שינויים בהרגלי הילודה

מפולת דמוגרפית במזרח הרחוק
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

במדינות המתקדמות מבחינה כלכלית במזרח אסיה, מיפן ועד סין, מתרחשת בעשורים האחרונים ירידה דרמטית בשיעורי הילודה.

שיעורי הפריון הכולל – מספר הילדים הצפוי שאישה תלד במשך חייה – ירדו מתחת לרמה המינימלית שמאפשרת לאוכלוסייה לשמור על גודלה הנוכחי. כדי שהאוכלוסייה תשמור על גודלה דרוש שהנשים תלדנה 2.1 ילדים בממוצע במהלך חייהן.

שיעור הפריון הכולל של הנשים ב-2020

                        בקוריאה הדרומית                    0.80

                        ביפן                                          1.36

                        בסין                                          1.35

                        בטאיוואן                                   0.90

                        בסינגפור                                  1.10

לשם השוואה בישראל               3.01

שיעור הילודה ל-1,000 נפש

הנתונים ל-2019 או לשנה המאוחרת ביותר שמצאתי

                        ביפן                                          7.4

                        בסין                                          12.9

                        בדרום קוריאה                          6.4

                        בטאיוואן                                   6.6

                        בסינגפור                                  8.5

לשם השוואה בישראל כ-           19.2

בכל הארצות האלה האוכלוסייה תקטן בשנים הקרובות. שיעור הקשישים מעל גיל 65 יגדל ושיעור הילדים בגיל עד 15 יפחת. ביפן האוכלוסייה מצטמצמת כבר משנת 2007.

לשם השוואה, שיעור הפריון הכולל הממוצע בארצות OECD הוא 1.8. כתוצאה מכך האוכלוסייה במדינות רבות במערב מצטמצמת. בישראל שיעור הפריון הכולל הוא כ-3.01. האוכלוסייה בישראל גדלה בשנים האחרונות (כולל עולים נטו) בכ-2% לשנה.

יש מספר הסברים לירידה של הפריון במזרח הרחוק. אך ראשית יש להבדיל בין הסברים – שמשמשים גם להצדקת השינוי בהתנהגות וגם לרציונליזציה שלו – ובין הגורמים והכוחות שדוחפים את השינוי. להערכתי השינוי בשיעורי הילודה ובפריון קשור לשינוי הגדול במעמד הנשים. הנשים בכל העולם הנחשב "מתקדם" משכילות יותר מאימהותיהן ומשתתפות בשוק העבודה. נשים רבות מפתחות קריירה ומשקיעות בה זמן ואנרגיה, ולכן אינן ממהרות להתחתן וללדת. נראה שהמגמה החברתית הזאת הגיעה גם לארצות המתקדמות במזרח הרחוק.

בסין השינויים בשיעורי הפריון נקבעו על ידי החלטות של המשטר. בשנת 1979 המפלגה הקומוניסטית בסין החליטה להגביל את מספר הילדים שמותר למשפחה לגדל – ילד אחד בלבד. ההחלטה הזאת נאכפה עד 2015. "מדיניות ילד אחד" עצרה את גידול האוכלוסייה ויש לה עוד השלכות דמוגרפיות וחברתיות. אחת ההשלכות העיקריות היא חוסר איזון בין המינים. המשפחות בסין גידלו הרבה יותר בנים מבנות, ועכשיו בגילים הרלוונטיים יש מחסור בנשים. כמו כן שיעור הקשישים מעל גיל 60 עתיד לגדול בשנים הבאות ואחוז האוכלוסייה בגיל העבודה יקטן. בשנת 2015 שלטונות סין הבינו את ההשלכות הקשות של המדיניות הזאת, והתירו לכל משפחה להוליד שני ילדים.

הסבר אחד לירידה בשיעור הפריון, הסבר שאנו מרבים לשמוע ולקרוא בתקשורת, הוא ההוצאות הרבות הדרושות כדי לגדל ילד. ברוב המדינות האלה מייחסים חשיבות גדולה להשכלת הילדים. למשל בקוריאה הדרומית ההורים משקיעים כספים רבים על תוספת של חינוך פרטי, מעל ומעבר למה שהילדים מקבלים בבתי הספר הציבוריים.

הסבר שני הוא התייקרות הדיור. בחלק מן המדינות האלה רכישת דירה עבור זוגות צעירים נעשתה בשנים האחרונות למבצע קשה או אף בלתי אפשרי, ולכן זוגות צעירים דוחים את גיל הנישואים, ודוחים את הגיל שבו מולידים ילדים ואף מקטינים את מספרם.

בקוריאה הדרומית היחס בין השכר הממוצע ומחיר דירה ממוצעת, כלומר מספר המשכורות השנתיות הדרושות כדי לקנות דירה ממוצעת, הוא 16.6. יש להעיר כי בקוריאה הדרומית יש הבדל גדול בין מחירי דירות במטרופולין סיאול ובסביבתו ובין מחירי דירות בפריפריה. לעומת זאת ביפן, שבה האוכלוסיה יורדת מאז 2007, מספר המשכורות השנתיות הדרושות כדי לקנות דירה ממוצעת הוא רק 7.5.

לשם השוואה, המצב בישראל: לשכירים תושבי תל אביב דרושות 16.5 משכורות שנתיות ממוצעות כדי לקנות דירה ממוצעת בתל אביב. אבל בחיפה, שבה המשכורות הממוצעות נמוכות יותר ומחירי הדירות נמוכים יותר, דרושות 11 משכורות שנתיות כדי לקנות דירה ממוצעת. באשדוד דרושות 14.5 משכורות שנתיות כדי לקנות דירה ממוצעת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. המספרים בישראל לא סתם חריגים. הם גבוהים אבל רובם שייכים לחרדים. אלה שפחות לומדים, ופחות עובגים, והבשורה לא טובה למדינה

  2. אליהו
    אתה מעלה שאלה חשובה ברמה הגלובלית והיא "האם יש גבול לכמות בני האדם שכדור הארץ יכול לאפשר להם חיים על בסיס המשאבים הקיימים". בינתיים המציאות מראה שמספר בני האדם הולך וגדל כי הם מוצאים דרכים לנצל באופן יעיל יותר את המשאבים הקיימים, ממציאים חדשים וכבר מתכננים את הפריצה ליקומים חדשים. בינתיים- יש לטבע תכניות אחרות לשמר את הישרדותו ועומד להפוך את עולמינו על פניו- ואין כבר דרך חזרה.
    עד כה הייתה הנטייה הטבעית לצמצום הילודה, שהתחילה טוב עד שהתברר כי העלייה בתוחלת החיים גרמה לתוחלת חיים ארוכה באופן שהדור הצעיר המצטמצם, אינו יכול לספק את צרכי האוכלוסייה המתבגרת באותה רמה כבעבר, ולכן במזרח ( סין ויפן) חוזרים להגדלת הילודה, בעוד שאירופה למשל פותרת את הבעיה עי "יבוא" מהגרים מאפריקה ואסיה (שבאותה הזדמנות ישמידו את תרבותה). בישראל- הילודה של המגזר הדתי תגדל בשעורים בלתי סבירים, כול עוד יהיו מספיק חילונים עובדים שיממנו אותם- וגם זה יגמר באיזשהו שלב
    מי שקורא נכונה את המציאות הם הסינים, העושים היום הכול כדי לשלוט במשאבים ההולכים ומצטמצמים בכול התחומים כמו אדמה, מים, ואנרגיה, טכנולוגיה – כדי לקדם את פני הרעה- בעוד שהמערב- חיי את חיי הרגע בזמן שאול ויהיה הראשון לקרוס- ההתנהלות מול מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה באוקרינה- הם דוגמא מאלפת לחוסר יכולתו להתמודד עם משברים הרבה פחות קיומיים מזה של משבר האקלים שבפתח..
    התחזית היא קטסטרופה אנושית בלתי נמנעת, שתהיה כרוכה בסבל רב התואם את תיאורי "יום הדין" התנכיים..

  3. ילודה זה לא רק מוכתב על ידי היכולת הכלכלית. זה גם מושפע מפקטורים תרבותיים. דווקא לעשירים המשכילים מאוד יש מעט ילדים.

    1. אביבה- זה בדיוק העניין
      באופן היסטורי האוכלוסיה השבטית החקלאית ומאוחר יותר גם העירוניתהא מפותחת, הירבו בילדים משתי סיבות
      עיקריות: הראשונה- הילדים נשלחו כבר מגיל צעיר לעבוד כדי לסייע לפרנסת וכלכלת הבית-אם בשדה או כשכירים ככוח עבודה זול לכול דבר ועניין, והשנייה- הילדים היוו (עד היום) הסעד כמעט הבלעדי להורים המזדקנים עוד לפני שהוקמו בתי אבות ממשלתיים (ראה הודו למשל), העשירים- אינם זקוקוים לתמיכה כזו ולכן מסתפקים בפחות ילדים, כמו שאמר קלינטון "זו הכלכלה טמבל"
      ניתן להוסיף סיבה שלישית היא רמת התברואה, תוחלת חיי הילדים העניים נמוכה בהרבה מזו של ילדי העשירים, ולכן יש צורך להוליד יותר ילדים כי מעט מהם חיגיעו לגיל הבגרות

  4. לדעתי כדור הארץ אינו יכול לקיים 7 מיליארד בני אדם. הטבע מגיב בכמה דרכים שזה המצב. מגפת הקורונה אחת מהן. היו עוד מגפות – אבולה(שפרצה באפריקה) סארס (גם כן בסין). לא כאן המקום להאריך בנושא הזה. שהוא רציני מאד.

  5. נקודת מבט מעניינת. בקיצור ניתן להתבונן על כל בעיה מכל מיני זוויות. איך מחברים הכל יחד?

  6. בקיצור, הכלכלה מושפעת האין סוף פרמטרים ומשפיעה על אין סוף פרמטרים

  7. מעניין לשים לב שיש ארצות שמה שיציל אותם זאת עליה בילודה ויש ארצות שרק ירידה בילודה תעזור להם

  8. יש גם יותר אנשים שבסופו של דבר לא מתחתנים ולא מביאים ילדים לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

זוג קשישים

מפלגות הפנסיה

ראוי שיהיה ייצוג פוליטי לאזרחים הוותיקים בישראל

צילום תדמית סייבר

החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן