חולמים אבל לא מגשימים

על השלכות המשבר בענף ההייטק
תמונה של יהונתן
יהונתן טריפטו

לאחרונה קשה להתעלם מהכותרות הראשיות בכל ערוצי התקשורת שעוסקות ביציאת חברות הייטק מהמדינה. לנוכח המצב עולה השאלה, האם על הסטודנטים ועל אלו שחושבים על לימודים אקדמיים בעתיד הקרוב, לחשב מסלול מחדש? חשוב לי לציין שבמאמר זה אין מדובר בהבעת דעה פוליטית מכל סוג שהוא אלא רק שיקוף המצב.

ישראל זכתה לכינוי "אומת הסטארט-אפ". מלבד הצלחתן של חברות הזנק ישראליות רבות בעולם, הדבר בא לידי ביטוי גם באקדמיה הישראלית. כלומר, יותר ויותר צעירים מבקשים לרכוש ידע אקדמי ותארים בתחומי המחשוב והמדעיים המדויקים, שיפתחו להם דלתות בעולם ההייטק.

כאשר חברת הזנק מתחילה את דרכה, הקניין היחיד העומד לרשותה הוא הקניין הרוחני שלה – הפטנט או הרעיון. לאחר גיוס ההון האנושי הנדרש לטובת פיתוח הרעיון, עומד בפני החברה אתגר לא פשוט, אך הכרחי, והוא גיוס ההון הפיננסי. המשקיעים, בעלי הון פיננסי, קנאים מאוד לכספם. לרוב, הם נמצאים בעמדת כוח אל מול חברות הזנק המבקשות מימון לפרויקטים, וכך הם יכולים להתנות את מתן ההון במיקום גיאוגרפי של החברה שמבטיח הגנה מרבית על השקעתם. לכן, אחד הנושאים החשובים ביותר לחברת הזנק חדשה או ותיקה הוא הגנה על זכויות הקניין שלה, או ליתר דיוק, הגנה על כספי המשקיעים שמהם החברה מתקיימת.

השינויים הצפויים במערכת המשפט בישראל הביאו לחוסר יציבות מדינית ולאי-וודאות עסקית שמשפיעות גם על ענף הייטק ומאיימות על המשך קיומו במדינה. נכון, תחום ההון סיכון שמממן את פעילות חברות ההזנק, כשמו כן הוא – מסוכן. עם זאת, מקבלי ההחלטות בתחום ההון סיכון עושים כל שביכולתם כדי להפיג את עננת הערפל שרובצת מעל הענף, כדי שתתאפשר קבלת החלטות עסקיות נכונות ומדויקות ככל הניתן.

אולם המצב במדינה כיום לא מאפשר זאת. נבחרי הציבורי, בהחלטותיהם ובהתבטאויותיהם בפומבי, רק מעבים את הערפל הקיים. ההחלטה הרפורמה המשפטית בנוסח המוצע מציבה בפני קרנות ההון סיכון וחברות ההזנק קשיים רבים. ללא עיגון זכויות הקניין וחוקי היסוד בחקיקת קבע ושמירה על מערכת משפט עצמאית, הערפל שרובץ מעל ענף ההייטק, ילך ויתעבה עד שלא יהיה אפשרי לראות דרכו, ולצערנו, ככל הנראה, גם לא יהיה גם מי שינסה לעשות זאת.

עצירה בהקמת פרויקטים וחברות חדשות היא רק פן אחד מיני רבים של הבעיה. פן אחר, אך לא פחות חשוב, הוא ההון האנושי. חברות קיימות אשר יבחרו להמשיך את פעילותן בארץ ללא תנאי עלולות למצוא עצמן, בטווח הארוך, בחוסר ממשי של עובדים. ההיחלשות בפעילות בענף ההייטק במדינה תתורגם באופן ישיר, גם אם איטי, לתחומי הלימוד שהיו בשנים האחרונות מבוקשים מאוד בישראל. ללא יכולת להקים מיזמים חדשים בעקבות חוסר מימון, יבחרו הצעירים במקצועות מבוקשים אחרים. נוסף על כך, פיתוח טכנולוגיות חדשות הוא הגורם המרכזי לגידול התוצר הגולמי לנפש, ואם הפיתוח ייפסק, ייעצר גם הגידול ואף ירד לרמה שתפגע ברמת החיים כפי שהיא קיימת היום. החשש המרכזי הוא בריחת מוחות מישראל שהשלכותיה יורגשו על כלל הציבור. ללא הון אנושי איכותי המשמש כמפתח ההזדמנויות לפיתוחים חדשים ולהגשמה עצמית, הדורות הבאים במדינה ימצאו עצמם כחולמים אך לא כמגשימים.

חשוב לציין שעדיין לא ניתן לבחון את המצב בצורה מדויקת וזאת משום שהרפורמה המשפטית טרם יושמה, וכמו כן המשק העולמי כולו נמצא בעיצומו של משבר פיננסי. אך עם זאת אסור להתעלם מהזהרותיהם של בכירי הכלכלה העולמית. הדעות בקרב הציבור חלוקות, אך גם במלחמת יום הכיפורים היו כאלו שבחרו להתעלם ולומר ש"יהיה בסדר", והתוצאה הייתה עקובה מדם.

מעבר לכל המחלוקות הפוליטיות בין שמאל, ימין ומרכז אסור לנו להתעלם מההשלכות של בריחת ענף ההייטק, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנחנו, כמדינה, פריבילגים כולנו, בכך שזכינו לאפשר לדורות הבאים ליהנות מחממת ההייטק בכל התחומים. ענף ההייטק תורם לכל אזרח באופן ישיר או עקיף.

לפני שנהפוך את המדינה שלנו כולה לסוג ב' בהעדפות משקיעי הון סיכון, עלינו להתאחד, ולהגיע להסכמות ולוויתורים משני צידי המתרס.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. כל שכתבת נכון
    אתה רק תמים
    כל הבלגן שיש כעת במדינה נובע מאמוציות שהולכות ורותחות ושום הסבר רציונלי לא ישנה זאת

  2. כל שבוע שעובר הסימנים גוברים שאנחנו הולכים במסלול מסוכן שיהיה קשה לצאת ממנו.

  3. כל הכבוד שסטודנט כמוך מגיע למסקנות כאלה נכונות שהרבה "מומחים" כאן מתקשים להבין

  4. בחופשת הפסח היינו בחופשה באירופה
    בשני מקומות נפרדים נתקלתי באקראי בישראלים שאינני מכיר
    שהגיעו לאירופה במסגרת מסע בירורים שהם עושים להיכן, אם בכלל, ומתי לעבור לחו"ל
    עם עסקיהם
    אחד בהייטק, השני עם ניהול השקעות של ישראלים
    כנראה שמתחת לפני השטח מתרחשים דברים יותר משמעותיים ממה שידוע לציבור הרחב

  5. האם אנשי ההייטק לא מתנשאים ומחשיבים עצמם יותר מידי? הרי מדובר בכספים שהמשקיעים שמים ולא ההייטקיסטים שחיים מזה טוב. אם לא נראה להם, שיצאו מהענף או מהארץ. אנחנו נשקיע אצל מי שאנחנו נרצה

  6. המדינה זאת הפלטפורמה עליה בונים כלכלה ועסקים
    אם המדינה מעורערת ומתנהל בדרך לא מוצלחת, הכלכלה תינזק ובאופן קשה
    נכון לכעת התמונה ממש שחורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

פסוקו של יום

שימוש באמירות מחץ כדי להסביר את המצב שנקלענו אליו

דילוג לתוכן