האם הפדגוגיה הדיגיטלית נכשלה?

האם רעיון ההוראה מרחוק ניזוק בגלל מגפת הקורונה?
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

במשך עשרות שנים המכללות לחינוך בארץ ובארצות רבות בעולם לא פסקו מלהטיף לשימוש בלמידה ב"סביבות עתירות טכנולוגיה" וגייסו משאבים רבים ליישום "הפדגוגיה הדיגיטלית" כפתרון הבדוק והחדשני למחלות החינוך המסורתי.

הצעד הראשון לקידום פדגוגיה בשילוב מכונות הוראה דיגיטליות בוצע על ידי תלמידיו של סקינר בעקבות פיתוח מערכות מרושתות של מחשבים המנוהלים על ידי שרתים ורשתות תקשורת בשנות ה-60 של המאה הקודמת. בארץ פותחה מערכת כזו ושמה "תוא"ם" (ראשי תיבות של "תרגול ואימון") במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) וקודמה בהתלהבות רבה על ידי משרד החינוך. בשנות ה-80 כתבתי מאמר על גישות שונות בשימוש במחשבים, ומורים רבים שקראו אותו הסיקו ממנו שאין ערך חינוכי למערכת תוא"ם. לאחר מכן מט"ח החרימו אותי כליל. במשך שנים רבות לא הוזמנתי, לא לייעץ להם ולא להשתתף בכנסים שהם ערכו.

מאז הרעיון של שילוב "טכנולוגיה דיגיטלית" בהוראה ובלמידה המשיך לעורר את התלהבותם של אנשי חינוך רבים. אולם כאשר מדי פעם התגלה שהשימוש בכלים דיגיטליים לא סיפק את התקוות, הרעיון עבר גלגולי שמות רבים. מי שרוצה לאתר את עשרות הפרויקטים (למעלה מ-30) שתוקצבו במערכת החינוך לחשיפת ה"פוטנציאל החינוכי" הגלום בכלים אלה, עליו להכיר את כל השמות שקיבל הרעיון הזה, אחרת תתקבל תמונה מקוצצת ומעוותת.

בתי ספר אוניברסיטאיים לחינוך ומכללות אקדמיות להכשרת מורים הפיקו וסיפקו תכניות הכשרה ליישום הרעיון הזה. נכתבו מאמרים ויצאו לאור ספרים שהתמקדו בשיווק הרעיון הזה. כאן ראוי להשתמש בהיגיון של טענה מפורסמת של שייקספיר – הרעיון הזה, של שילוב המחשבים בלמידה ובהוראה, בכל שם אחר נשאר שילוב של מחשבים בחינוך. אבל הוא גם נשאר, במשך 60 שנים, חסר הגדרה ברורה וטעון בשגיאות לוגיות הנובעות מהעדר השכלה מתאימה של חוקרי הרעיון.

היישום הבוטה ביותר של רעיון שילוב המחשבים בהוראה, מאז המצאת רשתות המחשבים (בשנות ה-60), נקרא "הוראה מרחוק". הוא נחשב כפתרון שימושי להפעלת מערכת החינוך גם בעׅתּוֹת משבר, כמו בזמן מלחמה והתקפות טילים. והנה נפלה לידינו מגפת הקורונה. מוסדות חינוך נסגרו וניתנה הזדמנות לבחון הלכה למעשה את רעיון ההוראה מרחוק, בהיקף נרחב ובארצות רבות. העובדות מצביעות על כך שגורמים רבים אינם מתרשמים מן התוצאות של הניסוי הזה.

למשל בארצות הברית דווח ממש בימים אלה שהישגי הלומדים במערכות הלמידה מרחוק יורדים פלאים. לפני ארבעים שנה טענו מנהיגי המהפכה הדיגיטלית בחינוך שהשיטות שהיו קיימות אז להערכת הישגים בלימודים, אינן מתאימות לשימוש כאשר מיישמים פדגוגיות חדשות. כך טענו חסידי הפדגוגיה ה"קונסטרוקטיביסטית" כאשר מחקרים על ערכה של פדגוגיה זו העלו חרס. כך בוודאי יטענו היום תלמידיהם – שהציונים שנקבעים בדרכים מסורתיות אינם מעידים על כישלון ההוראה מרחוק כמודל לפדגוגיה הדיגיטלית. יתרה מזו, אם אכן הפוטנציאל של השימוש במחשבים לא מומש בגלל הכשרה לא ראויה של המורים, רבים היו מאשימים את תכניות ההכשרה וההשתלמויות הרבות של המורים בכישלון הפיכתם למומחים בפועל ליישום פדגוגיה דיגיטלית מוצלחת.

טענתי לעיל שרעיון הפדגוגיה הדיגיטלית היה ועודנו טעון בשגיאות לוגיות חמורות. לדוגמה הרעיון ש"פדגוגיה תוביל את הטכנולוגיה" הוא חסר בסיס לוגי כל עוד לא כוללים בתיאוריות החינוכיות ובשפתן הגדרות למושגי היסוד של השימוש בכלים דיגיטליים. טענה זו ביחס לתנאים ליישום של תיאוריה כלשהי בתחום פעולה נתון כלשהו מוכרת לכל תלמיד לוגיקה או מתודולוגיה של המדעים. מעניין שדווקא התיאוריה של סקינר פתוחה לקיום התנאים האלה. אנשי החינוך סוברים שאין להם צורך בהכשרה כלשהי בלוגיקה, ובמשך עשרות שנים הם גם נמנעו מלהבין את תכונות הכלים הדיגיטליים. כך הרעיון המרתק של שימוש בכלים המתקדמים ביותר למטרות פדגוגיות נשאר במשך שנים חלום חסר הגדרה וחסר בסיס מתודולוגי.

העובדה הפשוטה שמצביעה בפועל על סדק מדאיג ברעיון של הפדגוגיה הדיגיטלית היא שגורמים רבים לוחצים על פתיחת המוסדות החינוכיים, גם בשעה שהתחלואה וההדבקה בקורונה עדיין מתפשטות ללא מעצור. אם תוצאות ההוראה מרחוק היו מרשימות, איש לא היה מתרגש כל כך מסגירת בתי הספר. כך היינו גם נהנים מהוראה מוצלחת וגם בולמים את המגפה ביתר יעילות. האם רעיון הפדגוגיה הדיגיטלית אכן נכשל?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. אבל היא טובה יותר מאשר היה מצבה לפני שלוש שנים. ובעוד שלוש שנים היא תהיה טובה עוד יותר. כך העולם מתפתח.

    1. חייבים להבין את הטכנולוגיה לפני שמנסים להשתמש בה למטרות שעבורן היא לא נועדה. מזה 60 שנה כל הניסיונות למצוא להוראה המסורתית אלטרנטיבה באמצעות הכלים הדיגיטליים עם תוצאות חינוכיות נכשלו.
      נדמה לי שאיינשטיין אמר משהו בהקשר החזרה על אותה פעולה עם אותן תוצאות..

  2. ככה? הטכנולוגיה לא הצליחה להציל אותנו מחצי שנה של סגר לסירוגין, אז כל הרעיון נכשל?
    אם מישהו חשב שבעזרת למידה מרחוק אפשר ללמוד כרגיל כשהתלמידים והמורים נמצאים בבית במשך חצי שנה – אז בהחלט יהיו שגיאות לוגיות חמורות בתהליך. וגם כמה שגיאות פסיכולוגיות, כי לא צריך תואר בי-איי-אם-איי כדי להבין שהאדם לא ערוך להתמודד עם למידה כזאת לאורך זמן.
    אני יותר מוטרדת מזה שאפילו מה שכן סביר – שילוב של טכנולוגיה *לסיוע* בלמידה וללמידה מרחוק *בשילוב* למידה פרונטלית – גם זה לא קורה. לא עניין מסובך ולא צריך תוכנות ייעודיות. רק קצת לפתוח את הראש.
    אם כל מה שלמדנו מהקורונה זה שהטכנולוגיה נכשלה ושחייבים תמיד למידה פרונטלית, כי הנה עובדה, תראו מה קרה כשניסינו – אז נמשיך לבוסס במי אפסיים עד המגפה הבאה.

    1. במאמר דנתי ברעיון של הפדגוגיה הדיגיטלית. רעיון זה לא הוגדר כראוי ולא הביא תוצאות הראויות להשקעה העצומה במשאבים מכל הסוגים. לא הפעם ולא לפני שנים מאז שנהגה בשנות ה-60 (!!!).
      זאת לא הטכנולוגיה שנכשלה, אלא אנו נכשלנו. בהגדרת המשימה. בהכשרת המורים כראוי לשימושים האפשריים בטכנולוגיה. כאשר המשימה לא מוגדרת כראוי, אי אפשר להכשיר בני-אדם שיבצעו אותה, אלא בעזרת המקרה. והמקרה לא עזר לנו, בכלל, למרות שמדובר בטכנולוגיה מופלאה… בלי להבין אותה צפויים רק כשלונות והמציאות הוכיחה זאת מאז שנות ה-60 וכל מה שנעשה היה לשנות את שם המשימה.

  3. ההתמודדות לא פשוטה
    יש אתגרים
    יש הישגים ויש בעיות לאט לאט חלקן יפתרו
    אין לצפות שלימוד מרחוק יהיה כמו לימוד בכתה
    אבל בסך הכל זה יביא יותר ויותר תוצאות

  4. תראו את רמת הנוכחות, ורמת המעורבות, ורמת הידע המרגש. ותבינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים