פוגעים בחלשים

לאחרונה פורסם בערוצי התקשורת השונים מידע על הוועדה אשר הוקמה כדי לבחון את פערי המחירים של תוצרת חקלאית. הוועדה הוקמה לאחר שהחקלאים דרשו מהמדינה לבחון את העניין לעומק, והיא מונה מספר נציגים ממשרדי ממשלה שונים. המובילים ביניהם הם משרד הכלכלה, משרד החקלאות ומשרד האוצר. האם לא שכחו מישהו? מה בנוגע לנציגים של החקלאים? נציגי רשתות השיווק? בעיניי זה תמוה.

משרד החקלאות ובראשו השר הממונה עודד פורר הוא היוזם של הרפורמה ליבוא תוצרת חקלאית. אבל רגע, איך ייתכן שהיוזם של החוק ממנה את הנציגים שישבו בוועדה ויהיו קול בקבלת החלטות הנוגעות לרפורמה? האם לא מדובר בניגוד עניינים? הרי משרד החקלאות ובראשו השר פורר הם הראשונים לתמוך ברפורמה, מכיוון שהם אלו שהציעו אותה. לדעתי ניתן להקביל זאת לכך שאת השופטים בבית המשפט ימנו הנאשמים אשר זומנו למשפט. מה לגבי חברי ועדת הכלכלה והאוצר, הרי הם נלהבים מ"ההישג המרשים" שלהם – אלפי חקלאים יאבדו את פרנסתם ואלפי בתי אב יאבדו את מפעל חייהם, אך לעומת זאת הם יחסכו 50 ש"ח בחודש לסל הקניות הממוצע של משפחה ממוצעת. צעד גדול (בדרך לקבל כותרת ראשית) לשר, צעד ענק (בדרך לפשיטת רגל) לחקלאים.

הצעה קטנה לשר פורר, משרד האוצר, ועדת הכלכלה והרשות הממונה על התחרות. סך כל עלות הרפורמה לפתיחת המשק ליבוא תוצרת חקלאית היא כמה מיליארדי שקלים. הטענה העיקרית למימוש רפורמה זו היא מלחמה ביוקר המחיה. האם ניתן באותו סכום כסף להוריד את המחיר לצרכן לא רק בתוצרת החקלאית אלא ברוב המוצרים הנצרכים? כן. את אותו סכום ניתן להציע כהטבות מס שונות לרשתות שיווק גדולות מעבר לים במטרה לעודד אותן לפתוח סניפים בארץ. מהלך שכזה יוביל להגדלת מספר רשתות השיווק במשק, ובסופו של עניין להגדלת התחרות. כך לא רק שלא פגעתם בחקלאים ובמשק הישראלי, אלא מימשתם את החזון המבורך שלו ייחלתם כל כך – הוזלת המחירים לצרכן, בתוצרת החקלאית ובמוצרים רבים נוספים.

נושא הרפורמה ליבוא תוצרת חקלאית מתבלט מבין הנושאים האהובים על כתבי הטלוויזיה והרדיו. לפחות פעם ביום אני נחשף לריאיון העוסק ברפורמה עם גורם ממשלה או קמעונאי גדול. האם יש סיבה שלא מוכנים לראיין את החקלאים? ככל הנראה כן. כתבי התקשורת ושרי הממשלה האמונים על הרפורמה אינם יכולים להתמודד עם הטענות של החקלאים. חוסר יכולת זו נובעת מכך שהחקלאי דובר עובדות מן השטח הסותרות לחלוטין את הטענה שהוא האשם בפערי התיווך. כיום יש שפע תוצרת חקלאית שמיובאת בעקבות הבדלי עונות, ולמרות זאת המחירים לצרכנים ברשתות השיווק הם כאלו שהקמעונאים גוזרים מהם קופון של מאות אחוזי רווח.

אני סבור שהגורמים האמונים על הרפורמה יודעים כי הם עושים טעות, אך מבחינתם לחזור מהצהרה שכזו היא התאבדות פוליטית. לחלופין, הדחף לרצות את בעלי ההון במשק הוא המניע אותם לקדם את הרפורמה בכל מחיר, שכן אלו האנשים שיקטפו את הפירות – סליחה, ייבאו את הפירות – בסופו של יום.

לדעתי מובילי הרפורמה לא מייחסים מספיק חשיבות לענף החקלאות, אשר מהווה חלק גדול בציונות ובשמירת גבולות המדינה שלנו. כנראה הגורמים התומכים ברפורמה מהכנסת מעולם לא חשו על בשרם את הקושי בחיי החקלאי, ובמיוחד חקלאי בגבולות. בגשם, בקור, בחום ובמלחמה אלו האנשים שלא ויתרו על הציונות ועל אדמת ישראל – החקלאים. השר פורר אמנם מתהדר בכך שהוא מגיע ממשפחה של חקלאים. סבו של השר היה פרדסן באזור העיר רחובות. אך בהמשך השנים משפחת פורר בחרה לעזוב את ענף הפרדסים ולהתחיל לגדל נדל"ן מזן משובח, נדל"ן במרכז המדינה. המשפחה מכרה את כל אדמותיה לטובת בנייה למגורים. האם זוהי כוונת המשורר? כלומר האם השר מעוניין שהרפורמה תוביל לתוצאה סופית זהה לזו של משפחתו?

ככל הנראה, ולצערי, הרפורמה בחקלאות תפגע בחקלאים וגם בציונות. אז בפעם הבאה שאתם בסופר, זכרו דבר אחד: עגבניות אפשר לייבא מטורקיה, ירדן ומצרים, אך מה בנוגע לציונות וערכים?