להתאהב מחדש בלימודים

בשל הקורונה נושא הלימודים ומערכת החינוך עלה לכותרות, וטוב שכך. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת בנושא. מניסיוני כמרצה במכללה לחינוך כחמישים שנים וכמי שהייתה חברה בכמה ועדות מקצועיות, אני מציעה בראש ובראשונה לבטל את בחינות הבגרות. בחינות אינן תורמות לידיעה ולהבנה של החומר הנלמד. הן דורשות שינון וזיכרון טוב. רוב התלמידים משננים את החומר לבחינה, ו"נפטרים" ממנו כעבור זמן קצר: "כבולעו כן פולטו". בעשורים האחרונים הפכו הבחינות ל"שוט" של המורים לאלץ את התלמידים "ללמוד". הכרתי במהלך חיי צעירים רבים, בוגרי מערכת החינוך, שהממוצע שלהם בבחינות הבגרות היה מעולה, אך לא היה להם מושג בנושאים שלמדו בבית הספר ונבחנו עליהם בבגרות. הבדיחה מספרת שפעם כשתלמיד קיבל ציון גרוע, ההורים "טיפלו" בו, היום ההורים "מטפלים" במורה. מורים נאלצים לתת ציונים גבוהים מחשש לעימות עם ההורים. יש מנהלים המנחים את המורים להשביע את רצון ההורים.

קרובת משפחה שלי, תלמידה מצוינת שקיבלה 100 בבחינת הבגרות בלשון העברית לפני עשרים שנה, אמרה לי: "האמת, איני יודעת לשון עברית; יש לי פטנטים לעבור את הבחינה". המורים מחברים כל מיני קיצורים לזכירת הכללים בלי להבין את ההיגיון שבתופעה. גם בספרי הלימוד יש פטנטים לזיכרון, לא להבנה.

הציונים של התלמידים אינם מעידים על רמת ידיעותיהם. בעשורים האחרונים הגיעו למכללות צעירות וצעירים בעלי תעודת בגרות מלאה שלא ידעו מונחים בסיסיים בלשון העברית. הם אינם יודעים מה פשר סימני הניקוד ומה צליליהם. איני מדברת על ידיעה פעילה של ניקוד (שכבר 40 שנה אינו נדרש בבית הספר), אלא קריאה על פי הניקוד. מורה בכיתות הנמוכות של בית הספר חייבת לדעת לקרוא נכון. מה שפעם למדו בבית הספר היסודי נאלצים היום ללמוד במכללה.

תכניות הלימודים ודרכי הוראתן בבית הספר צריכות להיות מעניינות, מאתגרות ומשתפות את התלמידים. התלמידים צריכים להיות פעילים בהצעות נושאים המעניינים אותם, בדרכים להשגת המידע ובתשובות על השאלות המעניינות אותם. תלמידים שונים ילמדו נושאים שונים בסיוע המורים, ובתום לימוד נושא מסוים הם ישתפו בו את שאר התלמידים. זו תהיה למידה פעילה שלכל תלמיד ותלמידה יש בה חלק.

נוסף על לימודי הליבה, שהם חובה, צריך לבטל את הריכוזיות של משרד החינוך בקביעת תוכני הלימודים ולאפשר לכל בית ספר לקבוע את תוכני הלימודים שלו. במקום בחינות תהיינה עבודות של תלמידים יחידים או של קבוצות תלמידים.

שינוי מערכתי זה יתבטא בביטול מבחני הבגרות. זו תהיה הקלה גדולה למורים הכורעים תחת הנטל של "להספיק חומר" להכנה לבחינת בגרות. כמו כן ייחסך כסף רב על כתיבת הבחינות ובדיקתן. גם משרד החינוך יצטמצם מבחינת כוח האדם – אלפי פקידים ופקידות בבניין לב־רם בירושלים ובסניפים בערים השונות. את הכסף יוכלו להשקיע במשאבי למידה, בשיפור תנאי הלימוד, במחשוב בתי הספר, בקניית מחשבים לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת ובתגמול משופר למורים בפריפריה.

האוניברסיטאות תערוכנה מבחני כניסה למעוניינים ללמוד בהן. בחינות הכניסה תתמקדנה בחוגים שהסטודנטים ירצו ללמוד בהם. בחינות אלו תחלפנה את הבחינה הפסיכומטרית, שההשגות עליה רבות. במדינות רבות במערב נהוג כך.

לדעתי, שינויים אלו ישפרו את רמת הידיעות של התלמידים ויאהיבו עליהם את הלימודים.