משק לשעת חינוך

הקורונה הביאה איתה את מהפכת הלמידה מרחוק
ד"ר יונית ניסים

כמו הנגיף covid 19, שהתפרץ לפתע והפך למגפה עולמית, כך באו מתודות ההוראה והלמידה מרחוק וסחפו מכללות, אוניברסיטאות ובתי ספר כצונאמי שלא הותיר אבן אחת ללא הופכין. מהפכה בהגדרתה הקלאסית היא "שינוי היסטורי המשנה בזמן קצר את פני החברה". רק ההיסטוריה תשפוט את מגפת הקורונה ואת השלכותיה, אך המעבר הקצר, המהיר והחד של מערכות חינוך רבות, ובעיקר של ההשכלה הגבוהה, מלמידה כיתתית ופרונטאלית, פנים אל פנים, להוראה ולמידה מקוונת, מרחוק – בעיניי זו כבר מהפכה.

במכללת אוהלו בעשור האחרון אנו מפתחים, מיישמים ומטמיעים הוראה ולמידה חדשנית. הדרך לא הייתה סוגה בשושנים, יש בה תוצאות מרהיבות בצד קשיים ומורכבויות. עד שבאה הקורונה. "כולם כבר עושים את זה", אמרה לי אשת צוות כשסיפרתי לה על ישיבה של המועצה האקדמית שתתקיים לראשונה באופן מקוון, באמצעות Zoom. "קשה לנו להתרכז בשיעור מקוון", אמרה לי סטודנטית שלימדתי אתמול באמצעות מערכת ה-unicko 20 "מרצים התקשרו אתמול לקבל תמיכה בהוראה מרחוק ולימדו מקוון, כל היתר לימדו עצמאית, הם מיומנים", אמר לי מנהל יחידת החדשנות. אין ספק שאנחנו כבר במאה ה-21.

הקורונה הפילה חללים רבים, אך במקביל גם קראה תיגר, ניתצה מחיצות של שמרנות פדגוגית בקרב אלו שהתנגדו לחדשנות או היססו בשילוב מתודות של הוראה בשילוב טכנולוגיה. ממש כמו ג'יני שיצא בבהלה מהבקבוק, כך ביום אפור אחד בשנת 2020 נאלצו העולם האקדמי, ההשכלה הגבוהה, החינוך וההוראה לשנות פאזה, בלית ברירה, ולעשות קפיצה משמעותית למאה ה-21.

האפשרויות ללמידה מרחוק, קורסים מקוונים, MOOCs, כיתות הפוכות, הוראה היברידית, שימוש במציאות מדומה בחינוך ועוד, כולן אפשרויות מוכרות וידועות זה שני עשורים לפחות. ברם, אימוץ השיטות החדשניות והחלפת הגישות מסורתיות נתקל לא אחת בפחד מהשונה, האחר, הלא נודע.

אחד המחקרים המכוננים בתחום זה היה פרי עטו של רוג'רס, אשר חקר את תהליכי אימוץ החדשנות הטכנולוגית בקרב חקלאים. על בסיס זה הוא פיתח מודל שמתאר חמישה שלבים בתהליך האימוץ. המודל הותאם לתחום החינוך והיום מצוטט ללא הרף כמעט בכל מחקר העוסק בחדשנות טכנולוגית. להלן חמשת השלבים באימוץ חדשנות: 1. מודעות, 2. התעניינות,  3. הערכה, 4. ניסוי, 5. סיגול.

כיום אנו נמצאים בשלבי הניסוי והסיגול, שלבים 4 ו-5. מגפת הקורונה גרמה לכולם לקפוץ לתוך המים הסוערים, הקרים והגועשים ולהתחיל לשחות. כאשר כל הגבולות סגורים, התעופה מושבתת, אין יוצא ואין בא, העולם הווירטואלי, האינטרנטי, מקבל משמעויות נוספות ומאפשר פריצת גבולות ללא צורך בהחתמת דרכון.

דווקא עידן של אי ודאות סוחפת ומפתיעה שמזמנת מגפת הקורונה הבלתי צפויה, יכול לחולל מהפכה משמעותית בחינוך, בתפיסות ועקרונות חינוכיים ובמתודות. זהו מעבר מפרונטאלי למקוון, מלמידה בכיתת לימוד בין ארבע קירות ללמידה בכל מקום ובכל זמן, מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת לומד. זאת ועוד, מכללות ואוניברסיטאות שהיו ערוכות עם טכנולוגיות מתאימות ועם תהליכי הכשרה והטמעה יכלו לבצע את המעבר הזה בקלות וללא תקלות מיותרות.

ללמידה מרחוק, כמו לכל דבר בחיים, יש יתרונות וחסרונות. מעל ומעבר לכול יש לזכור את מטרת העל של החינוך: להביא להצלחה של כל תלמיד ותלמידה ולמימוש מרבי של הפוטנציאל הגלום בו ובה. ההגיונות המרכזיים המנחים: סוציאליזציה, אקולטורציה ואינדיווידואציה. את הראשון מביניהם, הכולל את תהליכי החיברות וחיבורו של הפרט כאדם חברתי, אנו מחטיאים מעט בסביבה מקוונת מנוכרת של אדם מול מחשב במקום קבוצת לומדים יחד. חלק מצוותי ההוראה והלומדים יכולים לחוש אי נוחות במעבר החד מהוראה פנים אל פנים להוראה וירטואלית. אחרים יחושו בנוח ללמד שיעור מקוון מסלון ביתם בעודם ישובים בנעלי בית. ויש כאלה שיעדיפו שיעורים היברידיים, מכיוון שהם יכולים ללמד או ללמוד בכל שעות היום, בכל מקום וזמן, וישלבו בין המוכר לזר.

דבר אחד חיובי תרמה הקורונה לאנושות: מהפכה חינוכית מלמידה מסורתית פרונטאלית ללמידה מרחוק. מובן שזו הכללה ראשונית, שכדאי לבחון אותה בטווח הקרוב במחקר עומק. אך בעוד שתהליכי שינוי והטמעת חדשנות טכנו-פדגוגית בימים שבגשרה נתקלו בקשיים, התנגדויות ומורכבויות כאלה ואחרות, בימי הקורונה, עידן ה"אין ברירה" חייב מרצים, מורים, סטודנטים ואנשי חינוך רבים לעבור, מהיום למחר, להוראה שבימי שגרה הפגינו כלפיה התנגדויות רבות כל כך.

המעבר החד הזה שהזדמן מכורח הנסיבות יהיה ניסיון חשוב ובעל ערך לכל אנשי החינוך באשר הם. עולם החינוך לא ישוב לאחור, ואחרי עידן הקורונה ההוראה והלמידה לא יוכלו להיות כשהיו. הרבה מאוד פרדיגמות שחוקות, ותיקות ועתיקות יעמדו למבחן, ותיערך חשיבה מחודשת ומעמיקה על נחיצותן של מערכות רבות, מיושנות, מסורבלות ומיותרות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. ברוכה הבאה ל- JOKOPOST. מה שאתם עושים במכללת אוהלו בקצרין הוא מבורך ומרשים, גם בשל המקום וגם בשל הנושאים שבהם בחרתם לעסוק. כמי "שמחזיק במניות יסוד" בפרויקט שנקרא רמת הגולן אשמח לבקר במקום לכשיזדמן.
    עם זאת הנני מבקש לציין כי לחלק מהתרומות של לימוד פרונטאלי בקמפוס אין תחליף בלימוד מקוון. יש להיזהר שלא לייצר אינדיבודואלים אינטרוורטיים שיחזיקו בתעודות אקדמיות ולמעשה יפתחו אישיויות מקצועיות אנטי חברתיות.
    אמנם בעת קורונה יש היתכנות ללימוד המקוון. אולם כאשר החיים ישובו למסלולם יש להשתמש בלימוד המקוון במשורה כדי לא לאבד את האמצעים שמקנה החינוך הפרונטאלי.
    לסיכום – ברוכה תהיי.

    1. תודה רבה יצחק. אכן אין לי אלא, להסכים עם דבריך. אין תחליף ליחס אישי. בוודאי כשמדובר בחינוך והכשרת אנשי חינוך. ברם, ימי הקורונה מחייבים הוראה ולמידה אחרת.
      כשנשוב לשגרה אשמח לארח אותך במכללת אוהלו לסיור והצגת מתחמי הלמידה הייחודיים, מרכז החדשנות, מתחם הביופיליה ועוד ועוד..
      להתראות אחרי הקורונה.
      יונית

      1. ההתלהבות משימוש במכשירים חדשים היא תופעה שמלווה (באופן חלקי) את עולם החינוך כבר מאה שנים. והתגובות על אלה שאינם "קופצים למים" נדושות וכמה מהן כבר מופיעות כאן. מאחרוי כל זה מסתתרת סוגיה שלא דנים בה ביסודיות: מתי שימוש בכלים חדשים מספק תהליכים חדשים ומתי התהליכים הם מתאימים לדרישות המערכת? לדוגמה, מתי הלמידה הקרויה בטעות "מרחוק", היא בכלל למידה? אנשי חינוך נרתעים יותר מדיונים בסוגיות אלה מאשר משימוש בכלים החדשים, כי דיונים כאלה מחייבים עיון בכלים עצמם ובתהליכים שהשימוש בהם מפיק.
        לכן, ימי הקורונה אולי מחייבים שימוש בכלים חדשים, אבל, שימוש בכלים החדשים אינו מחייב הוראה ולמידה מוצלחות, כי לעתים הוא אפילו מפריע להן.

  2. שחלק גדול או קטן מהשיעורים כבר מקוונים וגם כל הקשר של הסטודנט עם מרציו ומתרגליו. אצלנו כמובן הרבה אחורנית.

  3. קשה להכיר בכךך שהעולם השתנה כבר מזמן לחלוטין והם דבקים בעולם שלא מציאותי יותר

  4. בקורסים רבים במקצועות אקדמיים מסוימים (המבוססים על המתמטיקה)במוסדות מובחרים להכשרה בטכנולוגיה, המרצים המעולים (הוותיקים והצעירים) מעדיפים להשתמש במערכות הלוחות המתוחכמות ובגיר. המוסדות הללו צילמו את הקורסים הללו בסרטים הנגישים לציבור הרחב כהוראה מקוונת של אותם קורסים. מדובר גם בקורסים שהם ממיטב הקורסים של יסודות הטכנולוגיה החדשה.
    מי שאינו יודע לנתח את התהליכים ששני האמצעים האלה, ההוראה המקורית וההוראה מרחוק, מספקים, לא יבחין בשני הבדלים מהותיים ביניהם. הקורס המוסרט והקורס המסורטט בגיר הם שני קורסים שונים בהחלט זה מזה.
    בקורסים המוסרטים הצופים מוגבלים בשדה הראייה שלהם. הם לא יכולים לבחור באיזה לוח להתבונן בכל רגע. הגבלה זו משמעותית מאד ביחס להוראה וללמידה של תכנים מתמטיים.
    זיכרו שמדובר במרצים שיכולים ללמד את כולנו נושאים טכנולוגיים והם מעדיפים את הגיר והלוחות (הרבים) על פני מצגת או שימוש בכל כלי מגביל אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?