חץ בענף רפת החלב

מבצע "מגן וחץ" מאחורינו. יש מי שחגג ניצחון. הג'יהאד האסלאמי אומנם סופר את אבדותיו, אבל ביישובי עוטף עזה יש מי שסופר את נזקיו. השדות, הלולים והרפתות ביישובי העוטף ספגו טילים, באחד מהם הייתה פגיעה ישירה בלול של עופות מטילות. אבל גם בלולים שלא ספגו פגיעה נגרם נזק. פרות חולבות נבהלו מן הרעשים, והבהלה גרמה לירידה בכמות החלב. הפסקות בזרם החשמל שיבשו את פעולת המשאבות והממטרות שמקררות את הרפתות ואת הלולים וגרמו לירידה בכמויות החלב והביצים.

נוסף על כך, טנקים ותותחים מתנייעים וטילים ופגזים שנפלו בשדות השחיתו יבולים של גידולים חקלאיים כמו חיטה, תפוחי אדמה וירקות אחרים. על כל אלה מתווסף הנזק שמשרד האוצר מתכוון להנחית על ענף רפת החלב.

ענף החלב הוא חלק מן הפרנסה של הקיבוצים והיישובים שלאורך הגבול עם רצועת עזה, מניר עם בצפון עד לכרם שלום בדרום. במרבית היישובים יש רפתות של פרות חולבות.

לפי דו"ח מבקר המדינה (שתפרסם ב-2.5.2023) מחיר החלב לצרכן בישראל ביוני שנת 2022 היה 6.2 שקל לליטר, שזה בערך 1.81 דולר לליטר. לשם השוואה, מחיר ליטר חלב באירופה היה 1.02 דולר. לפיכך, המחיר בישראל גבוה מן המחיר באירופה ב-77%. אבל ההשוואה הזאת פגומה, מכיוון שבישראל המחיר כולל מע"מ ובאירופה בחלק מן המדינות אין מע"מ על חלב, ובחלקן יש מע"מ בשיעור מופחת. אם נפחית 17% ממחיר החלב בארץ הפער מצטמצם ל-44%.

הפער בין המחיר שהרפתנים בארץ מקבלים (ביוני 2022 219 שקל ל-100 ליטר) לבין המחיר שמקבלים הרפתנים באירופה (ביוני 2022 177 שקל ל-100 ליטר) קטן יותר, והוא בערך 24%. אולם גם ההשוואה הזאת מעוותת. שכן באירופה הרפתנים מקבלים מענק של כ-20% מן המחיר שהם מקבלים.

העלויות של הרפתנים בארץ גבוהות יותר מאשר באירופה מכמה סיבות: מחירי המזון לפרות (בעיקר תירס וסויה מיובאים) לפי דו"ח מבקר המדינה, גבוהים יותר בערך ב-33% ממחירי המזון לפרות באירופה. דרישות הכשרות ובייחוד "כשרות מהדרין" מייקרות את העלות, אבל מבקר המדינה לא פרסם נתונים על כך.

קיים איפה הבדל ניכר בין הפער במחיר החלב שמקבלים הרפתנים בארץ לבין אירופה. והפער ניכר כמובן גם במחיר לצרכנים. כלומר יש תוספת משמעותית לפער כאשר החלב עובר מן החקלאים אל המחלבות ורשתות השיווק. ראוי שמשרד האוצר יבחן מניין צומחת התוספת ולאן עובר הכסף.

משרד האוצר רוקח כבר מספר שנים "רפורמות" שפוגעות בחקלאות. האוצר אישר יבוא פירות כמו תפוחי עץ שמגדלים בארץ ופגע בפרנסה של יישובי קו העימות עם לבנון וסוריה בהרי הגליל העליון ובצפון רמת הגולן. הממשלה אישרה יבוא שום ואף פטרה ממכס ובכך פגעה בפרנסה של קיבוץ דורות, אחד מיישובי עוטף עזה שהתמחה בגידול שום. האוצר הוריד את המכס והתיר לייבא כמות מוגבלת של גבינות ומוצרי חלב אחרים. בשנת 2022 היה היבוא של מוצרי חלב בערך 10% מערך תפוקת ענף החלב. כלומר נגרעה בערך עשירית מן הפרנסה הפוטנציאלית של יצרני החלב. כעת האוצר מתכוון במסגרת חוק ההסדרים להגדיל עוד את יבוא מוצרי החלב.

מישהו באגף התקציבים למד בקורס מבוא לכלכלה או בפורום קהלת שאפשר להפחית או לבטל את המכס ועל ידי כך להגדיל את היעילות ולהוריד מחירים. אולם הם לא למדו מן הניסיון. היבוא של תפוחי עץ גדל. האם מחיר תפוחי העץ ירד כתוצאה מכך? אם היו לומדים מן הניסיון, היו יודעים שהשוק לא פועל לפי מודל "התחרות המשוכללת". יש גורמים בעלי כוח מונופוליסטי שמונעים את ירידת המחירים.