עברעיש און יידיש

הכינוס הבין-לאומי על העברית והיידיש בימינו
תמונה של רות
ד"ר רות בורשטיין

מ–27.6.16 עד 30.6.16 נערך באוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג הכינוס הבין-לאומי השני "העברית והיידיש בימינו: היבטים לימודיים ותרבותיים", מטעם המחלקה לתרבות יהודית באוניברסיטה המארחת בהשתתפות האוניברסיטה העברית בירושלים והסוכנות היהודית.

השתתפו בכינוס עשרות חוקרים, בעיקר מרוסיה ומישראל, אך גם מפולין, מצרפת ומארגנטינה.

ההרצאות של החוקרים מן המוסדות להשכלה גבוהה על העברית התמקדו בנושאים מרכזיים אלו:

"פטרבורג כמרכז תרבות וספרות עברית" – ההרצאות בנושא זה היו על פטרבורג בספרות העברית, פטרבורג של חיים לנסקי, על עיתוני העבר העבריים "היום" ו"המליץ" של פטרבורג. הרצאה נוספת שעסקה בעיתונות העברית הייתה על עיתונות אליעזר בן יהודה.

הספרות החדשה של יוצרים ישראלים (סופרים, מחזאי ומשורר) ב-60 השנים האחרונות – ש"י עגנון, יהושע סובול, דוד אבידן ורות אלמוג. ההרצאות דנו בתכנים, בסוגות הכתיבה, בלשון ובמגמות חדשות בכתיבה מיזהר עד קסטל-בלום, הרצאה אחת עסקה בכתיבתו של סייד קשוע.

ספרות עברית מדורות קודמים לא רק בישראל – החל באהרן גינצבורג מתקופת ההשכלה, עבור לגנסין (יליד 1879), לאהרן ראובני (יליד 1886) לברנר (יליד 1888), וכלה באשר ברש (יליד 1889). כן הייתה הרצאה על ספרות ביידיש – ההומור של שלום עליכם (יליד 1859).

הוראת עברית בתור שפה נוספת – ההרצאות בנושא זה הדגימו שיטות ודרכים להקניה טובה של העברית. נשמעו הרצאות של אנשים העוסקים בנושא זה שנים רבות ויש להם ידע מחקרי ומעשי בתחום.

היו גם כמה הרצאות שעסקו בנושאי בלשנות עברית מסוימים, שאין כאן המקום להדגימם.

ההרצאות באנגלית על היידיש דנו בנושאים אלו:

נושאי ספרות ויהדות אקדמיים – חשיבות היידיש למחקר אקדמי של הטקסט החסידי; טיפולוגיה של ספרות יידיש בת ימינו; תרגום התנ"ך ליידיש: בין מסורת לאסתטיקה מודרנית; ה'מודרניות' של טקסט ביידיש מן המאה ה-16: 'סדר נושים' המיוחס לאליה לוויטה.

נושאים על השימוש בעברית וביידיש והוראתן – המעבר מיידיש לעברית בבואנוס איירס; לשונות היהודים ויהודים דוברי ספרדית בבואנוס איירס; יצירת סביבה משחקית ביידיש בשביל ילדים; תפקיד אחד של שפה זרה הממוצה בשירים ביידיש; יידיש בתור אמצעי ללימוד שפות זרות; הצריכה היידיש להילמד בתור שפה עצמאית?

כמו כן היו גם הרצאות על תופעות בלשניות ביידיש שאין כאן המקום לפרטן.

ביום האחרון טיילנו באתרים הקשורים ליהודים בסנקט פטרבורג. הטיול הסתיים בבית הכנסת היהודי, בית כנסת מטופח ויפה מאוד.

על פי ויקיפדיה, לפי מרשם האוכלוסין הרוסי, בשנת 2003 חיו בעיר 35,000 יהודים. אחרים מעריכים כי המספר גבוה יותר. ליד בית הכנסת יש בית קפה ומסעדה כשרים. תיירים יהודים דתיים פוקדים את המקום בבואם לעיר. אין להם אפשרויות רבות להשיג אוכל כשר בעיר.

כרגיל, לכינוס ערך רב להעשרת הידע, התוודענו לחוקרים שלא הכרנו בעבר ולמדנו מהם תחומי מחקריהם ומה התחדש בהם. נוסף על כך יצרנו עמם יחסי חברות ודיברנו גם על נושאים אחרים המעניינים אנשים באשר הם. התוודעתי לחוקרת יידיש נוצרייה מפולין. התרגשתי מאוד להכיר אישה צעירה לא יהודייה שבחרה לחקור את היידיש, שפה שאין לה כל זיקה היסטורית משפחתית אליה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

    1. תרבות היידיש אמנם כמעט הושמדה כליל על ידי הנאצים ימ"ש, אבל היא חיה ומתקיימת לא רק בגולה, בעיקר בארה"ב אלא גם בישראל. קיימים באוניברסיטאות בארץ חוגים ליידיש (אגב – כותבים הברעיש) שלומדים בהם מאות רבות של סטודנטים. קיים תאטרון ביידיש ואסור למחוק את ההיסטוריה והתרבות שנוצרה בשפה זו. משם באנו. מהרוח הציונית שהחלה לנשוב בגולת היידיש צמחה גופה ורוחה של מדינת היהודים. הישות לא תפסיק להתקיים. ההפך הוא הנכון.

  1. אבל אל תשכחו שראשוני הסופרים והמשוררים של התחייה הציונית כתבו באידיש

  2. השפות הערביות ואפילו בשפות כמו ערבית, פרסית ומרוקנית, שהרי ה הטרנד החדש והגאוה החדשה, הרי אף אשכנזי לא יעלה בדעתו לכתוב שירים באידיש ולהשמיעם ברשתות הרדיו והטלויזיה, זה יהי הרי מוקצה מחמת המיאוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יאיר

שירה

שיר