שיטת תקציב שתיתן לנו יותר

תקציב 0
אפס
commons.wikimedia.org

הוויכוח על תקציב הביטחון וצה"ל מתנהל שנים רבות בצורה לא מקצועית וללא שקיפות ראויה, ובדרך כלל במונחים של תוספות וללא התייעלות ממשית. תקציב החינוך נושק ל-50 מיליארד ש"ח, ואין התקדמות משמעותית בשיעור הממוצע הארצי של זכאים לתעודת בגרות. במשך עשרות שנים הדיון הלאומי בנושא התקציב עוסק בכמות התוספת, ותמיד מחושב כלפי מעלה. לאור זאת, מן הראוי לבחון מהלך מסוג אחר, מקצועי יותר ונכון יותר – שיטת תקציב 0. בשיטה זאת התקציב נבנה מ-"0", ועבור כל שקל מתוקצב יש להוכיח מחדש את נחיצותו ולהסביר כיצד הוא קשור לתפוקות, וחשוב בהרבה – לתוצאות.

חברת "אינטל" בארץ ובעולם משתמשת בשיטת תקציב 0 במשך שנים, והתהליך מתחיל מלמטה בכל מפעל בהתאמה לתכנית השלמה של החברה. ברמה הלאומית עלתה הצעה כזאת בארצות הברית בתקופת ממשל קרטר, והסתבר שהפוליטיקאים אינם אוהבים את השיטה, המחייבת אותם כל שלוש שנים "להתחיל מ-0". גם בישראל מעדיפים השרים לשמר את הקיים, לדרוש תוספות ולנהל דיוני שוליים על קיצוצים.

אלה מאפייני תקציב 0 במערכת הציבורית:

חובת ההוכחה – על כל שר להכין הצעה הכוללת יעדים ומטרות-על ברמה אסטרטגית וכן מדדים כמותיים ואיכותיים להשגת היעדים, כאשר נקודת המוצא היא של בסיס תקציב 0.

סוגי פעולות – על כל משרד ממשלתי, רשות מקומית וחברה ממשלתית להבחין בין פעולה המשכית לבין הצעה לפעולה חדשה, על יסוד הממדים הקיימים והרצויים.

התייעלות מתמדת – כל שר, ראש עיר ויו"ר חברה צריך למפות את התקציב ואת הפעילות, לרבות כוח האדם המועסק במשרד, ולמדוד את יעילותם בהשגת התוצאות הנדרשות. כהמשך ישיר לכך חובה עליהם להציע מתכונת של התייעלות במבנה הארגוני שעיקרה הפחתה במספר היחידות (אגפי מטה, יחידות מחוזיות), תוך איגום משאבי כוח אדם והקטנת סעיפי תקציב על פי המיקוד המרכזי ונושאי העל לגבי כל תחומי הפעילות.

תשתיות המחשוב והתקשוב – התשתיות חייבות להבטיח ניצול מלא של תקציבים שאושרו עד כה לכל משרד בשנה נתונה, תוך איגום תקציבים על פי כל נושא ביחידות המטה וביחידות הקו (המחוזות).

לוחות זמנים – יש לפעול לפי הנחת היסוד שמיד עם אישור התקציב לשנה נתונה, ב-1 בינואר, מתחיל הדיון לקראת ה-1 בינואר הבא, ויש לסכם את המסגרת התקציבית תוך שישה חודשים – עד חודש יוני – כדי לאפשר היערכות ארגונית, מבנית ותקציבית. השיטה הנוכחית, שבה מתקיימים דיונים בין ספטמבר לדצמבר, היא כישלון מוכח שאינו מאפשר הגברת האפקטיביות הניהולית של התקציב הלאומי.

הבעיות הקריטיות תחילה – תקציב 0 הוא היפוכו של שימור המצב הקיים. בנושאי חינוך, תעסוקה, תחבורה ציבורית ועוד חייבים להגדיר יעדי-על הממוקדים בפתרון הבעיות הקריטיות תחילה (בפריפריה, בנגב ובגליל, בירושלים). שיעור נמוך של זכאים לבגרות, הפחתת נשירה, מוקדי אבטלה, פיתוח אנרגיות חילופיות, דיור בר-השגה וכדומה – כל אלה צריכים להיות ראשונים בהבניית התקציב מתקציב 0 כלפי מעלה.

היפוך הפירמידה – תקציב 0 מקדם גישת הסתכלות לא מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה. למשל בחינוך – בית הספר הוא היחידה העיקרית והמרכזית של מערכת החינוך, ועל יחידות המטה והמחוז לשרת אותו. בית הספר צריך לקבל עצמאות של ניהול עצמי חינוכי, ארגוני ותקציבי, ולשאת באחריות לתוצאות.

גישת תקציב 0 תביא למהפכה ממשית במגזר הציבורי, שכן כל משרד, עירייה, אגף ומחלקה, לכולם יוגדרו יעדים, אסטרטגיה ומדדים להשגת התוצאות המצופות מהם. מהות גישת תקציב 0 תאפשר דיון אמתי בהצעות התקציב ותעדוף נכון בין הצרכים השונים, ותצמצם העדפות פוליטיות או אישיות.

בשיטת תקציב 0 יש שילוב בין הטווח הקצר (השנה הבאה) לבין הטווח הארוך יותר (שלוש עד חמש שנים), בהתמקדות במטרות-העל תוך הדגשת התהליכים אשר יש לנקוט להשגת היעדים.

אשר על כן, על המועצה הלאומית לחברה וכלכלה ליזום מהלך חדשני זה. תחילה פיתוח תורה ומתודות ובהמשך עריכת פיילוט בכמה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות.

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. מה שבאמת קובע זאת הכוונה והיושרה ואין צורך להמשיך את המשפט ….

  2. תודה למשה ולרו'ח. אנחנו העם, ונמאס לנו לראות את המאסחרה והשחיתות בהכנת התקציב הלאומי בצורה מפלגתית וסקטוריאלית. זאת לא בעיה של כסף אלא של אופן חלוקתו המעוותת. לכן יש להציע וללחוץ לכוון יותר מקצועי ויותר נקי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך