הילד במרכז אך אין לו גבול

על המשמעת בבתי הספר
כיתה לפני עשרות שנים
צילום: דוד גל

בשנות השבעים של המאה העשרים חל שינוי גדול במקום של הילדים במדרג המשפחתי. עד אז להורים היה מקום של כבוד של מנהיגי המשפחה. הילדים ידעו שההורים הם שקובעים את כללי ההתנהגות בבית ויש לבקש את רשותם לפני שיוצאים מן הבית למטרות בילוי. ההורים ידעו היכן ילדיהם נמצאים ועם מי הם מתרועעים. כשמורה התלונן בפני הורה על התנהגות ילדו, נזף ההורה בילד ודאג שישנה את דרכו. ההורה התייחס בכבוד למורה.

השינוי שחל בשנות השבעים של המאה בעשרים היה העמדת הילד במרכז, וההתחשבות בו ובצרכיו לא ידעה גבול. התחשבות בילד ובצרכיו במידה ראויה היא חיובית, אך הגזימו ומגזימים בה בצורה מעוותת. ההורים הפכו לנתיניו של הילד. קודם כול מתחשבים בו וברצונותיו. ההורים עושים הכול כדי שהילד יהיה שבע רצון ומסופק. וכך מגיע הילד לבית הספר ומצפה שגם המורה יתאים את עצמו להתנהגות הוריו. על כל התנהגות של המורה שאינה נראית לילד הוא שולח מסרון להוריו והם מתייצבים אוטומטית נגד המורה. היום אין ההורים גוערים בילד אלא במורה. התהפכו היוצרות. הילדים עושים בשיעור מה שהם רוצים, והמורה חדל אונים מול ההתנהגות שאינה מאפשרת לו ללמד.

בשנים הראשונות להקמת המדינה, הילדים היו עומדים כשהמורה נכנס לכיתה. הם היו קוראים לו "המורה". היום אין ההורים והתלמידים חשים כבוד למורה. נראה לי כי צריך להיות מרחק מסוים בין המורה לתלמידיו. הוא אינו חברם. יש לחזור לקרוא לו "המורה" ולא בשמו הפרטי או בכינוי החיבה שלו. זו פעולה ראשונה המייצגת שינוי שערכו ומשמעותו רבים.

היום הילדים מעריכים פרסום או עושר. המורה אין לו לא מזה ולא מזה. ערכי הילדים נקבעים על פי ערכי ההורים והחברה כולה. אלו הערכים של הטלוויזיה. בתכניות רבות יש אלימות קשה מאוד פיזית או מילולית. צורות התבטאות שפעם לא היו מעזים לנקוט בחברה או לשדר.

כדי לשנות את התנהגות התלמידים יש לשנות את ערכי החברה ואת התנהגותה. אך זה תהליך ארוך שיש להשקיע בו רבות ויש רבים שאין להם עניין בו כי טוב להם במצב החברתי כפי שהוא. בינתיים נראה לי כי חשוב להתמקד במשמעת בבית הספר כדי לאפשר למורים ללמד ולתלמידים ללמוד. מנהלי בתי הספר והמורים יכולים להחליט על מסגרת חוקים ועונשים חינוכיים שיינקטו כלפי העוברים עליהם. בבתי ספר שהחזירו את כללי המשמעת יש שיפור ניכר בהתנהגות התלמידים ובהישגיהם בלימודים. זה תהליך משתלם.

הכלל הראשון שנראה לי הכרחי הוא האיסור על השימוש בטלפונים הניידים בשיעורים. על הקיר יש להציב מתקן שבו תאים כמספר הילדים וכל ילד ישים בתאו את הטלפון שלו בהיכנסו לשיעור. וכך ינוטרל גורם מספר אחד לבעיות המשמעת. אני סומכת על מנהלי בתי הספר והמורים שידעו לחבר את הכללים הנכונים לשיפור האווירה בבית הספר. להורים ייאמר כבר בהרשמה לבית הספר מהם כלליו וגם התערבותם תוגבל בכללים. התערבות הורים חיובית כשהיא תורמת ללימודים ולא כשהיא נעשית כתלונה. כמו כן יש להגביל לימים ושעות מסוימים את האפשרות לפנות למורים. המצב שבו הורה יכול לפנות למורה בלי הגבלה של יום ושעה אינו ראוי ופוגע קשות במורה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. ילד שרואה את התנהגות והתבטאות השרים וחברי הכנסת כיצד ינהג?

  2. פעם ההורים דיברו ביראת כבוד מול מורים היום הם מקללים ומכים.

  3. שילוב של סיבות. החינוך בבית. מערכת החינוך המתדרדרת. הניכור החברתי הפנימי
    והרשימה עוד ארוכה.

  4. על האלימות בבתי הספר שממריאה לשיאים מדהימים
    מזעזע

  5. המשמעת בבתי הספר היא אפס
    בכל הכיוונים
    איזה אזרחים יצאו לנו
    איזה מדינה
    אחרי עוד ארוע בבית הספר של בתי חיפשתי בגוגל ובין היתר הגעתי למאמר שלך
    תודה

  6. אין להם שום כבוד למרצים. וזה נבנה לאוררך השנים במערכת החינוך. כבר מגן החובה.

  7. במקום לסייע למערות לחנך את ילדיהם הם נותנים גיבוי לילדיהם נגד המערכות גם כאשר ילדיהם מתנהגים בצורה מופקרת. בסיטואציה כזאת המצב רק הולך ומחמיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות