המדד, האינפלציה והממשלה

על מדד המחירים לצרכן ביולי ועל אחריותה של הממשלה
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי (שהתפרסם ב-15.8.2022) הפתיע את "האנליסטים" ומתנבאים אחרים, ששכחו שקשה מאוד להתנבא על דברים שטרם קרו. המדד עלה ב-1.1% בהשוואה למדד יוני, וב-5.2% בהשוואה למדד יולי 2021.

התקשורת והפוליטיקאים הרבו מלל על מחירי הפירות – מה קרה למחירי הדובדבנים? מה קרה למחירי תפוחי העץ שמיובאים מאוסטריה? מדד מחירי הפירות הטריים, הוא מדד תנודתי ביותר. המרכיבים שלו (הפירות שמחיריהם נמדדים) משתנים לפי עונות השנה, והבדלים במזג האוויר בין שנה לשנה, לדוגמה, משפיעים על תנודותיו.

למעשה זהו סעיף קטן בסל המצרכים שהציבור קונה ומשקלו בסך הכול 1.1%. אולם למרכיבים אחרים, שהציבור מוציא עליהם יותר כסף, ושהממשלה עצמה קובעת את מחיריהם, הייתה השפעה גדולה הרבה יותר על המדד של יולי, ותהיה להם השפעה גדולה גם בעתיד. להלן אמנה שלושה מהם.

ראשית, מחיר החשמל: משקלו במדד 3.5% והוא עומד להשפיע על מדד אוגוסט מכיוון שהמחיר התייקר מתחילת החודש, אבל הצרכנים יראו את ההתייקרות בחשבונות שיקבלו בעוד יותר מחודש. הממשלה יכולה לבטל את ההתייקרות הזאת על ידי ביטול גביית המע"מ על חשבונות החשמל.

שנית, תחבורה: סעיף תחבורה ותקשורת "תרם" למדד יולי יותר ממחצית ההתייקרות. הסעיף הזה התייקר בחודש יולי ב-11.3%, ותרם 0.575% לעליית המדד החודשי. בתוך הסעיף הזה התייקרו נסיעות בתחבורה ציבורית, שבשליטה מלאה של הממשלה, ב-0.5% בחודש יולי וב-1.7% מאז יולי 2021. נסיעות בתחבורה ציבורית משקלן קטן בהוצאות הכלליות של הציבור, אבל הן מרכיב חשוב בהוצאותיו של ציבור המשתמשים בתחבורה, שרובם אנשים קשי יום.

סעיף שעליו הציבור הכללי מוציא יותר כסף הוא "החזקת מכונית פרטית". משקלו בכלל ההוצאות 12%. החזקת רכב התייקרה ביולי ב-1.9%, ובשנה שחלפה מאז יולי 2021 ב-10%. על סעיף זה יש לאוצר השפעה גדולה. שר האוצר קובע את מחיר הדלק, והממונה על שוק ההון, החיסכון והביטוח יכול להשפיע במידה רבה הן על תעריפי ביטוח הרכב והן על מחירי התיקונים במוסכים.

שלישית, מיסים עירוניים: משקלם בסל ההוצאות 2.2%. המיסים התייקרו ביולי ב-1.1% כמו הממוצע.

לסיום אבקש להוסיף הערה, אימצתי את עיניי למצוא ולקרוא את כל הנתונים שהזכרתי. ייתכן שטעות השתרבבה לרשימה. אודה למי שיתקן אותי אם טעיתי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. כל דבר שקורה במדינה, כולל כמובן בכלכלה, הוא באחריות ובשליטה והשפעה של הממשלה

  2. לד"ר אליהו בורוכוב
    תודה על מאמר נכון אבל אנמי. מן הידוע הוא שהגורם העיקרי לאינפלציה ולהשתוללות המחירים הוא עלויות הדיור. ממחירי הדירות החדשות נגזרים גם דמי השכירות ומחירי הדירות הישנות. הגורם העיקרי למחירי הדירות הגבוהים בישראל הוא הגזל שהמדינה גוזלת מהציבור הגלום במחיר הדיור. למשל כשני שליש מעלות דירה חדשה הם המסים שגובה הממשלה – מע"מ, עלות הקרקע, אגרות למיניהן, מס רכישה וכדומה. למרות כל ההבטחות בעת בחירות, השרים לא מצליחים להשפיע לטובת הציבור בעניין זה. פקידי מנגנוני הקבע של מנהל מקרקעי ישראל, הקק"ל, האוצר וכדומה לא מאפשרים לנבחרים להוריד עלויות. האינטרס הסקטוריאלי שלהם (משכורות עתק, פנסיות תקציביות, שליטה בסכומים ש"נתרמים" לכל מיני מטרות) כנראה יותר חזק מאשר טובת הציבור ובייחוד טובת הזוגות הצעירים שמבקשים לעצמם דיור בעת הקמת משפחות צעירות.
    מה דעת הד"ר בורוכוב על הסאגה הנ"ל, והאם ואיך אפשר בכלל לתקן את העוול שנגרם לציבור בשל רודנות הפקידות של ה"מוסדות הלאומיים"?

      1. אנא הייה ספציפי – לאיזה עובדה התכוונת?
        כמובן תקבל תשובה מנומקת לעניין הנשאל.

  3. תשובה ליצחק דגני
    סעיף הדיור תופס כמעט 25% ממדד המחירים לצרכן. אין שום קשר בין עליית מחירי הדירות למעשה ובין מדד המחירים לצרכן. בהנחיית מי שהיה שר האוצר משה כחלון, פקידי האוצר תחמנו שיטה לחשב את שינויי מחירים של "שירותי הדיור", שאינם מחירי הדירות שלפיהם קונים ומוכרים דירות. בתוצאה בחודש יולי החישוב של "שירתי דיור" השתנה בשיעור זעיר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בנפרד ממדד המחירים לצרכן, מדד של מחירי דירות ולפי המדד הזה יודעים בכמה מתייקרות הדירות למעשה.
    הסיפור הזה הוא אחד מתעלולי האוצר ופרסום נתונים כלכליים.

    1. לאליהו בורוכוב
      אני לא מבין. יש סתירה בדבריך. אתה טוען, כנראה בצדק שסעיף הדיור מהווה 25% ממדד המחירים לצרכן. מיד אחרי זה אתה כותב שאין שום קשר בין עליית מחירי הדירות לבין מדד המחירים לצרכן. אנא בטובך האר את עיניי.
      כמו כן לא מצאתי בתגובתך התייחסות לכך שהשליטה על מחירי הדירות נמצאת בידי פקידי השלטון שלמעשה לא נותנים לנבחרים לטפל בסוגיה זו.

  4. תשובה ליצחק דגני (2)
    (1) השאלה מה הגורמים להתייקרות הדירות וחלקה של הממשלה באחריות, אי אפשר לדון בה בתגובה לרשימה שדנה בנושא אחר. כתבתי על זה במקום אחר מאמר מפורט שתפס 20 עמודים (בכתב העת תכנון כרך 15 2018 )
    (2) הנושא של הרשימה הזאת היה מדד המחירים לצרכן של חודש יולי שהיה גדול בהשוואה לציפיות. והושפע מעליות מחירים שבשליטת הממשלה הרבה יותר מאשר מחירי הפירות הטריים (הדובדבנים !), שבהם עסקה התקשורת. בהקשר זה הסברתי שאין קשר בין מחירי הדירות למעשה ובין סעיף "הדיור" במדד, וכי הקשר הזה נותק על ידי "פבריקציה" (תעלול) שמישהו באוצר המציא , כדי לייפות את המציאות בזמן כחונתו של משה כחלון כשר האוצר.

  5. אנא יותר מאמרים על כלכלה, שוק ההון, וכגומה. זנלמד איך לפעול טוב יותר בתקופה המטורפת בה אנו חיים

  6. כאשר הממשלה צריכה להחזיק מנגנונים מנופחים חסרי יעילות רק כדי לפרנס אין סוף תומכים, כאשר הממשלה צריכה לפרנס אין סוף אנשים שלא תורמים דבר אבר הוצאותיהם גדולות, כאשר הממשלה צריכה לרצות מפלגות רבות בהעברת תשלומי ענק בדרכים עקלקלות ומוסתרות אחרת השלטון יתפורר, ……
    כל ההיאחזות בנתונים וסטטיסטיקות פורמליות איננה תורמת להבנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך