הכשרה מקצועית בפיקוח לא מקצועי

העיוותים שבפיקוח על קורסים מקצועיים
תמונה: pixabay.com

משרד הכלכלה מפקח על קורסי תעודה למבוגרים המיועדים להסבה מקצועית. משרד החינוך מפקח על קורסי גמול השתלמות. משרדים אחרים מפקחים על קורסים בתחומים שלהם – תחבורה, בריאות, משפטים וכו'. כל קורסי התעודה, וכמובן כל קורסי הרישוי וההסמכה הנדרשים על פי חוק, עומדים בפיקוח של המדינה. אך לא כל קורסי התעודה נדרשים על פי חוק. במפורש לא. לכן ראוי לבחון מחדש את כל נושא הפיקוח על קורסים ואת עצם הצורך בפיקוח ובמנגנון המנופח והיקר שמסביבו.

לדעתי פיקוח צריך להיות רק על קורסים המוגדרים בחוק, בתקנה או בהסכם קיבוצי. אין הצדקה בפיקוח על קורסים אחרים, במיוחד במקרים שבהם יש פער גדול בין תכנית הקורס והשוק המפוקח לבין שוק הפרטי הבלתי-מפוקח. למשל, קורס מזכירות רפואית – כדי לעבוד בגוף ממסדי יש להשתתף בקורס מפוקח בנושא. אבל מרבית העוסקות במקצוע במרפאות פרטיות לסוגיהן הן יותר מזכירות רגילות מאשר "רפואיות". מדוע גם הן מחויבות לעבור קורס מפוקח? מדוע גם הן צריכות לבזבז זמן על לימודי אנטומיה? מדוע אי אפשר לקצר את משך הלימודים?

הנה עוד דוגמה – קורסי הנהלת חשבונות לסוגיהם. קורס הנהלת חשבונות סוג 1 אינו עומד בפיקוח, רק הבחינה מפוקחת. סוג 2, המתקדם, מפוקח. מכיוון שכך, כל המכללות המציעות קורסים כאלה משלבות את שני הסוגים בקורס אחד. הכול כדי לרוקן את כיסי התלמידים. מדוע התלמידים אינם יכולים לגשת לבחינות ללא קורס בפיקוח? אם יצליחו – נפלא. אם לא – ילמדו שוב במקום שיבחרו ובאופן הרצוי להם. בדיוק כמו לימודי תיאוריה לנהיגה, בסגנון "עשה זאת בעצמך" ובאחריות הנבחן.

בכל הכבוד לעוסקים בפיקוח, ויש כבוד, לא ברור מתי לאחרונה נכנסו למפעל ולמדו מה קורה בשטח. ראו את הגוף הקרוי מה"ט – המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע. נראה שגוף זה לא חי את המציאות התעסוקתית, הן בנוגע לתכנים הן בנוגע לכמות המשתלמים (הנדסאים) הנדרשת במשק בתחומים שונים. מדוע, למשל, מאחדים מגמות ויוצרים מגמה להכשרת הנדסאי עיצוב מדיה, אף על פי שהדרישה למקצוע זה אינה גבוהה עד כדי כך? במשק נדרשים דווקא אנשי בניית מדיה. בעולם האינטרנט יש לא מעט מקצועות נדרשים, אך לכך לא מכשירים. מי יראה לי תכנית לימודים למקדמי אתרים?

ועוד – כדי ללמד קורס מפוקח נדרשים הכשרה מקצועית ותואר – אך האם אלה אכן נחוצים? למשל, מהנדס תעשייה וניהול שעבד שנה אחת מאז התואר רשאי ללמד בקורס "מחסן ממוחשב". מתי ראה הבוגר הזה מחסן, מתי נתקל במחשב או בתכנה במחסן? מתי היה במחסן אוטומטי וחזה בנפלאות רובוטים מתרוצצים? לעומת זאת, מרצה שלימד קורס זה במשך שנים, עבד במחסן ועסק במחשוב מחסנים, אך התואר שברשותו אינו תואר בהנדסה – לא יורשה ללמד בקורס זה.

מבקר המדינה מעולם לא בדק באופן מעמיק את תכניות הלימודים בקורסים המפוקחים ואת הקשר בין הקורסים לבין עולם התעסוקה האמתי. במהלך השנים ערך בדיקות שטחיות מעטות. הגיע הזמן לבדיקת עומק שתוקדש לעניין זה, בעזרת מומחי-חוץ שמכירים היטב את המציאות התעסוקתית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. איפה המדיניות והפיקוח שיעזור להכווין מי ילמד מה ?
    לדעתי יש כשל שוק בעניין, לא יכול להיות שמדינתנו הקטנה תוצף בכל כך הרבה משפטנים למשל הם יצטרכו לעבוד שנים בשכר זעום עקב כך שיש היצע גדול מאוד מאידך ישנם מקצועות בהם חסרים בעלי מקצוע, על המדינה לפתח מדיניות אמתית ולהתערב בהקצאת הסובסידיות לבתי הספר המקצועיים,למכללות ולאוניברסיטאות ובכך למנוע את כשל השוק הזה.
    אני בעד פיקוח על קורסים אבל באופן כולל ושהיה התאמה בין הקורס לשוק העבודה.

  2. כמו שאין פיקוח על תכנים (מיושנים), כך גם אין בקרה ואכיפה על תשלום שכר מרצים הכולל כל הרכיבים הפנסיוניים, באותם קורסים שהם בפיקוח משרד הכלכלה ומשרד החינוך. לא תכניות לימוד, לא שכר מרצים כחוק, מה בעצם כן?

  3. אני מכיר חלק מהגופים שהזכרת ואכן יושבים שם אנשים שלא מבינים לחלוטין בתחומים עליהם הם מפקחים, הם אינם עוקבים אחרי החידושים והשינויים וכופים על בתי הספר דברים הזויים ומיותרים, ראה למשל את קורסי ההכשרה המקצועית למובטלים שמבקר המדינה ייבדוק כמה מבוגרי הקורסים האלו עובדים בכלל, כמה מהם במשרה מלאה וכמה הפכו את זה למקצוע שלהם, הנתונים מול ההשקעה תבהיר את האבסורד צריך לפשט את ההליכים ולהסיר את הבירוקרטיה אבל מי יעשה את זה, הפקידים?!!! וממה הם יתפרנסו?!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?