קרין אלהרר, שרת האנרגיה בממשלת בנט, מטעם "יש-עתיד", חייבת לחשב מסלול מחדש. עליה לזנוח גישות בינאריות אידיאליסטיות ואוטופיות קיצוניות ולא מעשיות בתחום האנרגיה, שעליו היא מופקדת בממשלת ישראל. גישות נאיביות אלה פוגעות בעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל ובביטחון הלאומי שלה. הן מסכנות את הקיימות וההישרדות המאוזנות של סיטואציית האנרגיה הייחודית לישראל בשל היותה "מדינת אי" בשל מיקומה ומצבה הגיאופוליטי הבעייתי.
באירופה הביאה התלות המוגזמת והלא מאוזנת באנרגיה מתחדשת במדינות כמו גרמניה (בראשות אנגלה מרקל לשעבר) ודנמרק למשברי אנרגיה חריפים ולתלות בגז המוזרם בצנרות של תאגידי האנרגיה הרוסיים כמו גאזפרום ויוקוס (שפורק לתאגידי משנה). הבעייתיות אף מתעצמת על רקע המשבר בין רוסיה לאוקראינה.
עקב קונספציות שגויות של השרה הממונה, אי-המשך אדמיניסטרטיבי של הנפקת רישיונות לחברות ישראליות וגלובליות בשיתוף פעולה הדדי ביניהן לשם קידוחי ושאיבת גז בבלוקים במים הכלכליים של ישראל במדף היבשה שלה בחופיה בים התיכון, מפחית בטווחי זמן לא ארוכים את מצאי וזמינות אנרגיית הגז הטבעית לייצור חשמל, שיחסית למקורות אנרגטיים זמינים אחרים הוא אינו פוגעני בערכי הגנת הסביבה והקיימות.
מדינת ישראל צורכת ותצרוך יותר ויותר חשמל עקב הגידול המאסיבי באוכלוסייתה יחסית למדינות מפותחות אחרות; עקב מעבר תהליכי של מכלול התחבורה בישראל לאנרגיה חשמלית; וכן עקב צרכים גדלים בעוצמה ובקצב המהיר של חוות שרתי הסייבר הרבות הנבנות בה.
ישראל פועלת לפיתוח ולהעצמת אנרגיות ירוקות ומתחדשות, כמו אנרגיה סולארית מבוססת שמש (פרויקט ענק הושלם באשלים שבנגב), וטחנות רוח ברמת הגולן. זאת בנוסף למחקרים לצורך יישומי הפקת אנרגיה מגלי הים, ומהפרשי קור וחום של מי הים. כמן כן, הפקת אנרגיה גיאותרמית ממגמה (magma) לוהטת בקידוחי עומק אנכיים או אנכיים ואופקיים תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות במעמקי האדמה בעזרת מפרקים חדשניים. כל זאת בקרקע במיקומים יבשתיים ותת-ימיים, שבהם קיימת היתכנות למציאת אנרגיה.
גישתה של שרת האנרגיה בדבר הפחתת השימוש בגז הטבעי הישראלי שאינו מזהם יחסית היא שגויה, נמהרת ונואלת. הפחתה זו תביא לשימוש חליפי חוזר בדלקים פוסיליים שהם מזהמים קשים. מדובר במזוט, סולר, פחם ונפט שגורמים לזיהומים קשים ביותר ולפגיעות נזיקיות קשות וכרוניות בבריאות, בהגנת ובאיכות הסביבה, ולמפגעי אקלים קשים והרסניים. הגז הטבעי לעומת זאת אינו גורם למחלות ריאה ונשימה קשות, לרבות מחלות סרטן סופניות.
דרך נוספת לייצור אנרגיה נקייה היא הפקת חשמל מאורניום מועשר בטיחותי שהוא נקי ואזרחי ולא ניתן לעשות בו שימוש מלחמתי. לשם כך צריכה מדינת ישראל לחתור למזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני, כולל איראן. להסכים לחתום על האמנה הגלובלית, המצויה בתהליך עדכון לאי-הפצת נשק גרעיני, כולל אי-פיתוחו, אי-שימוש בו ואי-החזקתו. וכמובן יש להעמיד את כור הפלוטוניום המיושן והמסוכן בדימונה לפיקוח הסוכנות הבינלאומית לפיקוח על בטיחות גרעין בכלל ועל מתקנים גרעיניים בפרט של האו"ם בווינה. כך נעשה מקדמת דנא לגבי הכור בנחל שורק. מהלך זה יאפשר לישראל לקבל סיוע בינלאומי להקטנת סיכונים סביבתיים נוסח צ'רנוביל מהכור ה"זקן" בדימונה, וכן יאפשר לישראל לרכוש כורים להפקת חשמל המופעלים על ידי מוטות מתחדשים של אורניום מועשר. מדובר בכורים בטיחותיים ביותר המיוצרים על ידי תאגיד "וסטינגהאוז" האמריקאי או על ידי תאגיד הענק הצרפתי "אריבה".
לסיכום, למדינת ישראל נחוצה מדיניות אנרגיה יציבה ומאוזנת על הספקטרום המשולב שבין הפקת וייצור "אנרגיה ירוקה ומתחדשת" מחד גיסא, לבין הפקת וייצור אנרגיה מתכלה ומזהמת באופן מינימלי כמו גז טבעי מאידך גיסא.
15 תגובות
בכל מקרה חייבים למצוא חלופות בכיוון הירוק. גם מי שאיננו מומחה רואה באיזה מהירות הסביבה מתדרדרת וזה העתיד של הדורות הבאים!
אני די המום מההצעה לוותר על ההרתעה הגרעינית של ישראל, על כל הכרוך בזה, כדי לקבל רשיון לכור כוח גרעיני. הביטחון הבסיסי של ישראל "קצת" יותר חשוב מהאופציה של הקמת כור כוח…
אני מאד בעד אנרגיה מכורי כוח (ואכתוב על זה בקרוב). הודו קיבלה רשיון להקים כאלה, גם כשהיא מחזיקה ארסנל גרעיני.
פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, כולל אירן וישראל הוא חלום באספמיה. הטענה ששרת האנרגיה מחזיקה במדיניות אוטופית ולא ראיליסטית, היא כאין וכאפס להצעה האוטופית והלא ראליסטית הזו.
אין סימטריה בין איראן ובין ישראל
, איראן קוראת להשמדת ישראל וישראל קוראת למנוע מאיראן אמצעים להשמיד את ישראל, הבדל קטן, המחבר לא מדייק בדבריו, אין בדימונה שום בור גרעיני בוודאי לא כור פלוטוניום, אם קמ"ג נמצאת בדימונה אז ממ"ג נמצאת בחולון.
לגיורא קימל,
מובן מאיליו שהנך צודק בעניין "ההבדל הקטן" בין איראן לישראל. אגב- מה הקשר של ממ"ג בחולון לעניין זה?
בקשר לחלופות אנרגיה, כל המתדיינים בעניין זה שוכחים שיש בישראל אוצר אנרגטי לא מנוצל: הבדל גובה בין פני הים התיכון לים המלח בסד"ג של 400 מטרים. אם רוטנברג (הזקן מנהריים) הקים שם מפעל ליצור חשמל על ידי ניצול הבדל גובה בין הירמוך לירדן של כ- 20 מטרים, הרי שעם 400 מטרים אפשר להקים 20 מפעלים כדוגמת ההוא לאורך מסלול זרימה מנמל הקישון עד כניסת הירדן לים המלח. את אותם המים אפשר לנצל 20 פעמים ובאותה השמחה להרים מחדש את פני ים המלח. לאורך המסלול ניתן להקים מתקני התפלה וליצור חבל ארץ חשוב בגבולה המזרחי של ישראל.
אבל, יש לנו שרת אנרגיה שמחזיקה במדיניות מסוימת, כמו שיש לנו שרת תחבורה בעלת אג'נדה, חברת וועדת חוץ וביטחון שהייתה יועצת של הרשימה המשותפת ועוד כהנה וכהנה. אז ממה נפשך? למה אתה מצפה מממשלה כל כך מוכשרת?
ד"ר דגני.
מחקר הראה שערבוב מי הים התיכון ומי ים המלח יהיה אסוני, מבחינת הראקציה בין שני סוגי המים.
הקמת תחנת כוח גרעינית היא בעייתית, אבל היא פרויקט סביר יותר.
המרחק של קמ"ג מדימונה הוא כמו המרחק של ממ"ג מחולון. משום מה קוראים לקמ"ג הכור בדימונה. אז למה לא לקרוא לממ"ג הכור בחולון?
בינתיים הממשלות דאגו קודם כל להעשיר עוד יותר ת האוליגרכים הישראלים שולטים גם בחלק מענף האנרגיות
מסכימה שזאת הדרך לכעת
דרך ביניים זמנית
אבל לטווח הארוך יש לחתור לפתרון יותר שלם ואסור לוותר ואין לראות בכך קיצוניות.
לד"ר נח שמיר,
שוב נושא שאינך מתמצא בו. לפני כעשר שנים מינה הבנק העולמי וועדת מומחים לבדיקת נושא ההשפעות העל איכות הסביבה של פרויקט "תעלת הימים". כיוון שיש שונות בין סוגי וריכוזי המלחים בין מי שני הימים, נושא זה נבדק באופן מיוחד. נקבע במחקר זה כי הזרמת עד 400 מיליון מ"ק מי ים (סוף או התיכון) לים המלח תיצור שינוי שולי שחשיבותו מזערית. ההפך הוא הנכון. הזרמת מי ים בהיקף זה תסייע לשקם את ים המלח כיוון שהוא שוקע מידי שנה בשל שאיבת מימיו לצורך הפקת כימיקלים שונים. מהיכן לקחת שזה יהיה פרויקט אסוני? לאיזו ראקציה אתה מתכוון שתתחולל בין שני סוגי המלחים המומסים במי הימים האלה? אני מקווה שאינך מתכוון לראקציה גרעינית שהיא כידוע בתחום התמחותך!!!
עוד דבר כללי יותר – כל הכבוד לך על שהנך קורא את מאמריי ומותח עליהם ביקורת. לכבוד הוא לי. אבל שים נא לב – אני מקפיד לכתוב על דברים כהווייתם ונמנע מלהיות "פוסל במומו פוסל". ואידך זיל גמור.
מפלס ים המלח יורד לא בגלל שאיבת מים להפקת המלחים אלא עקב ייבוש הירדן כאשר מונעים את הזרימה מים כינרת לירדן. שנים רבות ים המלח לא זוכה להנות ממי הגשמים של הגליל והגולן.
לגיורא קימל
נכון. גם בגלל ייבוש הירדן. אבל גם בשל האידוי להפקת המינרלים. כיום כל מה שהיה החלק הדרומי של ים המלח, בערך מקו הלשון מערבה הן ברכות האידוי. אליהן נשאבים מים מהחלק הצפוני העמוק יותר וגם בשל כך יורד מפלסו. אגב – מי נחלים נוספים על הירדן לא מתנקזים כיום אל ים המלח. הסיפור כולו מוכר וידוע.
ברור שצריך להיות מציאותיים, אבל בואו נזכור שמספר המתים בגלל הפגיעה באיכות הסביבה גדול מהרוגי המלחמות.
כבר אמר מישהו חכם השבוע. המנהיגים שלנו עובדים בשביל הטייקונים
כל המנהיגים בכל מקום ובכל זמן עובדים בשביל טייקונים, או שבעצמם הם טייקונים.
כך זה במונרכיות, בדיקטטורות, בסוציאליזם לאומי או פרולטרי וגם בדמוקרטיות השליטים עובדים בשביל מי ששלח אותם לשלוט ומממן אותם.
במקרה הצליח לנו דוקא עם הגז