"עד עכשיו חשבתי שלימודים הם כיף"

אפשר להפוך את הלימודים למעניינים ומהנים
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

לאחרונה נתבשרנו כי השנה נרשמה ירידה של עשרה אחוזים במספר הנרשמים ללימודי הוראה במכללות ובאוניברסיטאות ועלייה באחוז דומה במספר הפורשים מן ההוראה. חסרים מורים רבים מאוד במערכת ועדיין אין יודעים כיצד לשנות את המצב.

אנסה להסביר את הגורמים לכך ולהציע פתרונות.

כיום הכיתות צפופות ורבות תלמידים. החברה משדרת לתלמידים שהוראה היא מקצוע נחות שכן השכר של מורה מתחילה הוא כמחצית השכר המשולם למורה כזאת במדינות ה-OECD. לדעתי, הפרישה מן ההוראה נובעת בראש ובראשונה מכך שהתלמידים אינם ממושמעים וזקוקים לגירויים חדשים כל הזמן בהשפעת המדיה הדיגיטלית שהם חשופים לה. רובם חסרים את היכולת להתרכז זמן ממושך בלימודים. צריך ליצור "גימיקים" כדי לזכות בהקשבתם. מחקרים מראים כי מספר התלמידים הלוקים בבעיות קשב וריכוז עולה בהתמדה משנה לשנה בקרב ילדים בכל העולם.

הוראה יכולה להיות מקצוע נהדר, רב סיפוק, הנאה ואהבה. אך כדי שתהיה כזו זקוקים לתנאי יסוד המאפשרים ללמד כראוי. הכיתות צריכות להיות מרווחות ומספר התלמידים צריך להיות שלושים לכל היותר. נוסף למורה המלמדת צריכה להיות עוד דמות בוגרת קבועה בכיתה שתיגש לתלמידים הזקוקים לסיוע. את הסמרטפונים יש לשים במקום מיוחד הרחוק מן התלמידים בעת השיעור. בתנאים אידיאליים לכל תלמיד אמור להיות מחשב כדי לקיים הוראה התואמת את 2022.

תכנית הלימודים מוכתבת מלמעלה. המורה צריך למלא אחר הוראות המפקחים למקצועות שהוא מלמד וללמד את מה שבתכנית הלימודים. לו היו מאפשרים לבתי הספר לערוך תכניות משלהם על פי הידיעות, הנטיות והאהבות של המורים והמנהל תוך שמירה על ליבה מצומצמת אחידה בכל מקצוע ומקצוע, היו המורים נהנים יותר מעבודתם ובעקבותיהם גם תלמידיהם היו נהנים יותר מהלימודים.

אני ממליצה על ביטול הבחינות כמדד להישגי התלמידים. בהוראה נכונה המורה יכולה לבדוק את ידיעות התלמידים על פי השתתפותם בכיתה ובעבודות שהם כותבים בכיתה. מבחן הוא תמריץ חיצוני חסר כל ערך ההופך את הלימודים לשנואים. אפשר ללמד וללמוד בנחת בלי מורא הבחינה. אם לומדים מתוך עניין ומתוך אהבה המוקרנת מדמות המורה, הלימודים נחווים כדבר נעים וטוב. צריך ללמד את התלמידים איך אפשר ללמוד נושא שמעניין אותם. המורה צריך להיות פחות מקור הידע ויותר מדריך, מנחה כיצד לומדים דברים חדשים. כיצד לומדים הוא דבר חשוב מאוד, זו נתינת חכה לדוג בה. תלמידים שונים יכולים ללמוד דברים שונים ואחר כך ללמד אותם את שאר תלמידי הכיתה.

ואסיים בנימה אישית: בנותיי למדו בחטיבה הצעירה של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים, הכוללת ארבע שנים מגן צעיר עד סוף כיתה ב. אלו היו שנים מאושרות לא רק בחייהן אלא גם בחיי. בכיתה ג עוברים לבית ספר רגיל. הלימודים בחטיבה הם ברוח החינוך הפתוח, שכמה מעקרונותיו פירטתי לעיל. הן אהבו מאוד מאוד ללמוד, ולא היו מוכנות להפסיד אף יום לימודים. כשביתי עברה לבית ספר רגיל היא אמרה לי "אימא, עד עכשיו חשבתי שלימודים זה כיף…". והאמינו לי שבארבע שנים אלו היא למדה המון, אך ברוגע, בשיתוף, בהאזנה ובכבוד הדדי, כלומר בדגש בערכים הומניסטיים.

בית הספר הרגיל לימד אותה שלימודים אינם כרוכים בהנאה. מה חבל!

לא צריך הרבה כדי להפוך את הלימודים למעניינים, מאתגרים ומהנים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. תקופת הקורונה הביאה לניתוק ילדים רבים מהמסגרת, מהחובות, מדפוסי ההתנהגות. ידרשו שנים לתקן זאת. נחוצה בהקדם תכנית חכמה שתהפוך שוב את בית הספר למקום שרוצים ללכת אליו.

  2. לימודים צריכים להיות גם כיפים אך לא רק כיפים. חייבים להיות גם אתגרים, וגם מרכיב של נהלים וחוקי משחק.

  3. תפקיד בית הספר הוא לא רק להקנות ידע ושיהיה כף, אלא להכשיר את הבוגר להתמודד עם אתגרי החיים שלאחר מכן. לא קראתי על כך במאמרך ואני מבקש את עצתך כיצד עושים את הלימודים בכף יחד עם הקניית כישורי חיים למציאות האמיתית. להקנות חוסן מנטלי רגישי וידעני שיהיו בו פחות נזקקי תרופות הרגעה, ופטור מכול מאמץ שמא תיפגע נפשו הרכה של הנער- כי החיים הם לא רק דבש.. הבנת אותי ..

    וכן- לזכור שלתלמיד יש לא רק זכויות אלא גם חובות- כפיו שכול אזרח נדרש לשאת בהם במדינה דמוקרטית. תלמיד המסיים ביהס וכול שהוא מכיר שיש לו רק זכויות- מסתכן באי יכולת כיצד להתמודד עם חובות אזרחיות, ומכאן עלולות להתפתח בעיות הסתגלות חברתיות קשות

  4. מרכיב ה"כיף" בלימודים הוא אכן חשוב, אבל לא לשכוח בבקשה שהמטרה היא לימודים וחינוך ולא רק הנאה.

  5. נתקבלו תגובות מספר נגד חשיבות ה"כיף" וכביכול הזנחת דברים אחרים לא פחות חשובים.
    קראו נא את המשפט המסיים את כתבתי: בנותיי למדו המון בזכות ה"כיף". "כיף" פירושו הנאה, לימוד מתוך הנאה. כשהלימודים מעניינים ומאתגרים זה "כיף".

    1. רות
      אז מה הסכלנו? אין חולק על כך שרצוי שככול מעשינו נראה אושר- גיל והנאה בכיף
      אם את מציבה את ה"כיף"בלימודים כמטרה עליונה- אז אני מבין מדוע לא התייחסת לשאלות המהותיות

  6. מדינת ישראל נמצאת נמוך ברשימת איכות החינוך. העיקר שאנחנו עפים על עצמנו.

  7. תגובה שנייה לד"ר שניר: הנאה היא רגש שיכול לנבוע מהבנה, מהישג, מלימוד משמעותי מגילוי דבר חדש (ע"ע ארכימדס והאגדה האורבנית שמרוב התלהבות יצא ערום לרחוב וצעק "האורקה"- מצאתי). לימוד שאין בו הנאה פנימית של רכישת ידע חשוב ומשמעותי ללומד, לא יצליח. הסברתי בכתבה שהמורה צריכה ללמד את התלמידים כיצד לדלות מידע על נושאים שמעניינים אותם. המורה צריכה להנחות ולהדריך את התלמידים ללמוד גם בכוחות עצמם. כתבתי על לימוד עמיתים: תלמידים שלמדו נושא מסוים בהנחיית המורה מלמדים את התלמידים האחרים על הנושא שלמדו. זו גם דרך לרכישת יכולת ניסוח והתבטאות ורכישת ביטחון עצמי. כל דבריי מבוססים על ניסיון של 40 שנה בהוראה במכללה להכשרת מורות ומורים ובהדרכה פדגוגית של המתכשרות והמתכשרים להוראה בבתי הספר במשך ארבע שנות הלימודים במכללה. פעמיים בשבוע ליוויתי אותם ואותן בשיעוריהן/ם במסגרת אימוני ההוראה. כשלימדתי בתיכון, תלמידיי ביקשו במקום שיעורי חינוך ללמוד לשון.

    1. רות
      הבנתי, את מדברת על תהליך הלמידה – שאי אפשר שלא לקבל, בעוד שאני התייחסתי גם לתכנים!. כדי להימנע מפופוליזם פדגוגי .יכול להיות שלילדים "כף" לראות את "האח הגדול" או משהו דומה (אני לא בקי בתחום הטיק טוק) אני רק יודע שהילדים משועבדים לו בכיף גדול..

  8. עם מורים טובים ואווירה כללית חיובית אפשר להגיע בהחלט ללמידה נעימה ומהנה.

  9. אשקר לתוכני הלימודים: כבר מגיל הגן צריך ללמד מינאטורות של מדע המתאים לגיל התלמידים. צריך להתאים את נושא הלימודים לגיל הילדות והילדים ולנקוט במונחים נכונים כבר בגן ובכיתה א. לדוגמה: לא לקרוא לכתב מודפס "כתב של קטנים" (שמעתי מונח זה מפי ילדות). יש לבקש מן הילדות והילדים להתבונן בכתב ולשאול אותם ואותן שאלות שבאמצעותן יגיעו למסקנה שכתב מודפס מאופיין בקווים ישרים, ואילו כתב לכתיבה ביד מאופיין בקווים מעוגלים ומעט קווים והוא קל יותר לכתיבה, דורש פחות מאמץ.
    לכל זה הילדים והילדות יוכלו להגיע בהתבוננות. כשלמדתי באוניברסיטה אמר לנו פרופ' אוקו ז"ל שמ100 אנשים שיודעים לחשוב רק אחד יודע להתבונן. יש לפתח את יכולת ההתבוננות מקטנות. היא תורמת רבות לחשיבה.

  10. כמה משמח שמאמר בנושאי חינוך בכלל נכתב, ועוד יותר שזוכה להתייחסות רצינית של גולשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך