לאחרונה התבשרנו על קריסת "מחלבות רמת הגולן" והגעה לחדלות קיומה של המחלבה. כל זה לא קרה בחלל ריק, הכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן. בעוד שמחיר הליטר לרפתן התעדכן (מנגנון עדכון מעוגן במחיר המטרה) עקב התייקרות מחירי תשומות היצור, מיאנה הממשלה לעדכן את מחיר המוצרים המפוקחים למחלבות. המחלבות הגדולות, שלהן סל מוצרים מגוון ורובו לא נמצא בפיקוח, אומנם רטנו, ובצדק, אבל התמהמהות האוצר בעדכון מחיר המפוקחים, לא היוותה איום על קיומן. אולם מחלבה קטנה כ"מחלבות רמת הגולן", שייצרה מוצרים בפיקוח, לא יכלה לעמוד בעליית מחיר החלב הגולמי.
סוגיית ביטחון המזון הופכת למרכזית בארץ ובעולם. "ביטחון מזון" אינה רק סיסמה ריקה, אלא היא אמירה ערכית שבבסיסה עומדת אחריות לאומית. בישראל, ביטחון המזון הלאומי הפכה לסיסמה ריקה, משום שמדיניות ממשלתית שמייתרת את היצור המקומי, משתלחת בחקלאים ומעדיפה יבוא, כיאה לכל סוחר טוב, מעמידה את החקלאים ואת המחלבות בפני תחרות לא הוגנת עם תוצרת מיובאת. ברור לכול שלייצר מזון עולה כסף, לייצר ליטר חלב באירופה לא יותר זול מאשר בישראל, וגם בהולנד עלות המזון היא כ-60ֵ% מעלות היצור הכוללת, כל ההבדל טמון בתמיכה שמעניק האיחוד האירופי ליצרן המקומי, וכן בעובדה שאין תוספת מע"מ לעלות המוצר הסופי.
לעומת זאת, החקלאי הישראלי נאלץ לייצר את תוצרתו במחיר תשומות גבוה שאת רובו קובעת המדינה. זה כמובן לא שוק חופשי ולא תחרות הוגנת. בישראל, פורום קהלת, שלו מהלכים מרכזיים בכל צומת כלכלי במדינה ובמיוחד באוצר, מוביל תפיסה כלכלית שמתבססת על סיסמאות כמו "שוק חופשי" או "הסרת כל חסמי היבוא", אבל לא באמת רואה את טובת משקי הבית או את טובת היצרנים המקומיים, אלא רואה את טובתן של קבוצות קטנות באוכלוסייה, וכמובן את הכותרות שמדיניות של "יבוא זול" תעניק לשר שברוב חסדו דואג למשקי הבית, אבל לא באמת.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, משבר האקלים, מחירי ההובלה הימית שעולים או יורדים ממש כמו גלי הים ויציבות אין בהם מובילים לעליית מחירים בעולם, ובעקבותיה להתייקרות מוצרי המזון המיובאים ולחוסר יציבות במחירים לצרכן. כל עוד שלסיסמאות שהיבוא מוזיל ומסייע למשקי הבית הייתה אחיזה במציאות, וכך אומנם היה, אפשר היה למכור את הסחורה הזו לעיתונות, אבל כשהסיסמאות הללו נתקלות במציאות ומחיר התוצרת המיובאת גבוה – הן כבר לא רלוונטיות.
מדיניות ממשלתית חסרת אחריות, שנמשכת כבר שנים, מובילה בשורה התחתונה לחיסול המשקים החקלאיים. המשקים, ובעיקר אלו המשפחתיים, כורעים תחת הנטל ומתחסלים, דור צעיר ממעט לחזור למשקי ההורים, והתוצאה ארוכת הטווח היא שהחקלאות בישראל תשנה את פניה ותהפוך לחקלאות תאגידית, כלומר יהיו בישראל מספר תאגידים, חלקם הגדול בידיים זרות (תנובה לדוגמה) והם ישלטו על שרשרת הערך ועל ביטחון המזון, זוהי המגמה וזה הסיכון האסטרטגי שמדינת ישראל צועדת אליו. תהליכים אלו קורים כתוצאה מהיעדר חזון וקוצר ראייה, ולא זו אף זו, המגזר החקלאי שבאוצר וברמ"י רואים במשקים בעיקר מאגר נדל"ן – לא יהיה אפשר לסובב את הגלגל לאחור. למהלכים האלו יש השפעה דרמטית על מבנה המשק הישראלי, על ביטחון המזון הלאומי, על פניה של המדינה ועל יכולתה לשמור על עצמאות בקבלת החלטות.
הדרך למנוע את התהליכים האלו היא בראש ובראשונה בידי המדינאים (אם יש כאלה) שלהם צריכה להיות חשיבה אסטרטגית וראייה חזונית לעתיד המדינה, אבל גם לנו, החקלאים, יש אחריות, כל עוד איננו מבינים את חשיבות ההתאגדות ויצירת רצף של שרשרת הערך – מהשדה עד לצרכן, כל עוד מי שמנהל את המשק הישראלי הם סוחרים או מתווכים, לא נוכל להתרומם למלוא היכולות שלנו. כל עוד לא נחשוב מעט מעל לענייני היום-יום ולא נבין שעלינו לשאוף לשיתוף פעולה ענפי – קואופרציה, הנה אמרתי את המילה המפורשת – נהיה תמיד נתונים להתעמרות מצד גורמים אינטרסנטיים שלא אנחנו בראש מעייניהם.
לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל המתחדשת, וגם בשנים שלפני קום המדינה, היו החקלאים חוד החנית של הציונות וההולכים בראש, אין סיבה שלא נתעלה מעל היריבויות, החשדות וחוסר האמון, ונקים קואופרציות יצרנים שיבנו את שרשרת הערך מתחילתה ועד סופה, זה קרה לפני מאה שנים כשהקימו את תנובה, זה קיים באירופה וזה כורח המציאות כאן אצלנו.
15 תגובות
החברה הנקראת "מחלבות רמת הגולן" סובלת מכשל ניהולי מתמשך כבר במשך שנים רבות ולכן החליפה בעלויות פעמים אחדות. הכישלון המרכזי של החברה הוא בתחום השיווק. ראשית החברה לא פיתחה סל מוצרים בדומה למחלבות אחרות. שנית חלק גדול מאד מתוצרתה משווק לרשתות שיווק דגולות תחת השמות המסחריים של רשתות השיווק עצמן ומכיוון שלרשתות יש כוח קניה גדול הן לוחצות על מחלבות הגולן למכור להם את המוצרים, שאגב רובם ה מצרים שמחירם נקבע על ידי המדינה, במחירים זולים לעומת המתחייב מעלות הייצור.
לסיפור העצוב של מחלבות רמת הגולן אין כל קשר עם "שינוי פני החקלאות". גם החלב שקולטת מחלבות רמת הגולן בא ממשקים שאינם מהווים "נכסים נדלניים" כפי שטוען כותב המאמר. כותב המאמר מתלונן על כך שהחקלאות בישראל הופכת ל"חקלאות תאגידית". אבל מצד שני הוא ממליץ בסוף המאמר ש"החקלאים יקימו קואופרציות", דהיינו שהחקלאים ייצרו תאגידים. לגמרי לא מובן.
ברם דבר אחד בטוח – קריסת מחלבות הגולן, על (בערך) 13 מיליון ליטר החלב שהחברה מעבדת בשנה, לא תפגע כהוא זה בביטחון המזון של הציבור בישראל. כמות חלב כזו מהווה בערך כ- 1% מהחלב המיוצר במשק הישראלי.
מחלבות רמה׳ג מעברהלניהול הכושל ותמהיל דל של מוצרים, הן עוד סימפטום ביחס המדינה לחקלאות, זה לא רק ענף החלב, רוב עלויות היצור במדינה בכל תחום מענפי החקלאות, נגזרים מהחלטות ממשלה, מחיר רוב תשומות היצור(חשמל דלק מים , אגרות שונות( נקבעים ע׳י המדינה ומולן, תוצרת מיובאת פטורה מכל אלה וכמובן שאם בודקים את סך התמיכות הארופיות, או את מחיר שכר העבודה והמים בטורקיה או בעזה, שלא לדבר על דרישת איכות היצור הגבוהה בארץ, אי אפשר לחמוק מהתובנה שיש כאן כוונת מכוון או כפי שאמר לי בשיחה יועצו הכלכלי של נתניהו , אבי שמחון, לא באמת צריך אתכם.
בכל מדינה ללא יוצא מהכלל הממשלה מעורבת בקביעת מחירי התשומות, המסים, האגרות וכו'. בזה ישראל לא שונה משאר המדינות.
חס וחלילה להשוות בכלל מה שקורה בעזה ובטורקיה לעומת ישראל. בוודאי שהדרישות איכות היצור בישראל הרבה יותר גבוהות.
מה שקרה במחלבות רמת הגולן זה רק תוצאה של ניהול כושל (אפייני למנהלים חברי קיבוצים) ולא סימפטום של יחס הממשלה לחקלאות.
ישראל מייבאת את רוב מזונה מחו"ל, למשל כ- 4 מיליון טונות של גרעינים, פולי סויה ועוד. בתוך זה גם רוב מכריע של מרכיבי תערובות המזון לפרות. לכן ליטר חלב המיוצר בישראל גבוה ממחירו במערב אירופה, למשל.
נכון שכיום משקל התל"ג החקלאי השנתי מהווה כ- 2% מסך התל"ג הישראלי ומספר המועסקים בחקלאות גם הוא בסד"ג דומה. זאת הסיבה העיקרית למה שאבי שמחון אמר לך, אם כי הוא לא היה צריך כך להתבטא.
צריך להבין שמקום ותפקיד החקלאות בישראל השתנה עם חלוף הזמן. זה לא ישתנה. חבל על החלומות וההזיות.
זה נכון שברוב המדינות מחיר התשומות נקבע ע'י המדינה, ואולם בישראל מצפים [ובצדק ] לתוצרת באיכות עולם ראשון ובמחירי עולם שלישי. עלות יצור הליטר בארופה דומה ומעט יקר יותר מאשר בישראל, אלא שבארופה בהבינם את חשיבות היצור המקומי, כל ליטר מקבל תמיכה מהמדינה בכדי לשמור על היצור ועל רמת מחירים נמוכה , בארופה המפעלים עובדים כל יום כל השנה וכאן לא, בארופה אין מע'מ על תוצרת חלב, זה הכל שאלה של תפיסה כלכליתלאומית של מקומה של החקלאות. בישראל ישנו מושג הנקרא תכלית ראויה והתכלית הראויה לךקיומה שלך החקלאות מעבר לבטחון מזון , היא שמירה על השטחים הפתוחים, המחשת ריבונות במרחבי הארץ ואם תבחן את גבולות המדינה, תגלה אלו ישובים מבוססי חקלאות הנמצאים לאורך גבולות המדינה. בגליל או בערבהובנגב, לא גרים בד'כ כלל עורכי דין או פקידי אוצר אלא חקלאים, זה אולי נרא מובן מאיליו, אבל השפע על המדפים מגיע ברובו מהחקלאות המקומית. כל מדינה מיבאת גרעינים [תבדוק אצל הרפתנים ההולנדים שכמו אצלנו , מהווה מרכיב המזון לבהמות כ 60% מעלויות היצור ועדיין המדינה חושבת שחשוב לשמר את יכולת היצור. כ70% מההייטק בציוד חליבה מעולם מקורו בישראל , החדשנות שמלווה את החקלאות הישראלית לא נוצרה יש מאין אלא מתוך פתיחות ניסוי ותהיה בין חקללאים לבין מדענים, הערך המוסף הוא מעבר לרק אספקת מזון. תחרות אינה איום על החקלאי הישראלי , אבל בתנאי פתיחה שווים, אי אפשר לתפות מחקלאי ישראלי שאינו נתמך כמעט , להתחרות עם חקלאות נתמכת בארצות המוצא, בוא נתחרה על איכות , אין לנו כל בעיה
כל הכבוד על דבריך בעניין מקומה של החקלאות בישראל. אלא מאי – זה היה נכון מאד בעבר. לגבי מה שקורה היום – אתה יודע היטב.
בהולנד, שאליה אתה מתייחס, חלק נכבד מסל המזון לפרות מורכב מירק טרי. בישראל רוב המזון מורכב ממזון מרוכז, שרובו מיובא. הבדל זה מדבר בעד עצמו הן בקשר לעלות הייצור והן בקשר לאיכות החלב. לגבי השפע על המדפים – נכון מאד המדפים בארץ משופעים בשלל מוצרי חלב. רוב האיכותיים שבהם מיוצרים בעזרת ידע אירופי. תבדוק. לגבי תחרות על איכות – אתה בטוח בכך? כמו גם לגבי 70% מציוד החליבה בעולם שמקורו בישראל, אתה בטוח בכך? (אתה יכול לברר עניין זה בצח"מ אפיקים).
מכל מקום – כל הכבוד לפטריוטיזם שלך ועל הצטרפותך לכותבים באתר. יישר כוחך.
שלום למגיב היקר, ראדית
לגבי מקור עיקר ציוד ההיטק המתקדם הרי שזה נכון וצח׳מ היא היצרן היותר קטן של ציוד למרות
שלהם זכות ראשונים. עלות יצור החלב בהולנד לא סולה מישראל וזה בדוק, ואולם השוק הארופי בהבינו את חשיבות הינף בהיבטים השונים, משקיע עשרות מליארדי יורו בחקלאות המקומית מה שנותן לה יכולת קיום ויכולת תחרות שלנו אין. איכות התוצרת המקומית עומדת בכל תחרות ויש מחלבות בוטיק שלמדו ליצור תוצאת ברמה שעומדת בדורה הראשונה . אבל כל זה לא מתיישב עם התכניות דל פורום קהלת
אוי למדינה שמפקירה את החקלאות ומוסרת אותה לארצות אחרות. ביטחון חקלאי חשוב ביותר. וגם ההיבט החינוכי חשוב
היו כבר כמה כתבות אצלכם בנושא דיכוי החקלאות בארץ. ואנשים שואלים מדוע זה קורה. לדעתי זה בא באופן ברור מהיחלשות השמאל והתחזקות הימין.
שמחתי להיווכח שהצטרפת לחבר הכותבים ב JOKOPOST. אישית אינני בקי בתחום החקלאות ולכן אני חושש מלהביע דעה, אך לפחות נהנתי מאופן כתיבתך והצגת הדברים. ישר כח
בתור שדכן שהביאני לכאן, דעתך מכובדת כמו כל אחד אחר המגיב
היי, זה קשור באופן בו נתפסת הכלכלה , כלומר תפיסת עולם כלכלית ומה מיקומה של החקלאות ותפקידה בחיי המדינה. מאז על הימין עם תפיסת עולם ליברלית ונטיה לכלכלה קפיטליסטית, כמובן גם שיוכה ההיסטורי של ההתישבות החקלאות, נדחקו החקלאות וההתישבות החקלאית מהאתוס הלאומי
אותנו לימדו כי מי שלא מפעיל חקלאות על אדמת המולדת, איננו בעצם הבעלים שלה
חקלאות, ולא במקרה, מאבני היסוד של הציונות.
יש בעיה קשה. המציאות קשה. מבחינת הכוח האלקטורלי והפוליטי החקלאים ירדו מאוד. ועוד יותר בעייתי שהם ממש לא מאוחדים ולא פועלים ביחד
צודק כמובן, החשדנות שקיימת בין החקלאים לעצמם שנולדה בעקבות משבר ארגוני הקניות, והאופי הבסיסי של המושבניקים, בעוכרנו ועד שלא נבין שרק קואופרציה מסוגלת לתת רוח גבית, נמשיך להחבט ולהתמעט. לפני מאה שנה הבינו את זה כשהיה כאן כלום ורבע והקימו את תנובה, כעת זה קשה יותר.