שוב – קמצנות זאת לא מדיניות כלכלית

המשברים מחריפים אך שר האוצר מתנגד לכל הוצאה
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

במשרד האוצר ובמיוחד באגף התקציבים רווחת כנראה הדעה שמדיניות כלכלית נכונה היא לקצץ ככל האפשר את הוצאות המדינה ולהתנגד לכל הצעה להגדיל את התקציב של אחד המשרדים (ראו מה שכתבתי כאן ב-5.2.2017: "קמצנות אינה מדיניות כלכלית" – כמו שכתב החכם מכל אדם "מה שהיה הוא שיהיה", קהלת א, ט). התוצאה נראית לעין בבתי החולים, בבתי הספר, במשטרה וכמעט בכל משרדי הממשלה.

שר האוצר אביגדור ליברמן מתגאה בהישגים של האוצר בתקופת כהונתו. לפי דיווח בתקשורת, שכנראה הופץ על ידי דוברו, ליברמן אמר בתחילת חודש מאי כי "חודש אפריל היה עוד חודש מוצלח לכלכלת ישראל … גם באפריל היה עודף בהכנסות המדינה מול ההוצאות". בחודש אפריל היה עודף של 8 מיליארד שקל בתקציב המדינה ובחודש מאי 1.4 מיליארד. מתחילת השנה עד מאי היה בתקציב המדינה עודף של 32 מיליארד שקל. זוהי תוצאה של הקטנה בהוצאות וגידול בהכנסות ממיסים.

המשבר בנושא קיצור שעות העבודה של המתמחים בבתי החולים מתמשך בגלל חוסר הנכונות של האוצר להגדיל את תקציב השכר של המתמחים. מובן מאליו שאם מקצרים את שעות העבודה של המתמחים, מגדילים את מספר המתמחים כדי שיהיה מישהו שיטפל בחולים בסופי השבוע, ולפיכך צריך להגדיל את תקציב השכר.

 בדומה לכך האוצר מעכב או מונע שיפור במערכת החינוך. כדי להתחיל לתקן את המשבר בבתי הספר ואת המחסור במורים צריך להעלות באופן משמעותי את השכר של המורים המתחילים. לדעתי צריך להעלות את שכרם ב-5,000 עד 6,000 שקל לחודש. עכשיו כשארגוני המורים הכריזו על סכסוך עבודה ומאיימים בשביתה, המשא ומתן איתם יהיה קשה יותר מאשר אם האוצר היה מודיע עוד קודם שהוא מתכוון להעלות את שכר המורים המתחילים.

כמו כן שר האוצר מתנגד להוספת 1,000 ש"ח לשכר השוטרים. שר האוצר מעביר מסר לשוטרים ולפיקוד המשטרה שהוא מזלזל בהם ובעבודה הקשה שהם מבצעים במירון, בירושלים ובבאר שבע.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. אליהו
    אני מעריך מאד את מאמריך המקצועיים ושאלה אליך- אם התנהלותו של ליברמן כשר אוצר היא "קמצנית"- מה הסיבה שמאחוריה? סביר שאינו שומר את הכסף באיזו כספת פרטית- גם אני לא יודע מדוע הוא מחלק את הכספים במשורה, הוא מהוותיקים במערכת הפוליטית ומבין ענין אחד או שניים, ניתן היה לצפות שדווקא כאשר ממשלת השינוי בצרות- יפזר כספי בחירות לכול רוח כפי בעידן נתניהו, הבה ניתן לו קרדיט כול עוד אנו לא מבינים את מטרות העל מאחורי החלטות האוצר למשל- יותר כספים מזינים עוד יותר את האינפלציה.. הפוגעת בחלשים ומגדילה את פערי העוני

  2. אני חושב שאתה בהחלט צודק למרות שאני לא מבין מה המניעים של ליברמן.

  3. לגדעון שניר – באוצר בכלל ובאגף התקציבים בפרט הדעה הרווחת היא שטוב להקטין את הוצאות בתקציב המדינה, יש הרבה ציניות, לא סומכים על היושר של הפוליטיקאים, חושבים שהם יטו את התקציבים לא למטרות שלשמן הוקצבו.הם לא משתמשים במילה קמצנות אלא "שמירה על קופת המדינה" וביטויים דומים.
    השבוע היתה דוגמה – ליברמן רוצה להגדיל את התוכנית של הגרלת דירות בהנחה, גם בהיקף וגם בעומק ההנחה. "פקידים בכירים " באוצר כתבו מכתב שבו ביקרו והתנגדו לרעיון של השר.
    ליונדב כרמי – לפי התיאוריה הכלכלית מוצדק להגדיל את ההוצאה בסעיף מסויים אם "התועלת" ממנו יותר גדולה מההוצאה. איך יודעים מה "התועלת" ? השיטה הכי טובה לנסות לבדוק כמה מוכן הציבור לשלם עבור השירות המדובר. במקרה של תקציב הבריאות זה אפשרי. אנשים משלמים עשרו אלפי שקלים ברפואה הפרטית על נתוחים "אלקטיביים" רק בשביל להתקדם בתור, שיכול להיות הרבה חודשים בניתוחים מסויימים. זה נכון גםלטיפולים ובדיקות בהרבה מקרים. ולאסותא יש הרבה עבודה !
    בחינוך ובעוד סעיפים זה יותר מסובך לעשות את החישובים. אבל כלכלנים טובים פיתחו שיטות.

  4. אתה צודק. כבר בכמה מקרים שר האוצר מפגין נוקשות ךא מובנת, אבל בתנאים מסוימים בבת אחת נסוג לכיוון ההפוך ללא הסבר

  5. שים נא לב פרופסור בורוכוב. אין סוף גורמים רוצים כעת עוד כסף. אם יתנו אפילו חלק מהבקשות לחלק מהלוחצים הקופה תהיה ריקה וכולנו נסבול

  6. ליפית צ. יש לאוצר עודפים 32 מיליארד שקל (לכל הפחות !), שייתנו חלק מזה לבריאות ויקלו לפחות חלק מהמצוקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך