לא לשתי כלכלות

אסור להפריד מהתעשייה את ההייטק
תמונה של גילי
ד"ר גילי פורטונה

בדו"ח האחרון שפרסמה רשות החדשנות, אשר דן בתרומת ענף ההייטק לכלכלה לשנת 2023, היא הפתיעה כאשר מחקה ממגזר התעשייה היצרנית של ישראל את מאה אלף העובדים בתעשיית הייצור העילית. וכך נכתב בדו"ח רשות החדשנות: "נתוני ענף התעשייה מוצגים בנטרול תעשיית ההייטק". אולי מדובר ברצון, אולי בצורך להעניק לענף ההייטק הערכה וכבוד יחסי על חשבון התעשייה היצרנית, ואולי זה נובע מהגדרת הלמ"ס את התעשייה היצרנית כ"תעשייה, כרייה וחציבה". אך אם חושבים על המשמעות הנגזרת מכך, מדובר בשגיאה, וזו עלולה להעיב בסופו של דבר על התעשייה כולה, לפגוע במעמדה ובעיקר להקטין את גודלו הנכון של המגזר התעשייתי היצרני בישראל ותרומתו לכלכלה.

עד היום היה ברור לכול שהתעשייה היצרנית, המעסיקה בקירוב כ-360 אלף עובדים ישירות, כוללת בתוכה את היצרנים בטכנולוגיה העילית (תרופות, כלי טייס, מוצרי תקשורת ועוד), אשר מעסיקים ישירות כמאה אלף עובדים. אלא שבהגדרות השונות של הלמ"ס, אלו האחרונים אינם באים לידי ביטוי בהגדרות השונות.

הסיבות לכך שונות ומשונות, בין השאר היסטוריות. אלא שבעידן הנוכחי הגדרת הלמ"ס את התעשייה היצרנית תחת הכותרת "תעשייה, כרייה וחציבה" עושה לתעשייה היצרנית עוול ומעניקה לה דימוי של תעשייה מיושנת הממוקדת בכרייה ובחציבה, בעוד שאלה מהוות נתח שולי במגזר זה של הלמ"ס. חבל.

בימים אלו, לנוכח ירידה עולמית ואף ירידה מקומית ביכולות המרשימות עד כה של גיוס הון סיכון בענף ההייטק, ובעידן של פוסט-קורונה ומשברים כלכליים עולמיים, מתגבר הצורך להגדיל את השליטה בכל שרשרת הערך. יש לחזק את תעשיות התשתיות, כמו גם את התעשיות שתומכות בהן, שהן ללא ספק חלק ממגזר התעשייה היצרנית ומחוברות לתעשיית הייצור העילית. הנושא בולט יותר כאשר בוחנים את השינויים העולמיים והשינויים בישראל בשנים 2022 ו-2023 בענף ההייטק, שבהן ניכרת ירידה בשיעור חברות הסטארט-אפ המצויות בשלבים הראשונים של חייהן.

הצוות הבין-משרדי להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק, בראשות דדי פרלמן, המליץ על הגדרה חדשה של "משרות טק" שתכלול את כלל המועסקים במקצועות טכנולוגיים ומועסקים במקצועות הצמיחה וכן מועסקים במשלח יד טכנולוגי. הגדרה זו נועדה לאפשר קביעת מדיניות ממשלתית על בסיס הבנה מעמיקה יותר של הביקוש להון אנושי, לא רק לענף ההייטק אלא לכלל המיומנויות הנדרשות להשתלבות התעשייה והמשק כולו, תוך התייחסות להשפעות המהפכה הדיגיטלית על כלל המשק. ההמלצה מחזקת את חיבור התעשייה היצרנית לתעשיית ההייטק העילית. טוב היה לו גם הלמ"ס וגם רשות החדשנות היו מחדדות את ההגדרות כדלקמן:

  1. מיתוג התעשייה היצרנית בלמ"ס כך שלא תצטייר באופן מוטעה כ"תעשיית כרייה וחציבה", אלא כ"תעשייה יצרנית".
  2. הצגת התעשייה היצרנית בניירות עמדה של רשויות ממשלתיות באופן מלא עם תעשיית ההייטק העילית מבלי לנתקה מהתעשייה היצרנית.
  3. הגדלת המאמץ הלאומי לחיזוק התעשייה היצרנית – לאמץ ביתר מהירות את המעבר ליישום מלא של המהפכה התעשייתית הרביעית, תעשייה 4.0, המאפשר להגדיל את הפריון והחדשנות בתעשייה היצרנית, ולחזק עוד יותר את תרומתה למשק. תמיכה בעזרה לגייס "משרות טק", כפי שהוגדרו ע"י הצוות בראשותו של דדי פרלמן, גם לתעשייה היצרנית הלא עילית, הנדרשת למשרות אלה כדי לחולל שדרוג.
  4. השקעת מאמץ לאומי לחיזוק הקשר בין המחקר האקדמי והתעשייה ולמינוף היכולות המדעיות של ישראל לטובת תעשייה חדשנית, או כפי שאנו מכנים אותה, תעשייה חכמה.
  5. בהמשך מומלץ לחבר את התעשייה היצרנית ותעשיית ההייטק לתעשייה חכמה גם בדיווחי הלמ"ס. החיבור הזה יאפשר זירוז האיחוד בין מה שלפעמים אנו קוראים לו שתי כלכלות לכלכלה אחת.
Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

18 תגובות

  1. אם רוצים להעצים את ההייטק, אסור להפריד. צריכים להביא נתונים מה שיותר גדולים

  2. קראתי. אתה צודק בקריאה שלך לשפר את מעמדה של התעשייה היצרנית ולא לזלזל בה ולהפלות אותה ביחס לתעשיית ההיי טק. מסכים עם כל מילה

  3. סקירה מעניינת על הנושא , אכן חשוב למדינה לעודד ייצור עצמי וחדשנות תעשייתית לרבות ההייטק והפיתוחים שהטכנולוגיה מאפשרת *תעשייה 4.0
    עמ לצמוח הן כלכלית והן בתשתיות ובהטבת תנאי החיים של האזרחים. לכן בצדק נדרשת הכרה בתעשייה היצרנית וגיוס של משאבים והון אנושי שיתפעל את התעשייה וייצר ראשית למען המדינה ואזרחיה בדגש על זה המדינה מוכרת את משאביה כמטבע עובר לסוחר ותאגידי ענק משתלטים על השוק ומונעים תחרות והתחדשות על חשבון האזרח.
    בכל זאת , ברעיון הכללי אכן לאחד את הענפים שישתלבו זה בזה ויביאו לפריחה וחדשנות בעידן שאנו כה זקוקים לו..

  4. מאמר מענים מאד וכתוב בצורה מאד אינטיליגנטית. המאמר נותן הצעות מענינות של שילוב.

  5. אני קשור ללא מעט אנשי הייטק מהדור שאחרי. כל מה שכתבת נשמע לי מאוד הגיוני. אבל לדעתי הבעיה הממשית היא העובדה שמתחת לפני השטח הרבה חלקים מההייטק מתארגנים ופועלים מתחת לפני השטח לצאת מישראל בדרך כזאת או אחרת. כולם יודעים למה. וזאת הבעיה האמיתית.

    1. נראה אחת משתי האפשרויות:
      1. לא רצו לספור את היצרנית העילית פעמיים מחשש של בלבול אבל סדיעבד זה יוצר הטעיה שלא במכוון.
      2. או יתכן שהיה עניין להציג יותר חד את משקל ההייטק כנגד התעשייה היצרנית.

      המספרים ב 2022 היו
      כל התעשייה היצרנית כולל תעשיית הייצור העילית במפעלים עד 20 עובדים למפעל 323,000 עובדים
      כל ענפי שירות ההייטק 285,000 עובדים
      כלומר סך התעשייה כולה שירותי הייטק ויצרנית מעל 600,000 עובדים

    2. אין שום סיבה. גם אין צורך לדווח ביחד. זה אותו דבר כמו לדווח בנפרד. האם סוג הדיווח משנה במשהו את המציאות?

  6. תודה רבה איתמר צילה, וניצן וגם לכותבת האנונימית על ההתיחחסות התומכת.

    1. תודה רבה הנרי צימרמן על תגובתך, מנכ"ל טרלידור, העוסק בדרוג התעשייה שלו לתעשייה חכמה, כפי שאנו מאמינים שיש לעשות

    1. לבותב של "חבל על המילים" תודה על ההצהרה הזו
      ביקשתי להבהיר שיש להפך את כל התעשייה לתעשייה חכמה אחת המספקת מוצרים של הייטק ומוצרים נדרשים למשק וליצוא שלר רק בהגדרת ההיטק, ומספקת שירותים נלווים ושירותים המוגדרים כהייטק. אנחנו מסכימים שתעשיית ההיי-טק המשלבת מדע מתקדם, יזמות וחדשנות בכל גזרות הפעולה היא חיונית. עם זאת תעשיית ההיי-טק נשענת ומתקדמת ליד תעשיית יצרנים גם מעצם אופייה, וגם ישנה תמיכה הדדית בין שתי התעשיות או שתי ההכלכלות. אני מנסה לומר שלא תשרוד האחת ללא השנייה ויש לחזק את שתיהן בסינרגיה הדדית. אי אפשר להשען רק על היי-טק של שירותים וייצור מצומצם של מוצרים עיליים ולאבד את התעשייה היצרנית, אלא יש להכיל את כל החבילה. כך גם תתחזקנה שתי התעשייות והמשק לטווח ארוך.
      מי שמכיר את תעשיית ההייטק והחדשנות יודע שליד כל יזם ומדע חדשניים, יש מומחים עם יכולות מקצועיות וניסיון תעשייתי המביאים למוצר, לשוק, למימוש צרכי הלקוח בסוף הקו.
      לסיכום אני מבקש להדגיש שהמסר הוא לחבר את הכוחות ולא לחדד רק את סיסמת ההיי-טק ולאבד את היכולת לתעשייה יצרנית או מה שאנו קוראים לו "תעשייה מלאה", המכילה את כלשרשרת הערך צרעיון, מחקר, מוצר, שיווק ושירות…מקווה שהסברתי קצת יותר
      גלעד פורטונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן