אם אין זכאות – אין השתלבות

ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין (מימין), ד"ר סבינה ליסיצה (משמאל)

המדינה משקיעה משאבים רבים להעלאת "אוכלוסיות חזקות", אולם דווקא ילדי העולים המגיעים מארצות הברית ומקנדה מתגלים כבעלי שיעור זכאות לבגרות נמוך בהשוואה לעולים מיתר מדינות המערב. מתוצאות מחקר שערכנו (כותבות מאמר זה) לאחרונה עלה כי בניגוד להנחה הרווחת, תלמידי י"ב עולים חדשים מארצות הברית ומקנדה הם בעלי שיעור הזכאות לבגרות הנמוך ביותר (כ-49% בלבד) בהשוואה ליתר העולים ממדיניות המערב (כ-59%). הסיבה העיקרית לכך נעוצה בהשתלבותם של העולים מארצות הברית ומקנדה בשיעורים גבוהים בחינוך החרדי (כ-40% מהתלמידים), המאופיין בשיעור הזכאות לבגרות  הנמוך ביותר (כ-10% בלבד).

לצורך המחקר בדקנו את אוכלוסיית העולים לישראל ממדינות המערב: דוברי אנגלית  (בעיקר יוצאי ארה"ב וקנדה), דוברי צרפתית (בעיקר מצרפת) ודוברי ספרדית (בעיקר מארגנטינה). קבוצות אלו מאופיינות ברמת השכלה גבוהה יחסית. במחקר ביקשנו לבחון אם רמת השכלה גבוהה זו תישמר גם בדור הבא. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השתלבותן של שלוש קבוצות העולים במערכת החינוך בישראל, באמצעות בחינת שיעורי הזכאות לבגרות בקרבן בהשוואה לילידי ישראל בני הדור השלישי בארץ. המחקר נערך על בסיס נתוני משרד החינוך. המדגם כלל 52,043 בוגרי י"ב בשנת הלימודים תשע"א, מתוכם 1,566 דוברי ספרדית, 1,658 דוברי צרפתית, 4,934 דוברי אנגלית והשאר כאמור ילידי ישראל בני הדור השלישי.

ממצאי המחקר מצביעים על כך ששלוש קבוצות העולים בדור הראשון מאופיינות בשיעורי זכאות לבגרות הנמוכים משיעורי הזכאות של ילידי ישראל בני הדור שלישי. אולם בדור השני התמונה משתנה: בניהם של העולים מהארצות דוברות הספרדית הם בעלי שיעורי הזכאות המרביים לבגרות, גם בהשוואה לילידי ישראל בני הדור שלישי. בניהם של יוצאי צרפת  מצליחים לסגור את הפער, ואילו בקרב בניהם של יוצאי ארה"ב וקנדה שיעורי הזכאות לבגרות נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לילידי ישראל בני הדור השלישי (ראו תרשים).

בנוגע לשינויים הבין-דוריים בקרב כל אחת מקבוצות העולים, אפשר לראות כי בקרב בני הדור השני של דוברי ספרדית ודוברי צרפתית, שיעורי הזכאות לבגרות גבוהים מאלו של בני  הדור הראשון. בקרב דוברי האנגלית, לעומת זאת, לא נמצאו כמעט שינויים בין-דוריים. הסבר אפשרי למגמות אלו הוא נטייתם של דוברי האנגלית (בניגוד לדוברי הספרדית ודוברי הצרפתית) להשתלב באחוזים גבוהים יותר בחינוך החרדי, המאופיין בשיעורי זכאות לבגרות הנמוכים ביותר (כ-10% בלבד).

אנו סבורות כי ממצאים אלו טומנים בחובם חסמים להשתלבותם של דוברי האנגלית הן במערכת ההשכלה הגבוהה והן בשוק העבודה בישראל, שכן ההון האנושי והכלכלי הגבוהים והרלוונטיים לשוק העבודה המודרני, שהביאו עמם המהגרים-ההורים, לא יועברו לדור ילדיהם. מאחר שהזכאות לתעודת הבגרות היא כרטיס כניסה ראשוני וכמעט בלעדי להשכלה הגבוהה ולמשרות היוקרתיות בשוק העבודה, ערוצי מוביליות אלו עלולים להיחסם בפניהם.

מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בהבאת עולים ממדינות מערביות. החלק הארי של העולים מגיע ממדינות דוברות אנגלית. אולם אוכלוסייה זו משתלבת בשיעורים גבוהים בחינוך החרדי, שבו תכנית הלימודים כוללת רק לימוד מועט של מקצועות החובה במבחני הבגרות, או שאינה כוללת זאת כלל. לכן, בסופו של דבר קבוצה זו מאופיינת באחוז נמוך של זכאות לבגרות, בניגוד לציפיות.

**

ד"ר סבינה ליסיצה היא מרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל. את לימודי הדוקטורט סיימה באוניברסיטת תל-אביב בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בשנת 2006. תחומי העניין של ד"ר ליסיצה הינם השתלבות מהגרים, יחסים בין-קבוצתיים, פערים דיגיטאליים ופעילות הפנאי.

ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, היא חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי ומרצה במרכז האקדמי רופין בתכנית  MA להגירה ושילוב חברתי ו-BA המנהלים. את לימודי הדוקטורט סיימה באוניברסיטת תל-אביב בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בשנת 2007. מחקריה עוסקים בריבוד חברתי, הגירה וחינוך. משנת 2011 עובדת כמנהלת המחלקה למידע, המדידה והערכה במנהל החינוך בעיריית אשדוד.