המטרה הראשונה של כל הורה ומורה

על החרמות בבית הספר
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

לפני שבוע כתבה בפייסבוק אימא לילדה שסיימה את בית הספר היסודי, על סבלה הרב של בתה שנבע מהתנהגותה של ילדה אחרת בכיתתה שהחרימה את בתה וצירפה לחרם ילדים רבים אחרים. הילדה הייתה אוכלת ארוחת בוקר, לוקחת את תיקה, אך לא הולכת לבית הספר. בצהריים חזרה לביתה ולא סיפרה לאמה כי לא הלכה לבית הספר. איש מן הצוות החינוכי לא בירר היכן הילדה, ולשאלת האם מה מצב הבת, ענו כי הכול בסדר. כעבור זמן גילתה הבת לאמה שלא ביקרה בבית הספר.

ובשבוע האחרון אירע האסון ביבנה. ילד בן עשר שם קץ לחייו. מזעזע. לבבותינו בוכים עם המשפחה.

אני יודעת, על המורים והמורות מוטלות משימות רבות מאוד, אך מעל הכול יש להציב את רגשותיהם של התלמידים ורגשותיהן של התלמידות. עלינו להפוך את בית הספר למקום שנעים להיות בו, למקום מוגן מהצקות ומהעלבות של ילדים וילדות.

כחברה עלינו לפעול מיד לשינוי המצב הבלתי נסבל הזה. כמבוגרים עלינו לחנך את הילדים לראות את האחר, להתחשב בו, לכבדו, ליצור אמפתיה כלפיו ולהרגישו. על כולנו, אנשי החינוך ונשי החינוך,  האבות והאימהות, לשוחח עם הילדים והילדות, לשמוע אותם ואותן ולהגיב על דבריהם ודבריהן, להנחות אותם ואותן כיצד לפעול כשפוגעים בתלמיד או בתלמידה. מיגור תופעת החרמות חייבת להיות המטרה הראשונה של כל מורה בבית ספר ושל כל הורה. זו צריכה להיות פעולה יום-יומית. על המורים והמורות לשים לב להתנהגותם של הילדים ולהתנהגותן של הילדות, לשים לב לילדים עצובים או לילדות עצובות, לילדים מבודדים ולילדות מבודדות.

היום קשה יותר מבעבר להנחיל לילדים ולילדות ערכים של שוויון, של קבלה, של אהדה ושל כבוד. יש פוליטיקאים הנוקטים כלפי אחרים לשון שאינה משמשת דוגמה נאותה לחיקוי, ויש תכניות טלוויזיה שבהן המשתתפים והמשתתפות רבים אלה עם אלה ומדיחים אנשים ונשים. נראה לי חשוב כי בכל בית שיש בו ילדים וילדות לא ירשו לצפות בתכניות אלו. זה צעד ראשון לכינון חינוך נאות לילדינו ולילדותינו וחברה מכבדת בארצנו.

אין ספק כי לילד המציק לאחרים ולילדה המציקה לאחרות יש בעיה, ולכן יש לטפל בבעיה ולסייע לילד או לילדה להתמודד. הטיפול הנכון ישנה את ההתנהגות. המשימה המידית היא טיפול בילדים ובילדות הללו. כך נסייע להם ולהן להתמודד עם הבעיה המציקה, וכך נמנע סבל מן הילדים והילדות שהיו הקורבנות להצקות ולחרמות.

מחר בבוקר נפקח עינינו בבתי הספר ובגנים ונעקוב אחר התנהגות התלמידים והתלמידות, ובבית ההורים ישאלו את ילדיהם וילדותיהם עם מי שיחקו, ואם היה נעים להם בהפסקות ובהליכה הביתה מבית הספר. תפקיד ההורים במיגור ההתנהגות הפוגענית אינו נופל מתפקיד המורים והמורות. על כולנו לפעול יחדיו ליצור אווירה חברותית נעימה במוסדות הלימוד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. והיא תוצאה של הערכים שמקנים לילדינו באמצעי התקשורת ובעיקר בבית

  2. מנחילים לילדים תודעה יהודית אבל לא מלמדים אותם להיות בני אדם.

  3. וגם מחנכת שזה קורה בכיתתה
    חייבות להיות מודחות מיד
    לשם מה הן מקבלות משכורת?

  4. הדחה מידית אינה פתרון. יש לשלוח לבית הספק מומחים לתחום שינחו את המנהלת והמורים כיצד לעקוב אחר התנהגות התלמידים. משרד החינוך חייב לצוות לכל מוסד חינוך מומחים להתנהגויות חריגות (חרמות ופגיעות מיניות).

  5. החרמות הם בעיה כאובה ביותר. לפני שנים רבות מאוד, כאשר נודע לי שמנסים להחרים תלמידה בכיתה ז' ושבתי עומדת לצידה, ביקשתי יחד עם עוד אימא להיפגש עם מנהל בית הספר השש שנתי שבו למדה בתנו, והבעיה טופלה. אימון מצד הילדים, שיתוף פעולה בין הורים למורים זוהי הדרך לפתרון הבעיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה