כבר שנים מערכת החינוך הישראלית מדשדשת. כבר שנים שהישגי התלמידים הישראלים במבחנים השוואתיים נמוכים מאוד. למרות תקציבי חינוך גבוהים מערכת החינוך הישראלית לא מצליחה לפתח את הפוטנציאל הקיים בילדי ישראל. הכיתות עמוסות, מספר שעות הלימוד נמוך, שיטות הלימוד מיושנות וכך גם דרכי ההערכה. המערכת אינה מתאימה לצורכי המאה העשרים ואחת, למעשה כבר במאה הקודמת היא לא התאימה. המערכת כבולה במרדף אחרי ציוני בגרות ללא כל התייחסות לדרך ולמה שקורה אחרי סיום הבחינות. מערכת החינוך אינה מכשירה לחשיבה יצירתית וביקורתית אלא לשינון ולהקאת החומר במבחן. הפנמת החומר מועטה ביותר.
מערכת החינוך הישראלית זקוקה כבר שנים לניעור ולשינוי בדפוסי החשיבה, במטרות החינוכיות, בצורת הלימוד וההערכה ובהקניית הערכים והכלים לתלמידים – פחות שינון תכנים ויותר הקניית ערכים וכלים להבנת החומר והיכולת לבקר ולהסיק מסקנות ממה שנלמד לדברים ותחומים אחרים.
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הכריזה על רפורמה בבגרויות, ומיד התפרצו החששות משינוי. החששות מובנים, אבל פחד איננו אסטרטגיית פעולה. טוב שהשרה מפגינה אומץ ונחישות לבצע מהלך נחוץ כל כך. הרפורמה הזאת הייתה צריכה להתרחש לפני זמן רב, אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
על פי מה שפורסם עד כה, בחינות הבגרות החיצוניות שנהוגות במקצועות ההומניים, כמו ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות, תבוטלנה. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני. עדיין לא ברור לגמרי מה בדיוק כוללת הרפורמה ואיך היא תצא לפועל, אבל עצם המהלך חשוב. מהלך כזה מוביל לפתיחת תהליך נחוץ ביותר לשיפור מערכת החינוך הישראלית המקרטעת.
שרת החינוך זוכה אמנם לתמיכה של ראשי האוניברסיטאות, אך מנגד יש חששות כבדים בקרב מורים רבים בתיכונים. החשש המרכזי בא לידי ביטוי בדברי מורה בתיכון: "הרפורמה הזאת תהפוך בתי הספר לתעשייה של היי-טק, ומי שלא יהיה חלק יוזנח, בדיוק כמו מקצועות הרוח. כבר עכשיו המקצועות האלה מתועדפים פחות על ידי מנהלים שנבחנים באחוזי הזכאות על ידי המשרד. מדוע מנהל ישקיע את שעות הלימודים במקצועות פנימיים? הרי ברור שהאוניברסיטאות לא יתייחסו כלל לממוצע פנימי, וכך המקצועות הללו יהפכו למקצועות העבר ולא מקצועות המחר". מורה אחרת שנשאלה על הרפורמה אמרה: "ביטול הבחינות למקצועות ההומניים בלבד הוא עוד שלב בהידרדרות שסופה להוביל לחברה חלולה, חסרת זהות וערכים. פיזיקה, מתמטיקה ועולמות ההיי-טק מאוד חשובים, אבל בלי הרוח והתרבות אין לנו קיום". הוסיף מורה להיסטוריה מחולון: "עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל – מעולם האמירה הזו לא הייתה כה רלוונטית". מורה נוספת הדגישה: "כל מקצוע פנימי עובר פיחות. האם מישהו במשרד החינוך חשב להפוך את מקצוע המתמטיקה לבחינה פנימית? אם הרפורמה כזו מוצלחת שיהפכו גם את מתמטיקה לציון פנימי. הרפורמה גם לא ברורה. אני חוששת מאופן היישום בשטח, ואיחוד המקצועות משדר מסר בעייתי".
לא ברור לי למה מעבר מתבקש מבחינות לעבודות מעורר חשש להידרדרות ולחברה חלולה. לדעתי, המעבר הזה יכול לחזק את מעמד המקצועות האלה, אם רק יתבצע בצורה מחושבת ורצינית. כתיבת עבודות חקר היא מורכבת יותר מבחינה והתהליך מצריך חשיבה ברמות גבוהות יותר. אם יבוצע כתהליך למידה משמעותי רמת החינוך בישראל תעלה בצורה משמעותית. עם החשש האמיתי מפני קניית עבודות צריך להתמודד מערכתית, וניתן לפקח עליו אם העבודה באמת תהיה תהליך מפוקח שבו המורה המנחה עורך פיקוח תקופתי והפיקוח הוא חלק מן ההערכה.
מורה לתנ"ך מתיכון בן גוריון בנס ציונה הביע חשש: "האם מישהו נתן את דעתו שלא כל תלמידי ישראל בכיתות העיוניות, שלא נדבר על תלמידים מתקשים יותר, מסוגלים לעמוד באמת בעבודת חקר? מיד תיפתח הפקולטה להעתקות ולעבודות קנויות".
מה זאת התבוסתנות הזאת? איזו הערכה נמוכה של תלמידי ישראל. איזו הערכה נמוכה של התלמידים במקצועות העיוניים. זוהי תולדה של שנים שבהן המקצועות הריאליים נחשבים יותר. אם לא מצפים מהתלמידים, לא דורשים מהם ולא מאמינים בהם, הם לעולם לא יגיעו למיצוי הפוטנציאל הטמון בהם!
מורה בתיכון דקל וילנאי שבמעלה אדומים סבורה שהתלמידים לא הוכשרו לכתיבת עבודות ברמה ובהיקף שהרפורמה החדשה דורשת. "תהיה מסחרה אחת גדולה, יקנו עבודות מסטודנטים. תלמידים שלא חזקים במקצועות הריאליים יחטפו מכה רצינית, זו רפורמה שתגדיל את הפערים".
היא צודקת בהחלט, תלמידי ישראל לא הוכשרו לכתוב עבודות חקר. גרוע מזה – הם אינם מוכשרים לחשוב בצורה הזאת. במקצועות המדוברים באקדמיה ההערכה נעשית בעיקר באמצעות כתיבת עבודות: עבודה סמינריונית בסוף התואר הראשון ועבודות מחקר כדי לקבל תואר שני ושלישי. אבל זו איננה סיבה לא לעשות את המהלך, להפך! מערכת החינוך צריכה לעבור תהליך שינוי כך שהתלמידים יוכשרו מגיל צעיר לחשוב בדרך מחקרית, יצירתית וביקורתית ויהיו מסוגלים לבצע עבודת חקר ולכתוב עבודה כזו ואף להציג אותה לבוחנים חיצוניים.
במענה לביקורת אמרה שרת החינוך: "אפשר להירגע, הרפורמה לא תחריב את המקצועות הללו, אלא רק תחזק. במתכונת הישנה התלמידים שיננו את החומר והקיאו אותו, זה לא מתאים לזמנים של היום. נציגים מהאקדמיה מברכים על המהלך, כי סטודנטים מגיעים אליהם ללא מיומנויות אקדמיות". השרה הוסיפה: "המטרה היא להטמיע את הדרך הזו בכל המקצועות, אבל זה צריך להגיע בהדרגה".
11 תגובות
כמה הערות
– תקציב החינוך הוא הסעיף הכבד ביותר בתקציב המדינה ומצביע על הרצון האמיתי (אני מקווה) שהחינוך יהי במיטבו. כמובן שאינ מספיק כול עוד יש מורים רבים הנוטשים את העיסוק כי לא גומרים חודש, וחשופים לאלימות תלמדים והורים ללא כול הגנה, מול כיתות עמוסות ילדים, שלמדו שיש זכויות אבל אין כל חובות.
-אני חושש שהציבור עייף מהתופעה שכול אימת שמתחלף שר חינוך מיד מכריז על "רפורמה", ובעוד זו מנסה להתממש – כבר מוכרזת רפורמה חדשה, מורים עייפים מבובלים ופשוט לא לוקחים ברצינות כל "חידוש" גם אם יש בו שכל.
– לגבי מהות הרפורמה החדשה, אני מודה שיש לי ספקות לא מחמת " השינוי" אלא ממהותו. נכדתי עמדה למבחן בגרות בתנך השבוע, שאלתי האם היא מתקשה בגלל הצורך המרובה בשינון, השיבה שכלל אין שינון מזה מספר שנים, אבל שרת החינוך אמרהאתמול שזו אחת הסיבות לרפרומה שהיא מציעה.. עיתונאי אחר סיפר שנכדתו אמרה שדויד המלך היה המלך הראשון בישראל, הוא נאלץ להאיר את עיניה שהיה מלך קודם ששמו שאול..שנפל בגלבוע- היא כלל לא ידעה זאת.
-יתכן והאפיזודות הללו אינן הכי חשובות – אבל מעוררות בי חששות, במיוחד כשאני מתקשה לשכוח ששרת החינוך טענה ש בית הספר אינו צריך להתעסק בחיסון התלמידים מפני המגפה מפני שזו האחריות של משרד הבריאות..
בהצלחה
גדעון שלום
למיטב ידיעתי תקציב החינוך שני בגודלו אחרי הביטחון, אבל בהחלט מספיק גדול. למיטב ידיעתי מבחינת גודל התקציב אין בעיה. הבעיה היא לאן הוא נעלם עד שמגיע לבתי הספר: מורים, שעות, כיתות קטנות יותר, וכד'.
הבעיה היא שהתלמידים לא לומדים לחשוב, לנתח, להסיק מסקנות להקיש לדברים אחרים, לטעון טיעון ולבסס אותו.
אני מסכים עם מרבית ההערות שלך אבל זה בוודאי לא אומר שלא צריך לנסות.
בעניין השינון במרבית המערכת זה המצב. מניסיוני האישי והמקצועי הרפורמה הזו צריכה היתה להתרחש לפני שנים על מנת לחזק את המקצועות הללו. עבודת חקר מצריכה את כל מה שצינתי שחסר היום ואם יעשו אותה טוב דיינו.
אכן נחוצה רפורמה.
אבל אתם לא עוסקים בבעיות המרכזיות.
קודם כל להעלות את רמת המורים.
וחוץ מזה להוריד את האלימות ולחזק את המשמעת.
את צודקת בדברים האלה אבל אחד לא מוציא את השני.
ליתר דיוק: גם מערכת החינוך חייבת להתעדכן ולתקן
בוודאי שצריכה. כל שינוי כרגע הוא לטובה. חייבית להתחיל להניע את הספינה הכבדה הזו למקום אחר, חדש ויצירתי יותר.
עד שלא תהיה ממשלה יציבה ושר חינוך שלא מתחלף כל הזמן, קשה ליצור מהפכות רציניות.
זה נכון אבל חייבים לעשות ולא לחכות שהדברים יהיו אידאלים.
מערכת חינוך לא משנים בחיפזון. תייבים לשנות, אבל מתוך מחשבה רבה
מסכים עם הרעיון ולמה נראה שזו רפורמה שלא חשבו עליה? הדברים האלה היו צריכים לקרות כבר לפני שנים. נראה לי שבמקרה הזה השרה פעלה תוך מחשבה מעמיקה תחילה.
קדימה לשינוי
חינוך זה פני הדור הבא
קדימה.