יש מה ללמוד מפינלנד

המושגים: "לימוד" ו"חינוך" אינם מושגים זהים. "חינוך" הוא תהליך ארוך המתרחש במשך כל שנות חיינו, ובמהלכו האדם רוכש ידע, מיומנויות, ערכים, או עמדות חברתיות ופוליטיות. באופן זה ניתן לראות את החינוך כסך כל הפעולות התודעתיות המכוונות, המשפיעות על התנהגותנו ועל עיצוב אישיותנו. המחנכים החשובים ביותר שלנו הם ההורים והמשפחה הגרעינית, ואחריהם באים בתי הספר, פעילויות הפנאי, וכמובן, החברה והסביבה הקרובה.

"לימוד" הוא תהליך שונה לגמרי, שכולל חשיפה לאינפורמציה חדשה במגוון תחומים כגון טכנולוגיה, היסטוריה, ספרות וכו', שאותה אנחנו קולטים ומבינים. בתהליך הלמידה יש ארבעה שלבים: א) חשיפה; ב) קליטה; ג) הבנה; ד) זיכרון ברור, מכוון וממוקד של מידע חדש שחשוב לנו. למידה מוגדרת כרכישה, הרחבה או שיפור של ידע, תובנה, יכולת או מיומנות; ומטרתה היא הענקת ידע חדש שיש לו משמעות וחשיבות לחיינו.

לאחרונה התעוררה סערה בעקבות החלטת משרד החינוך לשנות את מבנה בחינות הבגרות. בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה: ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות תבוטלנה. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר ומעבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.

תעודת הבגרות החדשה תכלול, פרט למקצוע מורחב אחד לפחות, רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית – מתמטיקה, אנגלית ולשון. במקצועות אלו לא יחול שינוי.

התוכנית הזו גררה ביקורת רבה עוד לפני ההחלטה הסופית, על רקע החשש שהמהלך יחליש את המקצועות ההומניים אל מול המתמטיקה והאנגלית. אחת הסיבות לרפורמה בלימוד (לא בחינוך) היא התוצאות הגרועות של ישראל בבחינות הסקר – מבחני פיז"ה – של ארגון מדינות ה-OECD.

מבחני פיז"ה מתקיימים אחת לשלוש שנים ובודקים ומשווים את תוצאות הלימוד של תלמידי כיתה ט', דהיינו, בני 15, מקרב תלמידים מ-88 מדינות. המבחנים מתמקדים בשלושה תחומים: הבנת הנקרא, מתמטיקה, מדעים (פיזיקה וכימיה). החל משנת 2022 ייבדק תחום נוסף: חשיבה יוצרת.

אין ספק שהגורם שהביא את משרד החינוך לנקוט אמצעים דרסטיים כמו ביטול בחינות בגרות, הוא התסכול העמוק של המחנכים בישראל מהרמה הנמוכה של התלמידים. למרות כל המאמצים שנקט משרד החינוך בשנים האחרונות לא הצלחנו להעלות את רמת הנבחנים במבחני הסקר של פיז"ה.

נשאלת השאלה: מי מצליח במבחני הסקר של פיז"ה, וכיצד? המדינה שנמצאת זה שנים רבות בראש הטבלה של מדינות ה-OECD היא פינלנד, מדינה קטנה, שחיים בה 5 וחצי מיליון תושבים. במשך רוב חודשי השנה תושבי פינלנד רואים אור שמש רק מעט שעות ביום. החורף בה קר מאוד, המרחקים בין היישובים גדולים, ורוסיה היא מעבר לגבול. מהו, אם כן, סוד ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד והאם ניתן ללמוד ממנה ולהעתיק את סודותיה אלינו? האם מערכת החינוך בפינלנד משתמשת בעזרים חינוכיים מופלאים? האם תוכניות הלימוד מוצלחות במיוחד? מסתבר שהתוצאות החיוביות של תלמידי פינלנד אינן מקריות ואינן פרי מזל. בשנת 2015 הקימה ממשלת פינלנד מערכת חינוך חדשה שנקראת: "חינוך מודל פינלנד" (Education Finland). מטרת מודל החינוך היא הפצת שיטות הלימוד של פינלנד בעולם. ממשלת הודו, שהתרשמה מההישגים המרשימים של תלמידי פינלנד, החליטה לאמץ את עקרונות הלימוד הפיניים במערכת החינוך בהודו.

מה הייחודיות במערכת החינוך הפינית והאם גם אנחנו צריכים לאמץ את המודל הפיני, כמו ההודים? ראשית, מערכת החינוך בפינלנד גייסה את הסקטור העסקי במדינה והפכה אותו לשותף פעיל. שותפות זאת מתבטאת במעורבות הישירה של מפעלים וחברות מהשוק הפרטי במערכת החינוך, וכוללת הכנה של התלמידים לאתגרים הטכנולוגיים והפיננסיים שמחכים להם עם סיום הלימודים.

שנית, משרד החינוך הפיני שם דגש מיוחד על איכות ההוראה. כל המורים חייבים להיות בעלי תואר שני ומעלה. אין אווירת תחרות בין בתי הספר במדינה ומשרד החינוך לא מפרסם את רשימת בתי הספר "הטובים".

שלישית, מערכת החינוך היא חינם מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. הילדים נמצאים בגן עד גיל 7, הואיל ופסיכולוגים מצאו שהזמן הזה בגן חשוב להתפתחות הילד, ורק בגיל 7 מתחילים כיתה א', לא בגיל 6. כל התלמידים מקבלים ארוחות בבית הספר, טיפול פסיכולוגי, וטיפול רפואי במידת הצורך. הלימודים מתחילים בשעה 9 בבוקר, לא מוקדם יותר. פסיכולוגים מצאו שהתחלת הלימודים בשעות מוקדמות בבוקר מזיקה להתפתחות התלמיד. יום הלימודים מסתיים ב-3 אחר הצהריים. כמו כן, בפינלנד אין כמעט שיעורי בית. שיעורי הבית מתמצים בחצי שעה ביום!

רביעית, במסגרת 11 שנות לימוד החובה יש רק מערכת בחינות אחת – בחינות הבגרות, אך הן בחינות בחירה ונבדקות על ידי המורה ולא על ידי גוף חיצוני. במהלך כל 11 שנות הלימוד ההחלטה על קיום בחינות נתונה בידי המורה.

חמישית, לאחר סיום לימודי התיכון, התלמיד יכול לבחור באחד משני מסלולים: לימודים עיוניים לתואר אוניברסיטאי, או לימודים אוניברסיטאיים מקצועיים. שני המסלולים נחשבים ללימודים גבוהים.

כאמור, לאור הצלחתה של מערכת החינוך בפינלנד, אימצה הודו את מודל החינוך הפיני, ובעקבותיה גם פרו שוקלת לאמצו. יהיה מעניין לראות את התוצאות בעוד מספר שנים.

האם השיטה הפינית מתאימה גם למערכת החינוך בישראל? כדאי לנו לכל פחות לבחון אותה.