המטרה הראשונה של כל הורה ומורה

לפני שבוע כתבה בפייסבוק אימא לילדה שסיימה את בית הספר היסודי, על סבלה הרב של בתה שנבע מהתנהגותה של ילדה אחרת בכיתתה שהחרימה את בתה וצירפה לחרם ילדים רבים אחרים. הילדה הייתה אוכלת ארוחת בוקר, לוקחת את תיקה, אך לא הולכת לבית הספר. בצהריים חזרה לביתה ולא סיפרה לאמה כי לא הלכה לבית הספר. איש מן הצוות החינוכי לא בירר היכן הילדה, ולשאלת האם מה מצב הבת, ענו כי הכול בסדר. כעבור זמן גילתה הבת לאמה שלא ביקרה בבית הספר.

ובשבוע האחרון אירע האסון ביבנה. ילד בן עשר שם קץ לחייו. מזעזע. לבבותינו בוכים עם המשפחה.

אני יודעת, על המורים והמורות מוטלות משימות רבות מאוד, אך מעל הכול יש להציב את רגשותיהם של התלמידים ורגשותיהן של התלמידות. עלינו להפוך את בית הספר למקום שנעים להיות בו, למקום מוגן מהצקות ומהעלבות של ילדים וילדות.

כחברה עלינו לפעול מיד לשינוי המצב הבלתי נסבל הזה. כמבוגרים עלינו לחנך את הילדים לראות את האחר, להתחשב בו, לכבדו, ליצור אמפתיה כלפיו ולהרגישו. על כולנו, אנשי החינוך ונשי החינוך,  האבות והאימהות, לשוחח עם הילדים והילדות, לשמוע אותם ואותן ולהגיב על דבריהם ודבריהן, להנחות אותם ואותן כיצד לפעול כשפוגעים בתלמיד או בתלמידה. מיגור תופעת החרמות חייבת להיות המטרה הראשונה של כל מורה בבית ספר ושל כל הורה. זו צריכה להיות פעולה יום-יומית. על המורים והמורות לשים לב להתנהגותם של הילדים ולהתנהגותן של הילדות, לשים לב לילדים עצובים או לילדות עצובות, לילדים מבודדים ולילדות מבודדות.

היום קשה יותר מבעבר להנחיל לילדים ולילדות ערכים של שוויון, של קבלה, של אהדה ושל כבוד. יש פוליטיקאים הנוקטים כלפי אחרים לשון שאינה משמשת דוגמה נאותה לחיקוי, ויש תכניות טלוויזיה שבהן המשתתפים והמשתתפות רבים אלה עם אלה ומדיחים אנשים ונשים. נראה לי חשוב כי בכל בית שיש בו ילדים וילדות לא ירשו לצפות בתכניות אלו. זה צעד ראשון לכינון חינוך נאות לילדינו ולילדותינו וחברה מכבדת בארצנו.

אין ספק כי לילד המציק לאחרים ולילדה המציקה לאחרות יש בעיה, ולכן יש לטפל בבעיה ולסייע לילד או לילדה להתמודד. הטיפול הנכון ישנה את ההתנהגות. המשימה המידית היא טיפול בילדים ובילדות הללו. כך נסייע להם ולהן להתמודד עם הבעיה המציקה, וכך נמנע סבל מן הילדים והילדות שהיו הקורבנות להצקות ולחרמות.

מחר בבוקר נפקח עינינו בבתי הספר ובגנים ונעקוב אחר התנהגות התלמידים והתלמידות, ובבית ההורים ישאלו את ילדיהם וילדותיהם עם מי שיחקו, ואם היה נעים להם בהפסקות ובהליכה הביתה מבית הספר. תפקיד ההורים במיגור ההתנהגות הפוגענית אינו נופל מתפקיד המורים והמורות. על כולנו לפעול יחדיו ליצור אווירה חברותית נעימה במוסדות הלימוד.