איפה המורים?

השקעה בחינוך עכשיו

על איכות ההוראה והחינוך במדינת ישראל מקוננים רבים וטובים. די לצפות בחדשות או לטייל קצת בשכונה על מנת לראות עד כמה מערכת החינוך שלנו במשבר; מורים מתלוננים על עומס רב ועל אלימות כלפיהם, הורים ותלמידים מתלוננים על רמה נמוכה של המורים. בהשוואה בין-לאומית בין כ-30 מדינות החברות ב-OECDבאמצעות מבחנים לילדים בחטיבת הביניים, ישראל מדורגת במקום נמוך בכל המדדים. הדבר נכון לכל הרמות – ילדים ברמה ממוצעת, ילדים מחוננים וילדים עם קשיי למידה.

במקביל ניתן לראות ירידה בביקוש ללימודי מקצועות ההוראה, ולעומתה עלייה חדה בביקוש ללימודי הנדסה בשנים האחרונות. נתונים אלה מצביעים על ירידה משמעותית באיכות ההוראה במדינת ישראל. סיבות ותירוצים לא חסרים: מצד אחד טוענים המורים כי מערכת החינוך מושחתת ומקשה עליהם את התפקוד היומי. עוד טוענים המורים כי תנאי התעסוקה שלהם גרועים – משכורות נמוכות, אלימות מילולית ופיזית מצד התלמידים ומצד ההורים. דבר אחד ברור: איכות ההוראה במגמת ירידה.

לתחושתי, חוסר העניין במקצועות החינוך נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שבעיני רבים, ואפילו בקרב חלק מאותם סטודנטים הלומדים חינוך, נתפס מקצוע ההוראה כברירת מחדל, כאילו רק מי שלא הצליח בפסיכומטרי או מי שלא מעוניין להתאמץ פונה להוראה במערכת החינוך. הסיבה השנייה היא שתנאי התעסוקה אכן גרועים – השכר באמת נמוך ומקרי אלימות אכן מתרחשים, לכן רבים מהסטודנטים האיכותיים זונחים את המחשבה ללמוד חינוך ומעדיפים ללמוד מקצועות שלפעמים מתאימים להם פחות אבל משתלמים להם יותר.

לדעתי, הדעה המקובלת כי "כל אחד יכול ללמד טוב אם רק ירצה" היא מיתוס. הוראה, כמו כל מקצוע אחר, דורשת תכונות, יכולות אישיות וכישורים מסוימים, בסיס ידע מקצועי נרחב וחשיבה ותפיסות מתאימות. נוסף לכך, מקצוע ההוראה הוא מקצוע קודש, מקצוע אשר יכול להעניק סיפוק רב וכוחות מחודשים. אך בד בבד, כל אדם חושב על עתידו הכלכלי, והשכר ההתחלתי של מהנדס אשר סיים את לימודיו זהה לשכר של מורה בעל 10–15 שנות ניסיון. נושא השכר רגיש מאוד, במיוחד בימינו, כשלקנות דירה זה חלום רחוק גם אם רק אחד מבני הזוג עוסק בחינוך. זוהי הסיבה העיקרית לכך שאנשים איכותיים נמנעים מלהיכנס לתחום החינוך.

בעברי הייתי סטודנט להוראת מחשבים ומתמטיקה והפסקתי את לימודיי, כיום אני בוגר הנדסת תעשייה וניהול. אני רוצה לחזור ולהעלות את ההתלבטות שעמדה בפניי לפני שעזבתי את לימודי ההוראה ועברתי ללימודי ההנדסה, וקורא להשקיע בתחום החינוך וההוראה אפילו בתקופת המשבר שבה אנו נמצאים. גדולים וטובים ממני כבר טענו זאת, הנה לדוגמה שרת החינוך והמחקר של גרמניה ד"ר אנטה שוואן, כפי שצוטטה באתר "הידען": "בתקופות של משבר חשוב יותר מאשר בזמנים אחרים לדעת מהם הדברים החשובים להתפתחות העתידית. כל חברה כיום, במאה ה-21, המבינה כי חייבים להשקיע בחינוך ובמדע ולקדם אסטרטגיות מודרניות, תימצא במצב טוב, במיוחד בתקופת משבר".

לדעתי, רק שיפור משמעותי בתחום החינוך ירפא את תחלואי החברה. השקעה בחינוך תפחית את כמות הפשיעה ותשנה את מדינת ישראל ממדינה ממוצעת הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מוסרית – מדינה שבה נשיא לשעבר יושב בכלא וראש ממשלה לשעבר הורשע ואמור להיכלא בקרוב – לאחרית הימים שבהם מדינת ישראל תהיה מדינת "עם סגולה לכל העמים".

**

איתמר אלמקיאס הוא בוגר מכללת SCE במחלקה להנדסת תעשייה וניהול בהתמחות מערכות מידע. איתמר עובד במכללת ספיר כמנהל פרויקטים וכרכז פרויקטי TEMPUS ו-Erasmus Mundus של המכללה מטעם האיחוד האירופי, פרויקטים חוצי מדינות אשר עוסקים בפיתוח מערכות מידע וכלי הוראה ומחקר טכנולוגיים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. מסכימה עם רוב מה שכתבת, אבל לדעתי יש משקל משמעותי (אפילו יותר) לחינוך מהבית. קיימת גם תלות באופי של אותו אדם וכל מקרה לגופו. אבל כן, לא יזיק שיפור בתחום החינוך.

  2. יאנוש קורצ'ק אמר
    "הדואג לימים זורע חטים,
    הדואג לשנים נוטע עצים
    והדואג לדורות- מחנך אנשים" ,המורים הם אכן מעצבי פני הדור לכן אני מאוד מסכמה עם מה שכתבת. לכן מי שעניו בראשו צריך להבין שעל ממשלת ישראל לשים את הדאגה לגייס את הנבחרת המתאימה להכשרת המורים ולדאוג להם מכל הבחינות ובכך להגשים את יעדנו
    כעם הנבחר להיות אור לגויים " והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות, י"ט ה')

  3. אני מאוד מסכימה אם כל מה שכתבת על נושא החינוך. אני בתוך סטודנטית לחינוך, נדרש ממני הפעלת שיקולי דעת רבים לפני כניסתי ללימודים. אך, מכיוון שאהבתי להוראה גדולה ובנוסף אני מרגישה שיש צורך בשיפור עצום במערכת החינוך ובשיפור הדור הבא נכנסתי ללימוד הוראה בלב שלם ובאמונה שלמה שזהו היעד שלי.

  4. כבר אמר החכם מכל אדם- שלמה המלך בספר קבלת :
    "טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל שלא ידע להיזהר עוד" (משלי ד, יג).

    התרגום מסביר שזהו צערו של שלמה המלך על רחבעם בנו שאינו ממלא את מקום אביו. שלמה המלך בנה אימפריה אדירה, עשירה ועצומה ובנו רחבעם התמנה למלך בגיל ארבעים ואחת, אך הוא הזדקן והיה כסיל ובלתי זהיר, לעומתו יצא מבית האסורים ירבעם בן נבט, שהיה חכם ותפס את מקומו, והילד השני הוא בנו רחבעם, אביה שהיה עוד יותר גרוע מאביו.

    נשאלת השאלה : מדוע אפוא, אין שלמה המלך מכשיר אותו לתפקידו? והתשובה היא : אנשים גדולים ורבים אינם זוכים שבניהם ימשיכו דרכם. הדוגמאות רבות : משה רבנו, שמואל הנביא, עלי הכהן וכו…
    וזה לא בגלל החינוך שקיבלו בביתכם אלא בגלל הסביבה בה הם גדלו (לדוגמה ירבעם העדיף לשמוע בכל החברים אשר גדלו אתו במקום לזקנים של אותו דור).

  5. קראתי את המאמר אני מסכימה למה שכתבתה מכוון א. מורה יקר, עתיד המדינה בידיך
    ב. "אין פשרות בחינוך"-הטובים להוראה

    ג.מורה יקר אתה חשוב יותר מטיל חץ! אז למה משקיעים בך פחות?

  6. האמת שאני מוצאת עניין רב במאמר הזה למקצועי כגננת בישראל! מסכימה מאוד עם הנאמר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן