חינוך להנצחת הבורות

מבט אחר על תכנית הלימודים הפלסטינית
תמונה של שפר בשחור לבן
ד"ר יונה שפר

אפתח בשאלה היפותטית מתוך מבחן בספרות:

לפניכם שתי שורות מתוך "אלוהים מרחם על ילדי הגן" מאת יהודה עמיחי:

"אלוהים מרחם על ילדי הגן

פחות מזה על ילדי בית הספר."

  1. נקדו את שתי השורות ניקוד מלא.
  2. ציינו את מעמדן התחבירי של המילים המסומנות בקו.
  3. מהן הטכניקות האומנותיות הבולטות שבהן משתמש המשורר לאורך השיר?
  4. מהן התמונות הפיוטיות בשיר?

אתם ודאי בטוחים שהייתה זו שאלה מתוך מבחן בספרות עברית. אבל לא ולא! זוהי תבנית של שאלה בספרות, ליתר דיוק תבנית "מתורגמת" לעברית מתוך מבחן טיפוסי בספרות ערבית בבתי ספר במזרח ירושלים.

מדי פעם אני קורא בעיתונות מאמרים בנוגע לתכנית הלימודים הפלסטינית. המאמרים מתמקדים במובן מאליו – ספרי היסטוריה וספרי מולדת, וסובבים סביב דמות היהודי/הישראלי בספרים אלה וכיצד מוצגות הזיקה בין הפלסטינים לארץ והזיקה בין היהודים/הישראלים אליה. החוקרים בוחנים את ספרי הלימוד מנקודת מבט פוליטית. אני דווקא רוצה לבחון את הספרים מנקודת מבט חינוכית, כלומר, עם איזה ידע ועם אילו כלים התלמידים הפלסטינים יוצאים מבית הספר?

יהיו מי שיגידו כי אין זה חשוב, אבל אין הם אלא מתעלמים מכך שתלמידים חסרי השכלה יגדלו להיות מבוגרים חסרי השכלה – חומר הגלם הטוב ביותר בידיו של משטר דיקטטורי להנציח את שלטונו. לא זו בלבד שלא יהיה ביכולתם לקרוא עליו תיגר, הם גם לא ינסו לאתגר את טיעוניו בדבר הצורך להיות במצב מלחמה נצחי עם האויבים. מכאן שמערכת החינוך הפלסטינית תורמת להנצחת הסכסוך ולהרחקת השלום, וזאת בשליחות הממסד הפלסטיני.

מכיוון שתחום התמחותי הוא ספרות ערבית, יש באפשרותי להציג נקודת מבט בנוגע ללימוד מקצוע הספרות לפי תכנית הלימוד הפלסטינית. על חשיבותו של מקצוע הספרות אין עוררין. זהו מקצוע שמפרה את הדמיון, מפתח מיומנויות של חשיבה, הבנה וניתוח, מעשיר את עולמו הפנימי של האדם, מקנה אוצר מילים נרחב וכיו"ב. אפשר אף לומר כי קריאה מעדנת את האדם, מגבירה את טבעו האנושי על טבעו החייתי. אבל מה לומדים תלמידים בבתי ספר של הרשות הפלסטינית (הם כפופים לרשות גם אם המורים מקבלים משכורות מעיריית ירושלים המאוחדת)? האם המקצוע שהם לומדים פותח להם צוהר לכל אלה? ובכן, התשובה היא לא!

ומדוע הדבר כך? מקצוע הספרות נכלל במסגרת הקטגוריה שכותרתה "ערבית". מסגרת זו כוללת בתוכה דקדוק, רטוריקה, הבעה בכתב, הבנת הנקרא וספרות. חלק הארי מוקדש לדקדוק, הן מבחינת מספר השיעורים והן מבחינת הדגש שמושם על הדקדוק בספר הלימוד. לפי התפיסה המסורתית, הדקדוק הוא לב לבו של העיסוק בשפה הערבית. ספר הלימוד ראוי לבחינה מיוחדת, שכן הוא כולל את כל החומר שנכנס בקטגוריה דלעיל. למעשה, מדובר בחוברת לא עבה במיוחד בגודל A4. החומר הספרותי הוא בעיקר שירים מהתקופה הקדם-אסלאמית ועד ימינו, ואולי סיפור קצר אחד או שניים. פעם אפילו ראיתי מבחן בספרות על מאמר בתחום איכות הסביבה (במקום בהבנת הנקרא כפי שאפשר היה לצפות).

זכור לי שכאשר אני למדתי ספרות, החומר כלל שירים לסוגיהם, סיפורים קצרים, רומנים ומחזות. למדנו ספרות מקור וספרות מתורגמת. המורים שמו דגש על הבנה מעמיקה של התכנים ושל המסרים, פחות על טכניקות אמנותיות. תכנית הלימודים הפלסטינית אינה כוללת ספרות מתורגמת לערבית, וכך נמנע מהתלמידים להתוודע לתרבות העולם הגדול, ולו לשם השכלה כללית. זאת ועוד, תלמידי תיכון קוראים אולי רומן אחד בשנה, רק בשביל שיעור מיוחד שאותו מעבירים הרכז או הרכזת לערבית. כפי שכבר ציינתי, גם כשכבר דנים ביצירות ספרותיות, הפן הדקדוקי תופס את מרב המיקוד, ואחריו הטכניקות האמנותיות. המסרים נשארים בשוליים, אם הם קלים להבנה. אם הם סמויים או חתרניים, המורים ידלגו עליהם אם מכיוון שהם עצמם הדיוטות בכל הנוגע להבנת טקסטים ספרותיים, או אם אינם רוצים לעורר ויכוח בכיתה, אלא להפך, לשמור על אחדות דעים כאשר דעתם היא הקובעת ואין לערער עליה. נוח לברוח אל הדקדוק ואל הטכניקות, מכיוון ששם הפתרונות נתונים במדריך למורה או באינטרנט, אבל כדי למצוא ניתוחים מעמיקים של ספרות ערבית צריך לדעת לקרוא אנגלית, וזאת עוד בעיה שעומדת בפני עצמה.

במצב עניינים זה, מעטים הם בוגריה של מערכת החינוך הפלסטינית – ובכללם אלה שמתעתדים להיות מורים ומחנכים – אשר יודעים מיהו זוכה פרס נובל נגיב מחפוז, ומובן מאליו שמעטים עוד יותר קראו מיצירותיו. כשל נוסף של מערכת החינוך הזאת הוא שהתלמידים אינם יודעים להשתמש במילון, וגרוע מכך – אינם יודעים שעליהם להשתמש במילון כאשר הם נתקלים במילה קשה. הפתרון פשוט – לשאול את המורה, שגם הוא לרוב אינו זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה דפדף בספר המאובק.

הבוגרים נפרדים אפוא מבית הספר כשהם בורים בשפתם ובתרבותם שלהם, מה גם ששיטת הלימוד אינה מעודדת אותם לקרוא ספרים ביוזמתם או סתם לפקוד חנויות ספרים. בדרך כלל, אלה שקוראים ספגו מהוריהם את האהבה לספרים.

אני מוצא שתכנית הלימודים הפלסטינית בספרות בעייתית, מכיוון שהיא מנוגדת לרוח השפה והתרבות הערבית אשר מעודדות סקרנות, מקוריות, דמיון, חשיבה עצמאית ואף חתרנות נגד המציאות הקיימת. התלמידים שמתחנכים על ברכיה של תכנית זו, נכונים לקבל כל גרסה שמכתיבים להם מי שנתפסים בעיניהם כבעלי סמכות, ויהיו אלה מורים או אינטרסנטים מהסוג הפוליטי או הטרוריסטי. חברה שאינה קוראת היא החברה הרצויה לכל אותם בעלי סמכות שמוכנים להקריב את עמם על המזבח של מנעמי הסמכות.

ובאשר לעמדותיהם של בוגרים אלה כלפי הסכסוך עם ישראל, הרי שחברה שמטפחת אנשים משכילים יכולה למצוא דרכים יצירתיות להגיע לשלום במקום הדרכים המסורתיות של פולחן המוות העצמי או האשמת האחר בכל הרע שבעולם. החברה ברשות הפלסטינית אינה כזאת. אני מאמין שאילו הפלסטינים היו לומדים את שפתם, את תרבותם ואת תרבויות העולם ברצינות רבה יותר, כי אז מציאות חייהם הייתה טובה יותר. אמונה זו מתבססת על ההיסטוריה הערבית, שכן הערבים הקדמונים הגיעו להישגים כבירים בזכות יצירתיות, סקרנות ולמידה מאחרים. השכל, אם כן, קיים, והכלי שהוא השפה קיים גם הוא, אבל הם איבדו את הוראות ההפעלה כמו רבים אחרים בעולם הערבי.

אבל מה לי כי אלין? שכנינו אינם אלא תמונת ראי שלנו, ודי לחכימא ברמיזא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. כל הכבוד ד"ר שפר. תמיד אתה מעודכן במה שקורה במזרח העיר. חבל שאין מישהו כמוך במשרד החינוך.

  2. תודה רבה יוני, כמה שאתה צודק. במיוחד במשפט:
    "תלמידים חסרי השכלה יגדלו להיות מבוגרים חסרי השכלה – חומר הגלם הטוב ביותר בידיו של משטר דיקטטורי להנציח את שלטונו. לא זו בלבד שלא יהיה ביכולתם לקרוא עליו תיגר, הם גם לא ינסו לאתגר את טיעוניו בדבר הצורך להיות במצב מלחמה נצחי עם האויבים. מכאן שמערכת החינוך הפלסטינית תורמת להנצחת הסכסוך ולהרחקת השלום, וזאת בשליחות הממסד הפלסטיני."

  3. לד"ר שפר
    אתה בטוח ששכנינו אינם אלא תמונת ראי שלנו?
    אכן יש לבוא עליך בכרמיזא.

    1. זו אכן שורה מקוממת שחוטאת לאמת לחלוטין, אין סימטריה בינינו ובין אויבינו המחנכים לבורות, לאנטישמיות ולשנאת האחר במקום לקחת את כל מה שיפה בתרבותם הם ממנפים את החינוך למקומות הגרועים ביותר שיש.

  4. אתה באמת רוצה להגיד שגורל אומה נקבע על ידי מורי ותכני שיעורי הספרות?
    לא מעשי

  5. האם נעשה מאמץ לאתר ולהידבר עם מורים פלסטינים שיהיו תמימי-דעים עם האבחנות החשובות שלך ?

    1. שוחחתי עם מורים פלסטינים, והם חשים אי נוחות ללמד תכנים מצרי אופקים, אבל הממונים עליהם מאלצים אותם. הטרגדיה היא שכדי לשרוד אסור להם לחרוג מן השורה. מי שמנסה לתקן נתפס ככופר.

  6. כאשר הפלסטינים בורים וחותרים להעמקת הבורות. וכאשר אנחנו חותרים להיות יותר בורים מהם. מה יהיה הסוף?

  7. תכנית לימודים שהופכת לאט לאט את כל בתי הספר הממלכתיים לחדרים וישיבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?