חינוך מחדש

ימי הקורונה מדגישים את הצורך במהפכה במערכת חינוך
כיתה ריקה
צילום: Will Merydith's photostream http://www.flickr.com/photos/merydith/5017178629/

בימים מוזרים אלה של הסתגרות בבתים מחמת מגפת הקורונה, ובשעה שמוסדות חינוך והשכלה סגורים, חלים שינויים דרמטיים במערכת החינוך. אך כמו שאומרים "מכל לימון אפשר לעשות לימונדה". זה הזמן המתאים לחשיבה מחדש על החינוך בישראל. חשיבה כזו חיונית משום שגם בימים כתיקונם מערכת החינוך לא מצליחה לשרת את הנכנסים בשעריה בצורה המיטבית, ועל פי המדדים הבין-לאומיים אינה מצליחה להצעיד את ישראל למקומות הראשונים בעולם. הבאים בשערי מערכת החינוך בישראל בקבוצות הגיל השונות אינם מקבלים את מה שהם זקוקים לו על מנת למצות את הפוטנציאל האישי שלהם ולהיות מוכשרים לשגשג בעולם המודרני, המשתנה בקצב אקספוננציאלי.

במבחנים הבין-לאומיים האחרונים התברר כי מערכת החינוך בישראל מתמקדת בהעברת ידע באמצעות שינון וחזרתיות, ועוסקת בעיקר בהתמודדות עם המוכר ופחות עם התפתחויות חדשות. המבחנים גם חשפו את העובדה המצערת שמערכת החינוך הישראלית אינה מכשירה את התלמידים בצורות חשיבה גבוהות ואינה נותנת להם כלי חשיבה נחוצים לתפקוד מיטבי במצבים לא מוכרים ובאתגרים חדשים.

זוהי גישה אנכרוניסטית, אשר התאימה לעולם הישן ואיננה נחוצה בעידן שבו המידע פתוח לכול. זוהי גישה אשר איננה ממוקדת בתלמיד, בצרכיו וביכולתו. זו גישה שאינה מכשירה לעולם מורכב, המצריך חשיבה ברמה גבוהה, יצירתיות, ביקורתיות והתאמה לשינויים תכופים. בניגוד למערכות חינוך במדינות אחרות בעולם המערבי, מערכת החינוך הישראלית אינה מכשירה את התלמידים להתמודדות עם "העולם החדש" ואינה מקנה כלים שיאפשרו להם להוציא את העיקר מהטפל, להבין מה חשוב יותר ומה פחות, לבחון בצורה ביקורתית את אמינות המידע ולהפיק את המירב משפע המידע הזמין לכול.

בימים אלה של קורונה, מסתבר לנו שמערכת החינוך שרויה בבלבול ובחוסר הסכמה בנוגע לשאלה אם לפתוח את שערי מוסדות החינוך ובאיזו דרך לעשות זאת. חלק מבלבול זה נובע מחילוקי הדעות הבין-משרדיים ומחוסר ניכר במנהיגות אחת שתטפל בנושא. משרד החינוך חושב בצורה מסוימת, משרד האוצר חושב אחרת, משרד הבריאות מציג גישה אחרת. והמורים? אותם בכלל לא שואלים. בלבול ומבוכה אלה משקפים את אוזלת היד החינוכית שקיימת במערכת זה שנים. כך או כך, פתיחת הלימודים אינה הסוגיה החשובה, אלא כיצד צריכה להתקיים בכלל מערכת החינוך, מה צריכות להיות מטרות החינוך ואיך אפשר להגיע למטרות שייקבעו.

נראה כי הלמידה המסורתית, של הוראה פרונטלית והעברת ידע ואינפורמציה מן המורה לתלמידים, הופכת רלוונטית פחות ופחות ויש לפתח גישות הוראה והערכה חדשות על מנת לתת מענה טוב ונכון יותר לתלמידים ככלל ולכל תלמיד כישות משמעותית נפרדת בפרט. נראה גם כי כלי המדידה וההערכה אשר שימשו את מערכות החינות בעשרות השנים האחרונות כבר אינם מתאימים וגורמים לתלמידים רבים ליפול בין הכיסאות או להיות מוערכים בחסר.

מערכת החינוך ממוקדת במכלול ולא בפרט ולכן לוקה בבינוניות ואינה מאפשרת פיתוח מצוינות או מיצוי של הפרט. כמו כן היא מספקת שלושה מרכיבים: ידע, כלים וערכים. היררכיה זו של מרכיבים אולי התאימה בעבר, אך לבטח אינה מתאימה כיום. לדעתי, על המערכת להפוך את הסדר ולהשתמש במרכיב הידע ככלי להענקת ערכים וכלים ולא כמרכיב מרכזי.

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר על החזרה ללימודים: "החלופות מתבססות על עיקרון מנחה שלפיו הלמידה מרחוק תלווה אותנו עוד זמן רב ותהווה השלמה ללמידה הפיזית, בשילוב היברידי בין למידה בקבוצות קטנות ללמידה מרחוק". למידה מרחוק, שיעורים סינכרוניים, למידה בקבוצות קטנות, למידה רב-תחומית, מבחנים, מבחני בגרות, הערכה בית-ספרית, ציונים, עבודות. אלה הם רק כלים טכניים להשגת המטרות החינוכיות והחברתיות ולא אלה צריכים להיות הנושאים שבהם דנים היום. צריך לנצל את המצב שנוצר וליצור מהפכה אמיתית במערכת החינוך. כרגע הנושא החשוב ביותר שיש להתייחס אליו הוא: מהן המטרות שאותן אנחנו כחברה רוצים להשיג באמצעות מערכת החינוך? צריך להציע ולבחון דרכים מתאימות שייתנו מענה למטרות שחשובות להצעדת מערכת החינוך לעתיד טוב יותר, ויפה שעה אחת קודם.

ואלה המטרות הרצויות:

הקניית ערכים אוניברסליים, לאומיים, חברתיים, ערכי שוויון וכבוד.

הפקה ומיצוי של מירב הפוטנציאל האישי הקיים בכל תלמיד.

הקניית כלים לחשיבה יצירתית, חדשנית וביקורתית בתחומי המדע, הרוח והחברה.

הקניית כלי שפה, שפה זרה ומתמטיקה.

הקניית ידע והקניית יכולת להתמודד עם הידע ולנתח אותו ברמה הגבוהה ביותר, תוך מיצוי העיקר מהטפל.

צריך לחשוב כיצד להשיג את המטרות הללו. צריך לחשוב כיצד לשנות את צורת הלמידה כך שהתלמיד הוא במרכז, במובן שיוכל למצות מעצמו את המירב והמיטב, אישית וחברתית.

לשם כך צריך לדעתי לצמצם את שעות הלמידה הפרונטלית ולהתמקד בהכשרה של התלמידים בדרכי חשיבה גבוהות יותר: יכולת הסקה, יכולת יישום, יכולת להקיש ממה שנלמד לגבי נושאים אחרים, יכולת להטיל ספק בכל דבר, יכולת להתאים לסיטואציות משתנות ובלתי מוכרות. זה יכול להיעשות באמצעות עבודות בית עצמאיות וניתוח התוצאות יכול להיעשות בדיון כיתתי משותף.

צריך לפתח יכולות חשיבה וניתוח עצמאיים ולהכשיר תלמידים להתמודד עם דברים חדשים, בד בבד עם פיתוח היכולת להכיר בטעויות. בביצוע העבודות יש לדרוש רמה גבוהה של ניתוח וחשיבה, עם מידה גבוהה של ביקורתיות ועם הצגה של טיעונים הגיוניים. זה צריך להיות מלווה בתהליך חניכה וליווי של התלמידים על ידי מורים שהוכשרו לכך. זה מחייב רמה גבוהה יותר של מורים מוכשרים ותנאי שכר הוגנים יותר, ההולמים את הדרישות מהם. זה יהפוך את מקצוע ההוראה לאטרקטיבי יותר וייתן דחיפה רצינית למערכת החינוך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. לא מאמין ששינוי ערכי יבוא בעם שרובו מעריך ובוחר מנהיגים שהם אנטי ערכים

    1. אכן מדובר על שינוי ערכי אך גם שינויים מעשיים וניטרליים יחסית.
      גם השינוי הערכי לא חייב לכלול ערכים שלא כולם מסכימים עליהם.
      העניין העיקרי הוא שצריך להבין שחייבים לשנות את מערכת החינוך כך שתתאים לזממננו ולא לתחילת המאה העשרים.
      שיהיה בהצלחה לכולנו ובמיוחד לאלה שעדיין זקוקים למערכת החינוך.

  2. מאמר נפלא, מאוד מסכימה עם הכתוב,

    מבקשת לחדד מס נקודות המביעות דעתי,
    רצוי לשנות את הלמידה ממסירת ידע- להבניית ידע, ולהוריד במקביל את ה-מע"מ (מורה-עומד-מדבר) לעבר עבודה מעשית, כמו כן המורה כמנחה ולא כמורה (גישה קונסטרוקטיביסטית של הבניית ידע, פחות קוגניטיבית של הקניית ידע של היום) ובמקביל עידוד לומד עצמאי לאורך החיים

    ועוד כמה "נקודות חן" להוספה-
    החינוך לצערי בנוי על מושג התחרות. רצוי שיושם דגש על סיוע של כולם לכולם שיביא לדעתי תוצאות טובות יותר לא רק שלנו כחברה אלא שלנו עם עצמינו.
    יותר זמן רב שיוקדש למשחקים ופעילויות, אין לחץ לבצע את שיעורי הבית
    תכנון הלמידה כמיקרו למידה המתאימה ללמידה אפקטיבית ולרמות הקשב אישית , להתמקד בלימוד באופן מעניין הבונה יסודות טובים – ובכללי ללמד פחות
    התוצר הלימודי חייב להיות מקושר למשוב, מבחנים נחוצים? ישנן שיטות הערכה אחרות לבדיקה
    התמקדות בהקניית בטחון עצמי, ולפיתוח כישורים חברתיים- ללא סטיגמה חברתית
    מיני סיכום הדגש הוא לא על ריצה בחומר, אלא על כך שכולם יבינו את החומר
    כמו שאומרים: לא משאירים אף אחד מאחור, הכיתה הולכת קדימה ביחד,
    "כאשר אתה רוצה לרוץ מהר, תרוץ לבד. כאשר אתה רוצה לרוץ רחוק – תרוץ עם אנשים" (מהטמה גנדי)

    1. תודה רבה על ההערכה ועל התוספות.
      חייבים לשנות ולאפשר לכולם לרוץ קדימה לפי יכולתם וכישוריהם השונים. בדרך זו נקבל חברה ערכית ומגוונת אשר יכולה להתפתח כחברה מוסרית ואיכותית.

    2. עם הפנטזיות שלך נוציא ממערכת החינוך בורים ועמי ארצות. כולנו נהפוך לבתי ספר לחינוך דמוקרטי והמצטיינים ילכו לבתי ספר אנטרופוסופים. גם קצת גראס לא יזיק. ברם אם לא ימסרו ידע איזה ידע יבנימו?

      1. לא חושב שהכוונה היתה לא להעביר ידע. הכוונה היא להפסיק את המרוץ התחרותי המטורף אשר עוזר לקבוצה קטנה מאוד, קבוצה שנייה שומרת על בינוניות וקבוצה שלישית די גדולה הולכת לאיבוד!
        רק לידיעה בוגרי החינוך הדמוקרטי מצליחים מאוד. הם מקבלים כלים מעולים ללימוד והכנה לחיים ומשלימים בקלות כל חומר חסר.
        חומר – ידע זה החלק הקל ביותר. חשיבה עמוקה, כלים להתמודדות עם החומר, יוזמה, עצמאות, ביקורתיות- אלה הדברים הקשים שלא מועברים במערכת החינוך שלנו. את זה צריך לתקן. וזה לא יעשה בדרך בה מוביל משרד החינוך!

      2. בטוח שהתכוונת למה שכתבתי??? אם כך- נסה לקרוא שוב ולהבין…
        בדיוק כפי שכתבתי – החשוב הוא ההבנה, נראה כי פספסת את דבריי

        1. הבנתי בהחלט וגם כתבתי זאת במאמר. ההבנה היא גם של הידע.
          אנחנו צריכים לתת כלי חשיבה ברמה גבוהה והאמצעי הוא סוגים שונים של ידע שצריך להבין אותו.
          הבנה איננה מושגת מעצמה אלא הבנה של משהו.

          1. שי- המאמר שלך מרתק!
            חלילה דבריי לא כוונו כלפיך!!! אלא למי שטען שאני חיה בפנטזיה ומלמל משהו על גראס, שלא ניסיתי בכלל להבין למה היתה כוונתו…
            ושוב- נהניתי לקרוא את המאמר תודה

            1. תודה רבה על התמיכה וההערכה.
              חשוב לפעמים לקבל תגובות חיוביות.
              אם כי אני שמח על דיון ודעות שונות.
              למעשה חשם כך אני כותב.

    1. בהחלט בעיה של מחסור בערכים והעדר טיפול ראוי במערכת החינוך.
      ישנה גם השאלה של אילו ערכים חשוב לקדם ואילו פחות או בכלל לא.

  3. של ד"ר בורשטיין שעלה היום. אני שמח שאנשים אצלנו עוד חושבים על ערכים. אפילו אם הם מיעוט.

    1. על בסיס הערכים צריך לייצר שוב מכנה מאחד לחברה הישראלים שנתניהו עומל לפרדה כדי שיהיה לו אפשרות להמשיך לשלוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?