המשרד למלחמה בחינוך

משרד החינוך – כשלים בניהול משבר הקורונה
תמונה של אילן
אילן ורד

מאמר זה נסמך בעיקרו על מידע שנלקח מדו"חות, פרסומים, פרוטוקולים של גופים ממשלתיים וציבוריים, לרבות דו"חות ביניים של משרד מבקר המדינה וועדת הקורונה של הכנסת, וכן מכתבות שפורסמו באמצעי התקשורת האלקטרוניים והמודפסים.

עם פרוץ הקורונה לחיינו באמצע מרץ 2020 נפסקו באחת הלימודים במוסדות החינוך. מתברר כי למשרד החינוך לא הייתה תורה כתובה למתווה היערכות להפעלת מערכת החינוך בעת התפרצות מגפה. תורה כתובה הייתה אמורה להתייחס, בין היתר, ללמידה מקוונת, שילוב מבנים ציבוריים לתגבור המבנים של מוסדות החינוך, שילוב דורשי עבודה ותלמידי סמינרים וסגירת מוסדות חינוך במקרה של אבחון צוותי הוראה ותלמידים כחיוביים למחלה.

יצוין כי את היעדר תורה כתובה להתמודדות עם מגפה יש לייחס לשרי החינוך לדורותיהם. זאת ועוד, לא מצאתי סימוכין לכך שבידי המשרד יש תורה כתובה למתווה היערכות להפעלת מערכת החינוך במקרה של פגיעה חמורה ונרחבת במהלך אירוע ביטחוני רחב היקף, למעט התייחסות לנוהל ירידה למקלטים.

במטרה לצמצם את התפשטות נגיף קורונה וכדי לאפשר את המשך הפעלת מערכת החינוך החליט המשרד לחלק את כיתות הלימוד לקפסולות ובה בעת לאפשר למידה מקוונת בבתי התלמידים באמצעות "זום". לפיכך למדו התלמידים במוסדות החינוך כמחצית השבוע ובמחצית השנייה למדו בבתיהם. הלימודים המקוונים של תלמידי הכיתות הנמוכות היו מצומצמים יותר. חלוקת כיתות הלימוד לקפסולות בשילוב לימודים מקוונים נמשכה למעשה, בצורה רחבה או מצומצמת, עד לאמצע אפריל 2021, מועד שובה של מערכת החינוך לתפקוד מלא.

מדו"ח ביקורת שפרסם מבקר המדינה באמצע אוקטובר 2020 עולה שמשרד החינוך קיבל את ההחלטה על לימודים מקוונים מבלי שבדק לכמה תלמידים וצוותי ההוראה יש חיבור לאינטרנט או למחשב בבית.

רק באמצע אוגוסט 2020 פרסם המשרד מסמך המפרט את מתווה הפעלת מערכת החינוך בשגרת קורונה. מסמכים נוספים בנידון פורסמו לאחר מכן. ההנחיות התייחסו בעיקר להתמודדות מוסדות החינוך במקרה של אבחון צוותי ההוראה או תלמידים כחיוביים לקורונה.

לדעת כותב המאמר, גם בהיעדר תורה כתובה עדיין היה מקום להפעיל מיד עם פרוץ המגפה חשיבה יצירתית, כפי שנעשה לאחר קום המדינה. עם הגעת מאות אלפי עולים תוך זמן קצר נוצר צורך קיומי בהקמת מוסדות חינוך ובגיוס של עובדי הוראה. הממשלה, שהתעקשה על קיום מערכת חינוך בכל מחיר, הורתה על הכשרת עובדי הוראה מכל הבא ליד, לרבות עובדי הוראה מקרב העולים עצמם ומקרב חיילות צה"ל, וכן הסבת עובדים לעובדי הוראה. כדי להתגבר על המחסור במבני חינוך הורתה הממשלה לקיים את הלימודים בשתי משמרות ובמידת הצורך לקיימם במשרדים, בבתי כנסת, במרפאות ציבוריות ועוד. כותב המאמר למד בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת בכיתות א ו-ב במשמרת שנייה.

נשאלת השאלה מדוע לפני קבלת ההחלטה על חלוקת הכיתות לקפסולות ועל לימודים מקוונים לא נבדקה האפשרות לנצל חללים במבנים ציבוריים שהושבתו לתקופה ארוכה, כגון מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, מרכזי יום, מבנים של תנועות נוער ואולמות אירועים, שלפחות חלקם היו ממוקמים בסמיכות למוסדות החינוך וכללו חדרים רבים ששימשו את הפעילויות שנערכו בהם.

כמו כן יש להתייחס לטענתו של משרד החינוך שערבוב התלמידים בהסעות למוסדות החינוך ובצהרונים עלול להאיץ את ההידבקות. חשיבה מחוץ לקופסה הייתה עשויה להוביל את המשרד לשכור כמות גדולה של רכבי הסעה שממילא הושבתו בגלל האיסור הממושך שהוטל על כניסת תיירים לישראל. כך ניתן היה להסיע את התלמידים בצורה בטוחה – תלמיד אחד עוטה מסכה בכל מושב.

עוד טען המשרד שערבוב התלמידים בצהרונים עלול להאיץ את ההידבקות. חשיבה מחוץ לקופסה הייתה עשויה להוביל את משרד החינוך להפעיל את הצהרונים במתכונת של הגשת הארוחות באמצעות מגשיות ישירות לקפסולות. יצוין כי הורים רבים העדיפו לוותר על הצהרונים ולהוציא את התלמידים מחשש להדבקה.

בניגוד למשרד, חברות ומפעלים גדולים שהוגדרו כחיוניים ועבדו לאורך תקופת המגפה עשו את ההתאמות הדרושות כדי לצמצם את התפשטות הנגיף – חדרי האוכל נסגרו והארוחות חולקו באמצעות מגשיות למשרדים ולאולמות העבודה וההסעות של העובדים רווחו כך שמספר מצומצם של עובדים עלה על כל הסעה.

כאמור, מדו"ח ביקורת עולה שלא נבדק היקף החיבור של צוותי ההוראה והתלמידים לאינטרנט או למחשב הביתי. עוד הצביע המבקר על הקושי בזמינות מחשבים במשפחה שבה יש יותר מתלמיד אחד. זאת ועוד, על פי הדו"ח ליותר מ-40% מתלמידי המגזר החרדי לא היה מחשב וליותר מ-70% לא היה חיבור לאינטרנט. ל-36% מתלמידי המגזר הערבי לא היה מחשב ול-38% מהם לא היה חיבור לאינטרנט.

מבקר המדינה קבע כי הנזק העיקרי בגין היעדר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט היה פגיעה ברצף הלימודים והבטחת שגרת לימודים מסודרת, ויש בכך לגרום להשבתה של ההורים מעבודה.

לסיכום, אחרי 15 חודשים שבה מערכת החינוך לתפקוד מלא. על פי הפרסומים של משרד החינוך מאמצע אפריל 2021, הפגיעה בתלמידים הייתה גדולה במידה ניכרת מהסיכון הבריאותי, כלהלן: חלה נסיגה חמורה בהישגים הלימודיים, והפערים הלימודיים ניכרים במיוחד בתלמידי השכבות מרקע סוציו-אקונומי נמוך; נרשמה עלייה ניכרת במצוקה הרגשית, בתחושת הבדידות ובסיכון לאובדנות; חלה עלייה ניכרת בהתנהגויות סיכון, כגון התמכרויות למיניהן ואלימות; וחלה ירידה בפעילות הגופנית.

היערכות נכונה לניהול המשבר וחשיבה מחוץ לקופסה היו עשויות למזער את הפגיעה בתלמידים.

לאור המתואר לעיל, הכותרת למאמר זה – "המשרד למלחמה בחינוך" – נראית לי הולמת ביותר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. אמור לי מיהו שר החינוך
    ואומר לך מה רמת המערכת החשובה הזאת

  2. לא צריכים להיות אנטי באופן אוטומטי
    יש טעויות אבל יש גם הישגים

  3. אנשים עוד לא מבינים את גודל הפגיעה בתלמידי ישראל. זה ילך ויתברר ויהיו לזה השלכות ישירות ועקיפות משמעותיות.

  4. שכבות שלמות שלא יודעות כלום, נטולות ערכי יסוד, והתנהגות חסרות כל מעצורים.

  5. אני מסכים שהתפקוד היה גרוע אבל בטח לא יותר גרוע מהתפקוד של המשרדים האחרים. אז למה נטתפלתם דוקא לחינוך?

  6. מסכים לגמרי עם הדברים.חשוב להוסיף כי מערכת החינוך בישראל כבר שנים רבות במצב רע מאוד ובתפקוד לקוי וזה משתקףבכל המדדים הבינלאומיים.
    צריך שינוי מהותי בתפיסת מערכת החינוך ובכלל ותפיסת חשיבות החינוך כגורם אסטרטגי להצלחת ישראל בכל הרמות: בטחונית,כלכלית, ערכית ובריאותית!
    מוזרה התגובה האחרונה – בגלל שלא מדברים על תפקוד לקוי של משרדים אחרים לא צריךלדבר עלליקויים כלל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך