ראש הממשלה ששאף להחזיר ליפנים את הביטחון העצמי

שינזו אבה (Shinzo Abe),לשעבר ראש ממשלת יפן, נרצח ביום שישי 8.7.22.הרצח זעזע את יפן. החברה ביפן פחות אלימה ממרבית המדינות החשובות בעולם. היפנים מחזיקים מעט מאוד כלי נשק. אף על פי כן אירע הרצח הזה.

שינזו אבה היה ראש ממשלה חשוב. הוא כיהן בתפקיד במשך שנה (2006–2007) והתפטר, ולאחר מכן נבחר שוב ב-2012 וכיהן בתפקיד במשך שמונה שנים – עד 2020 – יותר מכל ראש ממשלה מאז מלחמת העולם השנייה. באוגוסט 2020 התפטר אבה מתפקיד ראש הממשלה מחמת מחלה – הוא חולה בקוליטיס, מחלת מעיים קשה.

לפני כהונתו הארוכה כראש ממשלה שרר ביפן חוסר יציבות פוליטית במשך חמש שנים, ובמהלכן כיהנו חמישה ראשי ממשלה. הוא הצליח להתמיד בתפקיד הודות לכישורים הפוליטיים שלו ויכולתו לתמרן בין הפלגים השונים בתוך המפלגה הליברלית-דמוקרטית ובזכות היכולת שלו להשתלט על הבירוקרטיה הממשלתית. יותר מכול הוא שאף להחזיר ליפן את הביטחון העצמי והגאווה שלדעתו אבדו לה. במידה רבה הוא הצליח, בזכות הכריזמה שלו והביטחון העצמי שהקרין, להעלות את הגאווה הלאומית ואת הביטחון בעתידה של יפן.

אבה הפגין כבוד למסורות הלאומיות והדתיות של יפן. הוא ביקר במקדשים של הדת הלאומית היפנית שינטו ואף באתרי זיכרון של חללי מלחמת העולם השנייה.

היו לו שאיפות להביא לשינויים כלכליים ומדיניים, אך לא את כולם הצליח לממש. הוא חתם על הסכם סחר דו-צדדי עם האיחוד האירופי והצטרף ליוזמה של ארצות הברית לליברליזציה של המסחר באזור האוקיינוס השקט. גם כאשר נשיא ארה"ב פרש מן ההסכם, אבה המשיך לקיימו עם המדינות האחרות, אף שההסכם חייב את יפן לפתוח את השוק שלה ליבוא מתחרה ובכך הציב איום על החקלאים היפנים.

הוא טיפל בתקיפות ובמרץ ביחסים עם סין. כשנכנס לתפקיד היו שתי המדינות בסכסוך  עמוק. אבה הרגיע את המתיחות ביניהן ובד בבד עודד את המדינות השכנות לעמוד על זכויותיהן תחת הסיסמה "האוקיינוסים ההודי והשקט פתוחים וחופשיים".

בהיבט הכלכלי יפן מתמודדת עם בעיות רבות. הבעיה הקשה ביותר היא שהאוכלוסייה מזדקנת ומתמעטת. תוחלת החיים ביפן היא כנראה מהגבוהות בעולם, ולעומת זאת שיעור הפריון של נשים הוא רק כ-1.36 ילדים לאישה (ראו מה שכתבתי כאן ב-4.7.22 על שינויים בהרגלי ילודה). האוכלוסייה, שבשנת 2020 מנתה כ-126 מיליון, פוחתת בהדרגה – ירידה של 0.3% בשנה מאז 2007. ההתפתחות הדמוגרפית משפיעה על התפתחות הכלכלה.

הכלכלה היפנית היא עדיין הרביעית בגודלה בעולם. התוצר המקומי הגולמי היה בשנת 2021 כ-5.4 טריליון דולר, התוצר לנפש 42,900 דולר. בשנים 1986–1991 התפתחה ביפן בועה של מחירי נדל"ן ושל מחירי ניירות ערך בשוק ההון. בדצמבר 1989 התמוטטה הבורסה היפנית. לפני ההתמוטטות הגיע מדד מחירי המניות 225 NIKKEI לשיא של 38,957, ומאז לא חזר לרמה הזאת (ב-22.6.22 היה המדד 26,149). אחרי התפוצצות הבועה, המשק היפני נכנס לתקופה של כ-20 שנה של מיתון וסטגנציה. שנות התשעים של המאה הקודמת נחשבות ל"עשור האבוד". היו פשיטות רגל רבות, הצמיחה הכלכלית הייתה אפסית והיו שנים רצופות של ירידה של התוצר.

זה היה המצב הכלכלי בתחילת כהונתו של שינזו אבה כראש הממשלה. הוא התכוון לעורר את הכלכלה ולהגדיל את קצב הצמיחה הכלכלית במספר אמצעים: מדיניות מוניטרית מרחיבה, מדיניות תקציבית "גמישה" ורפורמות שיגדילו את פריון העבודה והייצור וימריצו את צמיחת המשק.

המדיניות המוניטרית המרחיבה והריבית האפסית שאימץ הבנק המרכזי של יפן לא הביאו את התוצאות המקוּווֹת. התברר שצדק קיינס כשכתב כבר ב-1936: בתנאי מיתון מתפתחת "מלכודת נזילות", שמשמעותה ששפע של אשראי וריבית נמוכה אינם ממריצים השקעות חדשות ואינם משפיעים על הפעילות הכלכלית.

אשר למדיניות התקציבית הגמישה, משמעותה המעשית הייתה גירעון בתקציב הממשלה. בשנה האחרונה הגירעון בתקציב המדינה היה 6.1% מהתוצר המקומי, וניכרה ההשפעה על הפעילות הכלכלית, בייחוד על ידי מימון של עבודות ציבוריות. הובהר שהגדלת החוב הממשלתי, גם בהיקף גדול, איננה גורמת לקטסטרופה. כבר כאשר נכנס אבה לתפקידו היה החוב הממשלתי ביפן בהיקף של 230% מהתוצר המקומי הגולמי. בזמן כהונתו החוב המשיך לגדול, ואף על פי כן, הודות לתמיכה של הבנק המרכזי במחירי האג"ח הממשלתיות, מחיריהן היו גבוהים והתשואות אפסיות.

בתחום הגדלת היעילות של הייצור לא הגיעה יפן להישגים גדולים בשמונה שנות כהונתו של אבה. חלק גדול מן העסקים הקטנים הם עסקים שמספקים שירותים ומנוהלים על ידי אנשים מבוגרים שמנהלים את העסק כבר שנים רבות, והם רוצים להמשיך בשיטות הישנות, בלי שינויים וחידושים.

מעבר לכך קשה לזהות את ההשפעה של הצעדים שיזם אבה, משום שבשנתיים האחרונות סבלה כלכלת יפן מן ההשלכות של מגפת הקורונה, כמו כל העולם. עם זאת, הביטחון העצמי שלו והכושר הרטורי שלו, שבעזרתם התווה את התכניות להמרצת הכלכלה, נתנו השראה של ביטחון בעתיד, וביטחון כזה מועיל לעודד יזמים ומשקיעים להשקיע במיזמים כלכליים מסוגים שונים.