במאמר הקודם העליתי תהיות באשר לכאוס השורר במשרדי הממשלה השונים, ובאשר לתוכנית הכלכלית שהציגו לנו ראש הממשלה ושר האוצר. אכן, תוכנית כלכלית גרנדיוזית הניח בפנינו שר האוצר ליברמן. אוסף של שברירי תיקונים ועדכונים שאין בינם ובין הבעיות הסוציו-אקונומיות במשק שום קשר. מין חופן של גלולות פלסבו עתירות אשליות וחסרות תועלת.
אין ספק שהכלכלנים באוצר העלו מספר הצעות ותוכניות לטיפול ממוקד במשבר הדיור, וחלקן אף הגיעו לתקשורת ולציבור. אולם טרם יבשה הדיו על טיוטות ההצעות ומייד זכו לקבורת חמור בשל סבך של ניגודי אינטרסים בין שותפי הקואליציה.
להלן דוגמאות:
- הוצע לאסור שימוש בלתי חוקי באלפי דירות לתקופות השכרה קצרות מועד בשיטת AIRBNB שגורם לצמצום היצע הדירות להשכרה.
- הוצע לאסור שימוש בדירות מגורים למשרדים ומסחר.
- הוצע להעלות מיידית מס רכישה למשקיעים, על מנת לנטרל את לחצי הביקוש הספקולטיבי.
- הוצע לבטל את הפטור ממס על שכר דירה.
- הוצע להגדיל בממ"י את היצע הקרקעות לבנייה במחירים סבירים.
- הוצע להגדיל את היבוא המפוקח של פועלי הבניין לצורכי בנייה מואצת.
- הוצע לתכנן ולבנות בהליך מואץ ערים חדשות כדוגמת מודיעין וחריש, באזור המרכז.
כל הרעיונות וההצעות המקצועיות הנ"ל נתקעו, הוקפאו, נדחו ונטחנו בסבך ניגודי אינטרסים ובירוקרטיה… והמחירים ממשיכים להתייקר ולהרחיק את הדור הצעיר מזכותם הלגיטימית לדיור ראוי במחיר הוגן.
כל התוכניות לפתרון משבר הדיור של שרי האוצר הקודמים, לא זו בלבד שקרסו, אלא אף האיצו את התייקרות הדירות, כיוון שטיפלו בעיקר בצד הביקוש. האם באמת שרי האוצר לא מבינים שהבעיה נובעת ממחסור בהיצע? נכון שבשוליים אפשר במקביל לטפל בריסון הביקושים הפרועים של משקיעים בעיקר, אבל זו לא הבעיה המרכזית.
מחירי הדירות בישראל הם מהגבוהים בעולם ומנותקים לחלוטין מהשכר הממוצע במשק, מה שמאלץ את הצעירים העקשנים להשתעבד למשכנתות כבדות לכל ימי חייהם.
אין זה סוד שהוצאות הדיור של משפחה ממוצעת מהוות כשליש מתקציב ההוצאות הכולל. ואין זה משנה אם זה דמי שכירות לדירה שכורה או משכנתה כבדה לטווח ארוך.
אז במה מתעסק האוצר? במחירי הבמבה ומשחת השיניים? במקום לטפל לאלתר בהוצאה הגדולה ביותר של המשפחה הישראלית הממוצעת – הוצאות הדיור.
שלא לדבר על העוולות הסוציאליות והגדלת הפער השוויוני כאשר הממשלה במו ידיה מעשירה את בעלי הנכסים על חשבון השכבות החלשות והזוגות הצעירים.
אז מה יש בתוכנית הכלכלית של שר האוצר?
כמה פירורי נקודות זיכוי למגזר מוגבל ומצומצם של הורים, מיתון התייקרות של חשמל ואולי דלק, מיתון שיעורי המכס על מוצרי צריכה, פה ושם סובסידיות לחלק מהצהרונים.
זורקים לנו כמה עצמות יבשות וקוראים לזה "תוכנית כלכלית". לא ייאמן כמה עלוב ועצוב.
פשוט כלום. הונאת הציבור וגניבת דעת.
במחשבה שנייה, "התוכנית" אינה ראויה באמת להתייחסות מקצועית, ואך מעידה על אפסותו של משרד האוצר בפרט, ושל הממשלה בכלל.
6 תגובות
העתיד של המדינה הוא העתיד של הצעירים
ולצעירים אין עתיד בגלל מחירי הדיור
לדעתי הנוש של הדיוק ממוכיח את הבעיה הגדולה שלנו. זאת הבעיה של הפער בין אלה שיש להם לבען אלה שאין להם. פער שהולך וגדל.
המחירים יעלו בקרוב בהרבה עם עליית הריבית והתייקרות חומרי הגלם
אם הבעיה לא תפתר יהיו תלכך השלכות גדולות. הצעירים יתחילו לפעול ברחובות ובפוליטיקה
וזה הולך ומחמיר כל שבוע. ממש מפחיד.
הממשלה שלנו חיה מיום ליום. מאילתור לאילתור. כל מפלגה מנסה לחטוף משהו לפני שהממשלה אולי תיעלם. אין לצפות לעשיה רצינית.