יש מה ללמוד מפינלנד

רפורמת הבגרויות בישראל ובחינת מערכת החינוך הפינית
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

המושגים: "לימוד" ו"חינוך" אינם מושגים זהים. "חינוך" הוא תהליך ארוך המתרחש במשך כל שנות חיינו, ובמהלכו האדם רוכש ידע, מיומנויות, ערכים, או עמדות חברתיות ופוליטיות. באופן זה ניתן לראות את החינוך כסך כל הפעולות התודעתיות המכוונות, המשפיעות על התנהגותנו ועל עיצוב אישיותנו. המחנכים החשובים ביותר שלנו הם ההורים והמשפחה הגרעינית, ואחריהם באים בתי הספר, פעילויות הפנאי, וכמובן, החברה והסביבה הקרובה.

"לימוד" הוא תהליך שונה לגמרי, שכולל חשיפה לאינפורמציה חדשה במגוון תחומים כגון טכנולוגיה, היסטוריה, ספרות וכו', שאותה אנחנו קולטים ומבינים. בתהליך הלמידה יש ארבעה שלבים: א) חשיפה; ב) קליטה; ג) הבנה; ד) זיכרון ברור, מכוון וממוקד של מידע חדש שחשוב לנו. למידה מוגדרת כרכישה, הרחבה או שיפור של ידע, תובנה, יכולת או מיומנות; ומטרתה היא הענקת ידע חדש שיש לו משמעות וחשיבות לחיינו.

לאחרונה התעוררה סערה בעקבות החלטת משרד החינוך לשנות את מבנה בחינות הבגרות. בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה: ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות תבוטלנה. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר ומעבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.

תעודת הבגרות החדשה תכלול, פרט למקצוע מורחב אחד לפחות, רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית – מתמטיקה, אנגלית ולשון. במקצועות אלו לא יחול שינוי.

התוכנית הזו גררה ביקורת רבה עוד לפני ההחלטה הסופית, על רקע החשש שהמהלך יחליש את המקצועות ההומניים אל מול המתמטיקה והאנגלית. אחת הסיבות לרפורמה בלימוד (לא בחינוך) היא התוצאות הגרועות של ישראל בבחינות הסקר – מבחני פיז"ה – של ארגון מדינות ה-OECD.

מבחני פיז"ה מתקיימים אחת לשלוש שנים ובודקים ומשווים את תוצאות הלימוד של תלמידי כיתה ט', דהיינו, בני 15, מקרב תלמידים מ-88 מדינות. המבחנים מתמקדים בשלושה תחומים: הבנת הנקרא, מתמטיקה, מדעים (פיזיקה וכימיה). החל משנת 2022 ייבדק תחום נוסף: חשיבה יוצרת.

אין ספק שהגורם שהביא את משרד החינוך לנקוט אמצעים דרסטיים כמו ביטול בחינות בגרות, הוא התסכול העמוק של המחנכים בישראל מהרמה הנמוכה של התלמידים. למרות כל המאמצים שנקט משרד החינוך בשנים האחרונות לא הצלחנו להעלות את רמת הנבחנים במבחני הסקר של פיז"ה.

נשאלת השאלה: מי מצליח במבחני הסקר של פיז"ה, וכיצד? המדינה שנמצאת זה שנים רבות בראש הטבלה של מדינות ה-OECD היא פינלנד, מדינה קטנה, שחיים בה 5 וחצי מיליון תושבים. במשך רוב חודשי השנה תושבי פינלנד רואים אור שמש רק מעט שעות ביום. החורף בה קר מאוד, המרחקים בין היישובים גדולים, ורוסיה היא מעבר לגבול. מהו, אם כן, סוד ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד והאם ניתן ללמוד ממנה ולהעתיק את סודותיה אלינו? האם מערכת החינוך בפינלנד משתמשת בעזרים חינוכיים מופלאים? האם תוכניות הלימוד מוצלחות במיוחד? מסתבר שהתוצאות החיוביות של תלמידי פינלנד אינן מקריות ואינן פרי מזל. בשנת 2015 הקימה ממשלת פינלנד מערכת חינוך חדשה שנקראת: "חינוך מודל פינלנד" (Education Finland). מטרת מודל החינוך היא הפצת שיטות הלימוד של פינלנד בעולם. ממשלת הודו, שהתרשמה מההישגים המרשימים של תלמידי פינלנד, החליטה לאמץ את עקרונות הלימוד הפיניים במערכת החינוך בהודו.

מה הייחודיות במערכת החינוך הפינית והאם גם אנחנו צריכים לאמץ את המודל הפיני, כמו ההודים? ראשית, מערכת החינוך בפינלנד גייסה את הסקטור העסקי במדינה והפכה אותו לשותף פעיל. שותפות זאת מתבטאת במעורבות הישירה של מפעלים וחברות מהשוק הפרטי במערכת החינוך, וכוללת הכנה של התלמידים לאתגרים הטכנולוגיים והפיננסיים שמחכים להם עם סיום הלימודים.

שנית, משרד החינוך הפיני שם דגש מיוחד על איכות ההוראה. כל המורים חייבים להיות בעלי תואר שני ומעלה. אין אווירת תחרות בין בתי הספר במדינה ומשרד החינוך לא מפרסם את רשימת בתי הספר "הטובים".

שלישית, מערכת החינוך היא חינם מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. הילדים נמצאים בגן עד גיל 7, הואיל ופסיכולוגים מצאו שהזמן הזה בגן חשוב להתפתחות הילד, ורק בגיל 7 מתחילים כיתה א', לא בגיל 6. כל התלמידים מקבלים ארוחות בבית הספר, טיפול פסיכולוגי, וטיפול רפואי במידת הצורך. הלימודים מתחילים בשעה 9 בבוקר, לא מוקדם יותר. פסיכולוגים מצאו שהתחלת הלימודים בשעות מוקדמות בבוקר מזיקה להתפתחות התלמיד. יום הלימודים מסתיים ב-3 אחר הצהריים. כמו כן, בפינלנד אין כמעט שיעורי בית. שיעורי הבית מתמצים בחצי שעה ביום!

רביעית, במסגרת 11 שנות לימוד החובה יש רק מערכת בחינות אחת – בחינות הבגרות, אך הן בחינות בחירה ונבדקות על ידי המורה ולא על ידי גוף חיצוני. במהלך כל 11 שנות הלימוד ההחלטה על קיום בחינות נתונה בידי המורה.

חמישית, לאחר סיום לימודי התיכון, התלמיד יכול לבחור באחד משני מסלולים: לימודים עיוניים לתואר אוניברסיטאי, או לימודים אוניברסיטאיים מקצועיים. שני המסלולים נחשבים ללימודים גבוהים.

כאמור, לאור הצלחתה של מערכת החינוך בפינלנד, אימצה הודו את מודל החינוך הפיני, ובעקבותיה גם פרו שוקלת לאמצו. יהיה מעניין לראות את התוצאות בעוד מספר שנים.

האם השיטה הפינית מתאימה גם למערכת החינוך בישראל? כדאי לנו לכל פחות לבחון אותה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. מאוד מאוד מעניין. שנים טוענים שיש לשנות את מערכת החינוך המסורתית, שהיא תוצר של המאה ה-19 המהפכנ התעשייתית ופס הייצור.
    השאלה הגדולה איך מיישמים חינוך פיני בישראל?

    1. לפרופ' נחמיאס היקרה,
      תודה על מאמר חשוב ומצוין. על מנת ליישמו בישראל יש קודם כל להחליף את האוכלוסייה ולייבא לכאן אוכלוסייה סקנדינבית.
      יחד עם זאת את יודעת היטב שיש בישראל אוכלוסיית מיעוט ידועה שילדיה אינם נופלים בהישגיהם מהטובים ביותר במבחני פיז"ה.
      קבוצת מיעוט זו נושאת על כתפיה את יתר חלקי החברה הישראלית המגוונת.
      אחרי שאמרנו את זה – יש להמשיך לפעול להעלאת רמת האוכלוסייה בישראל כתהליך רב-שנתי. למשל הקמת 60 מכללות אזוריות הייתה צעד סופר חשוב בכיוון זה. השלב הבא צריך להיות העלאת רמת המורים ומעמדם החברתי בכל שלבי החינוך. לעניין זה יש להקדיש מאמר מיוחד.

    1. תגיד למרצה שלך שאסטוניה גדולה בשטח פי 2 ממדינת ישראל. יש בה בערך מיליון ורבע תושבים. כמעט כולם "שבדים".
      באמת זה לא חכמה גדולה לקיים מערכת חינוך מצטיינת במדינה כזו.

  2. המאמר חשוב ומעניין. הנושא חשוב . אפשר להגיד בנפשנו. הערה שמתייחסת גם למה שכתב יצחק דגני. אין במאמר נתונים על שכר המורים. לדעתי צעד הכרחי להעלאת רמת המורים להעלות את השכר. ובמיוחד השכר ההתחלתי. במצב הנוכחי למה שבחורה צעירה או בחור צעיר מוכשרים שיכולים לעבוד בהייטק או בבנק יילך להיות מורה . נכון שלא רק השכר משפיע. גם תנאים אחרים דורשים שיפור. אבל השכר חשוב.

  3. יש עוד כמה דברים בסיסיים שאפשר ללמוד מעוד כמה מדינות מתורבתות

  4. יש לי כמה הערות.
    I. יש עוד שני שלבי למידה: א) שימוש החומר הנלמד. (משל אנגלית: קריאת ספרים באנגלית או בילוי זמן מסויים בסביבה דוברת אנגלית.) ב) העברת חומר הלימוד לאחרים הן כמורה והן כתלמיד שמגיש סמינר. כשמלמדים אחרים אז לומדים. היו לי מורים שחילקו בין התלמידים פרקי לימוד שילמדו לבד ויעבירו שיעור בכיתה. באוניברסיטאות נהוג לתת עבודות סימנריוניות עם הרצאות על ידי הסטודנטים.
    2. בפינלנד יש מעט שעות אור בחורף אך במידה שווה יש הרבה שעות אור בקיץ.
    3. המיוחד בבחינות הבגרות שהן בחינות חיצוניות ואחידות לכל בתי הספר במדינה בה הם נערכים. זה כאילו נותן תמונת מצב אובייקטיבית על כל תלמיד. אך זה לא מדוייק כי רמת הקושי של בחינות הבגרות לא אחידות ביינן לבין עצמן. בארצות הברית כמעט אין מושג כזה של בחינות בגרות ובכל זאת הם לא לומדים בשיטה הפינית. כי זה לא רק בחינות בגרות אלא כל השיטה של העברת החומר וגם הרבה פחות בחינות בכלל. בארה"ב עדיין הלימוד פרונטלי ויש המון מבחנים פנימיים.
    אחד ההבדלים הגדולים בין שיטת הלימוד הפינית ובין השיטה בישראל היא שבישראל קצב הלימוד נקבע על ידי המורה בלי להתחשב עם התלמידים החלשים שמאבדים את הקשר עם חומר הלימוד. בפינלנד בכיתות הקטנות שלהם לא זזים הלאה עד שכל התלמידים הטמיעו את החומר.

  5. ובכל זאת אנחנו מובילים בעולם בכמה תחומים חשובים של חדשנות. תראו לפעמים גם את הטוב.

  6. בפינלנד לא באים הורים להרביץ למורים
    בפינלנד ההורים לא מרשים על דעת עצמם לאפשר לילדים שלהם להיעדר מבית הספר, סתם כי לא מתחשק להםללכת ללמוד באותו יום
    בפינלנד ההורים לא יוזמים טיול לחו"ל עם הילדים בתקופת לימודים
    להשיך ברשימה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור