צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

על פי מידע לציבור שפרסם משרד החינוך בשנת תשע"ה, מתברר כי בכל המדדים (מבחני המיצ"ב, מבחנים בין־לאומיים ובחינות הבגרות) על רצף שנים, יש פערים גדולים מאוד בין הישגי תלמידים להורים במצב כלכלי־חברתי גבוה לבין תלמידים להורים במצב כלכלי־חברתי נמוך. הפערים הללו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD.

בשל תוצאות עגומות אלו, יצא משרד החינוך בשנת תשע"ה בתוכנית חדשה לצמצום פערים וקידום השוויון במערכת החינוך: "תוכנית רב שנתית לשנים תשע"ה – תשע"ט". עיקר התוכנית מתבטא בהקצאת שעות נוספות לבתי הספר של אוכלוסיות חלשות מבחינה כלכלית־חברתית (עיירות פיתוח ויישובים חרדיים). התוכנית לוותה מראשיתה על ידי הרשות הראשית למדידה ולהערכה. מאחר שעברה שנה מיום סיום התוכנית, חיפשתי במרשתת מידע של משרד החינוך על הצלחת התוכנית, ולא מצאתי (ייתכן שהמידע מצוי אך נסתר מעיניי).

חשוב מאוד שמוסיפים שעות הוראה וטיפוח לבתי ספר, אך בכך אין פותרים את הבעיות. השאלה הגדולה היא מה עושים בשעות אלו ומהו מספר התלמידים בכיתה. ידוע לי כי ביישובים מבוססים בכיתה א יש כ-22 תלמידים בכיתה ומורה סייעת נוספת על מורת הכיתה. ההורים מוסיפים מכספם כדי להיטיב את תנאי הלימודים ואיכותם. כיתות קטנות ויחס אישי לתלמיד ולתלמידה חשובים ביותר בכלל, ובמיוחד בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי. המורה צריכה תנאים בסיסיים שיאפשרו לה להכיר כל תלמיד ותלמידה ואת ההתקדמות של כל אחד ואחת מהם. בכיתה שיש מעט תלמידים ושני מבוגרים יש לכל תלמיד ותלמידה יותר הזדמנות להתבטא.

את הוספת התקציב לבתי ספר בפריפריה יש להקדיש לפיצול כיתה רבת-תלמידים לכיתות מקבילות שבהן מעט תלמידים, ולהעלות את שכר המורים בפריפריה כדי לעודד מורים מעולים ללמד שם.

במסגרת "שירות לציבור" אפשר לתמרץ סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות לשמש מורים מסייעים למורים בכיתות הנמוכות בבתי הספר בפריפריה. הימצאות מבוגרים רבים בכיתה עשויה למנוע מצבים שהתלמידים אינם מבינים מה נדרש מהם לעשות. ונוסף על כך, כשיש כמה מבוגרים בכיתה הקטנה גם אותה אפשר לפצל מפעם לפעם לקבוצות קטנות הלומדות בחללים הפתוחים או בחצר. ככל שמספר התלמידים הלומד קטן, כך התלמיד מרגיש נוח ובעל ערך, והוא זוכה להתייחסות אישית.

גם פנסיונרים, מורים בעברם, המעוניינים להתנדב, יכולים להיות מורים מסייעים.

תוכנית לצמצום פערים ושוויון של משרד החינוך צריכה להיות מלווה על ידי חוקרי חינוך ולא על ידי חוקרי מדידה והערכה. כל ילד הוא עולם שיש להעריכו בשיחה או בכתיבה אישית, ולא בציונים של בחינות. הייתי שותפה בעבר לבחינות הבודקות הישגים ולא הייתי שבעת רצון לא מן הבחינות ולא מדרכי המדידה. אנו יודעים כי הבחינות אינן חזות הכול, הן רעות ואינן משקפות ידע אמיתי. צריך להפסיק לסגוד להערכה מספרית.

שר החינוך שהבין את הבעיה לאשורה היה יוסי שריד. הוא תמך בעיירות הפיתוח ודאג להזינן בתקציבים עשירים לחינוך בלי להכריז על תוכניות גרנדיוזיות וביקורת של מדידה. ראשי העיירות – גם אנשי הליכוד – בירכו אותו והעריכו אותו, והתעצבו מאוד כשחדל להיות שר החינוך. הוא היה איש חינוך חכם ומבין. ואני מקווה ששרת החינוך החדשה שהיא אשת חינוך תדע לשפר את המצב.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אין ספק שזהו נושא חשוב ביותר וכדאי מאוד ששרת החינוך תקדיש לו את תשומת הלב והתקציבים הנדרשים.

  2. אחד המבחניםהכי חשובים של המדינה שלנו הוא בתחום החשוב עליו כתבת.
    כל תלמיד בישראל צריך שיהיה לו מחשב ראוי.
    כל תלמיד בארץ חייב שיהיו לו מורים ברמה גבוהה לא פחות מאשר בתל-אביב או הרצליה.
    לרשות כל תלמיד במדינת ישראל חייבים להעמיד מעבדות, מתקני ספורט, אמצעי למידה אלקטרוניים וכדומה באותה רמה בכל הארץ.
    כל תלמיד בישראל חייב לקבל ארוחות בקר וצהרים בריאה.
    נשיג זאת, המדינה תשתפר פלאים מכל הבחינות.

  3. לשלם למי שיבוא ללמד בפריפריה הרבה ביותר, ישירות או באמצעות הטבות שוות ערך לכסף. זה יפתור את הבעיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך