הרהורים על בית ספר

איך לגרום לתלמידים להיות שותפים מתעניינים בלימודים
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

זמן רב אני מהרהרת אילו שינויים בבית הספר עשויים לשפר את רמת ההתעניינות של התלמידים בלימודים ואת הישגיהם. נראה לי כי הדבר הראשון שיש לשנות הוא משך השיעורים. קשה מאוד ללמוד מקצוע מסוים שלושת רבעי שעה ואחריו (בהפסקה קצרה) מקצוע אחר שאין בינו לבין קודמו דבר. התלמידים טרם הפנימו את מה שלמדו וכבר עליהם לעבור למקצוע אחר. כך נמשך יום הלימודים בלי רצף אמיתי של לימוד.

אם רוצים שהתלמיד יפנים מה שלמד יש לפתוח כל שיעור במבוא על הנושא, בהצגה רחבה שלו, יש לשאול את התלמידים מה מעניין אותם בנושא הזה, כיצד הם חושבים שיוכלו ללמוד אותו ומה החשיבות שלו. כדאי להציג את הנושא הנלמד בהיבטים שונים, בדרכים רבות ומגוונות, באתגרים, במשימות, בפיתוח דרכי גילוי חדשות ובפתרון לבעיות. בסוף השיעור יש לאפשר לתלמידים להביע את דעתם על מה שלמדו ועל מה שהיו רוצים לדעת עוד. רק שיתוף כזה של התלמידים במהלך השיעור בדרכי הלימוד ובנושאים יגרום להם להיות שותפים מתעניינים בלימודים. הלימודים יכולים להיות בקבוצות בעלות עניין משותף בנושא או למידה פרטנית לאלו המעוניינים לעבוד לבדם בנושא שמעניין אותם.

ברור ששינוי כזה צריך להיעשות באטיות, בהדרגה ובשיתוף עמיתים. "מהפכות" בחינוך אין עושים בבת אחת אלא במנות קטנות וברפלקציה עליהן. מכל שיעור-ניסוי כזה מפיקים לקחים ומשפרים את השיעור שאחריו. הניסיון ילמד אם שעתיים מספיקות לסיים את הנושא שיועד לשיעור. אחרי שהקבוצות והתלמידים שבחרו לעבוד לבדם מסיימים שלב מסוים של משימתם הם מציגים את תוצרתם לכל תלמידי הכיתה. המורה מגיב ומוסיף. מציע במה עוד לעסוק בנושא שנבחר ונותן משוב.

היתרונות בשיעור כזה הם בראש ובראשונה הורדת הלחץ מן המורה להספיק את החומר בזמן המועט שיש לו. שיעור כזה מעורר עניין בנלמד, מראה לתלמידים כי מתחשבים בדעתם ואין הם פסיביים בשיעור אלא אקטיביים: לדעתם יש חשיבות, יש משמעות. בסוף השיעור יסכם המורה מה עשו, מה מסקנותיו, מה השיגו ומה טרם, וכן מה הוא צופה להמשך. גם התלמידים יוכלו לסכם את השיעור מבחינתם ומה לדעתם עדיין אינם יודעים. הפיכת התלמיד מגורם פסיבי בשיעור לגורם אקטיבי חשובה מאוד. אפשר לבקש מן התלמידים שיכתבו את דבריהם. כך יוכל המורה לקרוא את דברי כל אחד ואחד מהם ולהסיק את מסקנותיו.

שיעור בן שעתיים אקדמיות מאפשר עיסוק רציני בלימודים ולא "ריצה" להספיק את החומר. אחרי שיעור כזה תהא הפסקה בת חצי שעה ואחריה שיעור במקצוע אחר, גם הוא בן שעתיים וגם הוא בשיתוף התלמידים. שיעור שבו התלמיד משתתף פעיל, מציע הצעות, מציע דרכי גילוי, שיעור של ניסויים וטעיות תורם לפיתוח החשיבה של התלמיד ועם השנים גם יהפוך אותו ללומד עצמאי. שיעורים כאלה מהווים דוגמה לתלמידים איך בכוחות משותפים לומדים נושאים חדשים בדרך מעניינת בהנחיית המורה בעל הניסיון. המורה מכוון, מציע הצעות לשיפור, מסייע בעת עלייה על "שרטון" ומעודד בעת משבר או תסכול.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. כמו בכל המקצועות יש מורים מצוינים, יש טובים מאוד , יש טובים ויש גרועים.
    הוראה אינה שונה מבחינת איכותה משאר המקצועות (רפואה, הנדסה וכו')

  2. שעובד אחרת מהמקובל ןהגיע להישגים מרשימים. טאלי זאת הדרך הנכונה.

  3. ואקטואליים ולא לפחד גם מנושאים ערכיים, חברתיים, פוליטיים

  4. לעשות בבית הספר שעורי ומשחקי פורטנייט. התלמידים יהיו מעורבים ולא ירצו ללכת הביתה

  5. מקבלים דיון עקר, ואין למידה אמיתית. בשביל שתהיה למידה טובה יותר צריך פשוט להגביר את הקצב ולהקטין את כמות התרגילים "להפנמת" החומר, וכך תהיה משמעות אמיתית לשמירה על ריכוז בשיעור ויהיה יותר עניין. אין פלא שתלמידים מתחילים לחלום כשאחרי כל משפט שנאמר יש חמישה תרגילים שפתירתם שקולה להעתקת המשפט הזה שוב ושוב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אפרים כהנא

מנהיגים והחלטות

כיצד התקבלה ההחלטה על המלחמה נגד עיראק בשנת 2003?