף לנכתב במאמר: – והמטפחים] אינטואיציה באמצעות טכניקות דיגיטליות ללא מעורבות של מורה אנושי. האם זה בכלל אפשרי?"

      אם זה מובן מאליו, אז מדוע בכל שנה אפשר להיתקל ואני נתקל בשואלים "האם יש צורך בבית-ספר או במורים אנושיים?"?

  2. מי בכלל מעלה את האפשרות שאפשר ללמוד בלי מורה? ואולי בכלל לא צריך ללמוד? ואולי גם יהיו חברות בלי מנהלים?

  3. שאלה ליהושפט שפי גבעון
    איך אתה מתייחס לבעיה או אתגר של ילדים בגילאי 6 עד 18 שללא רוצים ללמוד והיו רוצים ללכת לים או לשחק כדוררגל, ועל המשימה להכריח אותם ללמוד ?

  4. לש.ע.
    לפי הבנתי, אתה יכול לכפות אילוף על בני-אדם אך אינך יכול לכפות למידה או רצון ללמידה על בני-אדם בכל גיל שהוא. כל אלה נוגעים ליחידים ולא לקבוצות. כל ילד שאיננו רוצה ללמוד הוא עולם משל עצמו ודורש פתרון אישי.
    בתגובתך קבעת טווח גילים המוגבל לטווח "ילדים בגילאי 6 עד 18" . האם הבעיה או האתגר שציינת לא קיימים לפני כן? האם לדעתך ילד בגיל 3 סקרן ורוצה ללמוד ולפתע סקרנותו נכבתה?
    אינני נותן לך פתרון קונקרטי משום שאין לי כאן לא תפקיד ולא הכשרה מקצועית מוסמכת של יועץ להורים או למורים מתוסכלים הסובלים מהתעללות קודמת של ילדיהם או תלמידיהם בגילים 0 עד 5 התעללות שדיכאה בהם את הרצון ללמוד ולהבין. אני הוזמנתי על-ידי עורך האתר לכתוב כאן מאמרים ולא לשמש כיועץ מקוון בפתרון בעיות שתהיינה קשות וחשובות ככל שתהיינה. אני בטוח שתוכל למצוא ברשת רעיונות והצעות קצת יותר רלבנטיות שתעזורנה לך בפתרון הבעיה החשובה שהעלית בתגובתך.

  5. אני מלמדת כבר הרבה שנים. מי שלא מבינים שחייבים מורים, לא מבין בחינוך!

    1. כמה נכון מורתי,
      לא מבינים בחינוך, לא מבינים בהוראה ולא מבינים בלמידה – ויש רבים מדי כאלה.

  6. מורים בהחלט יכולים להשפיע על חייו של התלמיד גם אחרי שיתבגר
    הבעיה היא שיש אצלנו כיום מעט מאוד מורים מהסוג הזה
    הרוב הם בעצם מדריכים
    יותר טובים או פחות טובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך