האם רובוטים מצמצמים מקומות תעסוקה של בני אדם?

פירמות שהתקינו יותר רובוטים בדרך כלל מצליחות יותר
ד"ר אליהו בורוכוב

במשך שנים רבות רווחה הדעה שרובוטים שמחליפים בני אדם בתעשייה ובשירותים מצמצמים  את מקומות העבודה של בני אדם, ובמשתמע עלולים לגרום לאבטלה של עובדים מעוטי השכלה שממלאים תפקידים שגרתיים שאותם יכולים למלא רובוטים. במשך השנים נכתבו עשרות מאמרים ומספר ספרים שחזו שבעתיד הקרוב רובוטים ישתלטו על מקומות העבודה, ועסקו בספקולציות איך יתנהלו החיים בעולם שבו אין עבודה. גם בספרות הכלכלית המקצועית התפרסמו מאמרים ברוח דומה.

לפני שנתיים התפרסם מאמר ב-National Bureau of Economic Research היוקרתי ובו נטען שמגפת COVID-19 תגביר את התפשטות האוטומציה ואת ההשלכות של ההתפתחות הזאת על שוק העבודה. באותה שנה מאמר שפורסם על ידי קרן המטבע הבין-לאומית תהה אם מקומות העבודה ש"נסגרו" בגלל המגפה ייפתחו מחדש אי פעם, או שהמעסיקים יעדיפו, כאשר יתאוששו הביקושים לתוצרתם, להפעיל רובוטים בתפקידים שנסגרו. הרי רובוטים אינם עלולים לחלות במחלות מידבקות.

הדעה הזאת לא נבחנה במחקרים יסודיים, שהרי על פני הדברים בעשרים השנים האחרונות היו בדרך כלל אלפי מקומות עבודה פנויים, ובמשקים גדולים כמו ארצות הברית – מאות אלפי מקומות עבודה. אבל לאחרונה היא הועמדה למבחן במחקרים רציניים והחלה להתערער. חוקרים מארצות שונות – בריטניה, ארה"ב, צרפת, יפן ועוד – חקרו את הנושא במבט רחב, כלומר בדקו מה קורה במפעלים או בפירמות שמתקינות רובוטים. צוות של חוקרים יפנים שפעלו באוניברסיטאות אמריקניות בדקו מה קרה בענף התעשייה ביפן בין השנים 1978 עד 2017. הם מצאו שגידול במספר הרובוטים גרר גידול במספר בני אדם המועסקים בתעשייה. במחקר אחר התברר שפירמות שהתקינו יותר רובוטים הן בדרך כלל מצליחות יותר ויש להן סיכוי גדול יותר להיות רווחיות ולהתקיים שנים רבות.

לאחר מלחמת העולם השנייה למד קיצ'ירו טויודה, דור שני במפעלי קבוצת תעשיות Toyoda, את שיטות העבודה שנהוגות במפעלי תעשייה מתקדמים בארה"ב באותו זמן. הוא אימץ אותן, לרבות אוטומציה, במפעל המודרני לייצור מכוניות שהקים. בשנות השישים של המאה הקודמת המפעל הזה היה כנראה המפעל לייצור מכוניות היעיל ביותר בעולם. כך צמחה החברה שלו – חברת "טויוטה" – ותוך מספר שנים הפכה ליצרנית המכוניות הגדולה ביותר בעולם.

על המצב הנוכחי אפשר ללמוד מן הנתון הזה: לאחרונה פורסם כי בסיכום כל הארצות החברות ב-OECD, המעסיקים בכל הארצות יחד מציעים 30 מיליון מקומות עבודה נוספים, שהם פנויים וזמינים. אמשיך בהבחנה שיפן וקוריאה הדרומית, ששתיהן בין המדינות המשופעות ביותר ברובוטים, בולטות גם כמדינות שהצטיינו בצמיחה מהירה של התעשייה ושל הכלכלה. התעשייה שלהן מצליחה לייצא מוצרים רבים ומתחרה בתעשייה של ארצות תעשייתיות מבוססות כמו ארה"ב וגרמניה. ההצלחה הושגה במידה רבה הודות לאימוץ הטכנולוגיות המתקדמות ביותר באותו זמן.

תהליך דומה בזמן אחר איפשר לחברת Samsung לצמוח ולהתפתח כיצרן יעיל של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים ולהיהפך לאחד מיצרני הטלפונים החכמים הגדולים ביותר בעולם.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. רובוטים מגדילים את הפיריון ועליה בפריון משפרת את המצב הכלכלי מה שמאפשר רכישת עוד שירותים ומוצרים וזה טוב לכולם.

  2. הרובוטים כובשים מקומות עבודה וגם מנוונים את המוח האנושי שהפסיד להתמודד בעצמו עם ההתנהלות השוטפת

  3. יהיו פחות עובדים ברמה הנמוכה, אבל לחלק מהאוכלוסיה יהיה יותר כסף והם יוכלו לרכוש יותר שירותים לשם יעברו העובדים ברמה הנמוכה.

  4. לציין, במדינות בהם שעור האוכלוסיה קטן, כמו אירופה, יפן, ובסין בהם חסרים צעירים- כאן הרובוטיקה תשלים את החסר בכוח עבודה צעיר, לעומת זאת בהודו המשופעת בצעירים ובמיוחד באפריקה בה שיעור הילודה הוא הגבוהה ביותר בעולם היום (מלבד ישראל) הרובוטיקה תהיה בעיה אך תאפשר לספק מזון ליבשת הרעבה.
    תנועת ההגירה הגלובלת עשויה לאזן את הדמוגרפיה גם בלי הרובוטיקה
    מנגד- הרובוטיקה היא תהליך אבולוציונלי בלתי נמנע שבטווח הקצר יגרום לאובדן מקורות תעסוקה בעיקר במערב אך תוך דור- נראה מקורות תעסוקה אחרים התואמים את המציאות הרובוטית החדשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך