בשנתיים-שלוש האחרונות מצביעות ההתפתחויות בענף הבנייה למגורים על כיוון מסוכן; אם יימשכו המגמות של השנים האלה, עלול להתפתח במשק משבר חמור. מצד אחד יש סימנים ברורים לכך שהביקוש לדירות פוחת, ומצד שני – היזמים וקבלני הבנייה מגדילים את היקף הבנייה.
כיום מתקשים היזמים והקבלנים למכור את הדירות שבנו. לפי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בסוף חודש מרס נותרו למכירה 85.3 אלף דירות שבנייתן הסתיימה. אף שהקבלנים משתדלים לשווק את הדירות שבנו, ומציעים תנאי תשלום ואשראי נדיבים, מלאי הדירות שנותרו למכירה הולך וגדל: בינואר 2024 מלאי הדירות למכירה מנה 68.6 אלף דירות, בינואר 2025 עלה ל-77.7 אלף, ובינואר 2026 כבר הגיע ל-86.3 אלף. בחודשים האחרונים הקבלנים מצליחים למכור בממוצע 7.3 אלף דירות בחודש בלבד, כלומר בקצב הנוכחי, מלאי הדירות שבידיהם יכול להספיק לכ-32 חודשים. מצב זה צריך להדאיג מאוד את היזמים, את קבלני הבניין ואת החברות שמחזיקות מלאי של קרקעות לבנייה, שכן הם עלולים להפסיד כסף רב.
לעומת זאת היצע הדירות עדיין לא התאים את עצמו לירידה בביקוש. בשנת 2025 החלה בנייתן של כ-80 אלף דירות – גידול של 14% לעומת שנת 2024. בשנת 2025 הסתיימה בנייתן של 59.7 אלף דירות, כלומר מספר הדירות שנמצאו בתהליך הבנייה גדל ב-10.9% והגיע ל-207 אלף.
הפער בין היצע הדירות ובין הביקוש יוביל בהכרח לירידת מחירים, ואיתה להפסדים ליזמים וקבלנים. אלה מביניהם שמימנו את השקעותיהם באשראי בנקאי עלולים להגיע למצב של אי-יכולת לפרוע את ההלוואה שקיבלו מהבנק, ולפשיטת רגל. הבנקים, מצידם, שייאלצו לספוג הספדים בשל אי-פירעון הלוואות, יקפיאו מתן אשראי חדש.
כאשר ענף הבנייה יצטמצם, יחלו פיטורי עובדים, והנזק עלול להתפשט גם למגזרים אחרים. אומנם רוב פועלי הבניין הם עובדים זרים – ואם הם יפוטרו, הרי שמשפחותיהם במדינות המוצא הן שייפגעו – אבל ענף הבנייה מעסיק גם חשמלאים, שרברבים, טכנאי מיזוג אוויר, טכנאי מעליות ובעלי מקצוע רבים אחרים. אם תפחת עבודתם של אלה, הם יצמצמו את הוצאותיהם, וכך תגלוש מצוקתם לכלל הפעילות הכלכלית במשק. אם לא תיעצר סחרחורת ההידרדרות הזו, התהליך יימשך והמשק עלול לשקוע במיתון עמוק ולהגיע לשיעורי אבטלה גבוהים – תהליך שתיאר הכלכלן האנגלי ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) בספרו החשוב "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ( The General Theory of Employment, Interest and Money) שפורסם לפני תשעים שנה.
במצב הזה, כדי למנוע את הידרדרות המשק למיתון, על משרד האוצר ליזום לאלתר הגדלת תקציבים המיועדים להשקעות בתשתיות. מדובר בהשקעות שנחוצות ממילא, וכוונתי היא להקמת תחנות כוח חדשות הדרושות עקב הגידול החזוי בביקוש לחשמל, ולהשקעות בכבישים – בייחוד בצירים העמוסים במרכז הארץ – במסילות ברזל וברכבת הקלה.
לצערי, אני לא רואה כיום סימנים לכך שהממשלה מטפלת בנושא ברצינות הראויה. במקביל, על בנק ישראל להוריד את רמת הריבית במשק בצורה דרמטית. צעד זה נדרש גם כדי להפסיק את תיסוף השקל, שהגיע לאחרונה לרמה שפוגעת ברווחיות ענפי היצוא, לרבות ענפי הייטק, ועלול לגרום לחברות הייטק גדולות להעביר חלק מפעילותן, או את כולה, לחו"ל. גם לתיסוף השקל יש השפעה על מיתון הפעילות הכלכלית. נגיד בנק ישראל חושש אומנם מהתגברות האינפלציה, אבל עליו לחשוש הרבה יותר מנזקי המיתון. הנזק החברתי והכלכלי שמביאים איתם מיתון ואבטלה מסוכן בהרבה מן הנזק של האינפלציה.






7 תגובות
טיפול באינפלציה מעל לכל
תגובה לחיליק: כנראה לא היית מובטל אף פעם. אבטלה פוגעת ביחסים במשפחה בין בני זוג , בין הורים וילדים, בין שכנים. בהקשר המאקרו כלכלי פוגעת בהרבה עסקים (וזה מגדיל את מעגל האבטלה – זאת היא הסחרחורת ) ויש עוד נזקים.
נראה שרוב האנשים כולל מקבלי ההחלטות אינם מבינים את גודל משבר אליו אנו מתקרבים
אנשים לא מבינים לאיזה מצוקה מתקרבות חלק מהחברות בענף
די עם נבואות הזעם. יהיה טוב. וגם כיום אין קטסטרופה
לא סחרחורת אלא נפילה.
מישהו יודע מי זה שר השיכון?