דרושה הכשרה, לא העשרה

יש לשנות את מדיניות ההכשרה המקצועית בישראל
תמונה: pixabay

בישראל מאות אלפי בלתי מועסקים, שניתן להכלילם במגדרים ובמגזרים שונים – צעירים אחרי צבא, נשים מהמגזר הערבי, חרדים, עולים חדשים חסרי ידע בשפה, מוגבלים, נכים (בגלל בעיות הנגשה של מקומות תעסוקה), אקדמאים, מפוטרי הייטק מבוגרים, בעלי מקצועות שוחקים, תושבים חוזרים חסרי הכשרה לתעסוקה בישראל, פנסיונרים הכשירים לעבודה. אלה רק דוגמאות לאוכלוסיות שהיו יכולות להיות נכס למשק אילו היו זוכות להכשרה מקצועית מתאימה ומכוונת.

במסמך של החברה למתנסים (ששכחו בו את בעלי המקצועות השוחקים) מדובר על "קבוצות אוכלוסייה ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך". במסמך מפורטות הקבוצות הבאות: קבוצות הנמצאות במעבר בין-תרבותי‏, ‏דוגמת‏‏ עולים ‏חדשים; קבוצות הנמצאות במצב של ממשקים בין-תרבותיים‏, ‏דוגמת‏ החרדים ‏והלא-יהודים (‏ערבים, ‏דרוזים,‏ בדואים); קבוצות שחבריהן בעלי מאפיינים ייחודיים, דוגמת‏ הורים‏ יחידים,‏ מובטלים‏ "כרוניים",‏ מבוגרים ‏מעל ‏גיל‏ 50‏ ובעלי‏ צרכים ‏מיוחדים; קבוצות שנפלטו ממעגל העבודה עקב תהליכים מאקרו-כלכליים, דוגמת חברי‏ קיבוצים‏ ומושבים‏ שנאלצים לבצע‏ שינוי‏ תעסוקתי ‏משמעותי בשל משברים‏ ושינויים‏ בחקלאות‏ או תהליכי הפרטה.

דוח מעניין של מכון טאוב "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2013" מתמקד בכמה סוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות, ובוחן אותן מנקודות מבט מגוונות. אי-שוויון ועוני בישראל נבדקים כאן לא רק בהקשר של הכנסות, אלא גם באופן התבטאותם בתחומים כמו בריאות וחינוך. מצב הקשישים במדינה נבחן מזוויות שונות, למשל תעסוקה והכנסות או שיעור העוני בקרבם. רמות החינוך, התעסוקה והשכר בקרב חרדים עומדים במרכזה של עבודה יוצאת דופן, ובעבודה אחרת נבחנות המצוקות החומריות בקרב החרדים ובקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות. נושאים נוספים הנכללים בדוח: מצב מערכת הבריאות, החוק לשיקום נכי נפש בקהילה, נשים בכוח העבודה, שוויון הזדמנויות בחינוך ובתעסוקה ועוד. הפרקים הם פרי עטם של כמה מהחוקרים המובילים בתחומם בישראל, וקיבוצם יחד מעניק תמונה מקיפה וייחודית של המצב החברתי-כלכלי במדינה.

במאמר "לאיזה עתיד צועד שוק התעסוקה?" שפורסם בפורבס ישראל נשאלה שאלה נבונה: "כשיותר ויותר מכונות מחליפות את העובדים הרגילים, ומיליוני פעולות מתקצרות בזכות חיפושים פשוטים ונגישות מרובה למידע בעידן האינטרנט, שוק העבודה עצמו עובר משבר, ונאלץ להתאים עצמו לעידן החדש. האם הציונים יעברו מהעולם, ואיפה נכנס הכישרון בכל העסק?"

פוסט מעניין שפורסם ב"דה מרקר" במאי 2014 עסק במהפכה בשוק התעסוקה בישראל ודיבר בחוכמה רבה על המטרה – "הקטנת רמת האבטלה לרמה המינימאלית האפשרית". בפוסט אחר שם צוין כי מובטלים רבים הפסיקו לחפש תעסוקה בשל הכשרה לקויה או לא עדכנית, חוסר הכשרה מקצועית, חוסר יוזמה וחוסר כישורי יזמות, מחסומי גיל, שפה מגזר ומגדר.

המחקרים והמאמרים האלה ועוד רבים אחרים מחזקים את המסקנות שנדרש שינוי במדיניות ההכשרה המקצועית. כל מי שיעיין למשל בחומר הסטטיסטי הרב של בנק ישראל על אבטלה ותעסוקה ויצליח לבור את המוץ מן הבר, יוכל להסיק זאת. רמת העדכון של טבלאות בנק ישראל (מאי 2014) יכולה לתת תמונת אמת נכונה וברורה.

על פי דוח פנימי של משרד הכלכלה למעלה מ-34% לא מצאו תעסוקה במקצוע הנבחר וכן 17% מהלומדים לא מתאימים לקורס שבחרו או נבחר עבורם, מתוכם כ-3% בגלל אי התאמת הקורס ותכניו לדרישות השוק. כ-50% ממי שלמדו את המקצועות הארחה, חשמל ואלקטרוניקה הפסיקו לעבוד במקצוע בגלל תנאי שכר. מעל 76% ממי שלמדו מקצוע ועבדו בו, פרשו מהמקצוע ביוזמתם.

מדו"ח זה של משרד הכלכלה אפשר ללמוד רבות על הכוונה מחודשת לתעסוקה, על שינוי תפיסתי נדרש במקצועות תעסוקה ועל ריענון תכנים. על המודל להכשרה מקצועית בישראל נכתב כבר בשנת 2009. ורעיונות נוספים יש בשפע. ב-1999 כתב מבקר המדינה כי "דוח של מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, אשר בחן את שיעור ההשמה במקצוע של בוגרי קורסים אשר נערכו בשנת 2007 בפיקוח האגף להכשרה מקצועית במשרד, מצא כי שנה וחצי לאחר סיום הקורס, שיעור ההשמה במקצוע עמד על 28.4%. 44.7% עבדו במקצוע אחר וכ-27% לא עבדו כלל". כן נאמר כי "סיבה אחת לכך היא שהממשלה עודנה מקצה את רוב תקציב ההכשרה המקצועית לתכניות שאינן קשורות באופן ישיר למעסיקים".

היום קיימות תכניות שונות, למשל תכנית "מעגלים", שיש בהן שאיפה לחשיבה שונה בתחום. אך לא כן הביצוע בפועל. קורס טבחות או קונדיטוריה לא יביא תעסוקה למחסנאי שחוק. התוצאה תהיה אולי אפייה ובישול לבני הבית בתור תחביב. לא זו הדרך.

הסתכלות רחבה יותר על תחומי הכשרה אפשריים, הרחבת מעגלי ההכשרה גם למחפשי עבודה ולמובטלים מוכרזים, העמקת הידע וההשכלה של מגזרים ומגדרים שונים בתחום היזמות, פתיחת עסקים קטנים בליווי מתמשך של יועצים, התנהלות עסקית נבונה והקניית כלים פיננסיים וכלכליים – כל אלו יכולים להוביל לשינוי אמתי ולהיות פתרון ומודל חדש. גם הכשרות וירטואליות מתוקשבות (ולא חייבים מערכות מידע וניהול מורכבות) ועידוד הקמת עסקים קטנים מהבית, יכולים להיות תחילת הדרך לשינוי תעסוקתי.

**

גילוי נאות: כותב המאמר מרצה בתחום ההכשרה למבוגרים כבר 20 שנה, ובעל ניסיון רב בפועל בתעסוקה מעשית ובייעוץ בתחומי לימוד שונים.

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. אין ספק שאתה צודק וצריך להרחיב את נושא ההכשרה השאלה היא מי בדיוק יעשה את זה? בארץ, ובייחוד במשרדי הממשלה השונים יש הבדל בין הרצוי למצוי. איזה משרד יוציא תקציבים על זה? בתיאוריה, אתה צודק הבעיה שבחיים האמיתיים קשה להניח שזה יקרה. בכל מקרה – אוהב אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?