מה יהיה איתך, ארדואן

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ממשיך לגרום נזקים והרס לכלכלת טורקיה. ההרס צפוי להימשך ולגרום הפסדים גדולים שנים רבות אחרי שארדואן לא יהיה עוד נשיא טורקיה.

מאז שנבחר לראש ממשלה בשנת 2003 ארדואן לוחץ בהתמדה על נגידי הבנק המרכזי להפחית את שערי הריבית כדי לעודד את הצמיחה הכלכלית, והוא מתעלם מכל ההסברים של הכלכלנים שהורדת הריבית לרמה נמוכה משיעור האינפלציה רק תגביר את האינפלציה. כאשר הנגיד המכהן לא פעל להורדת הריבית ארדואן פיטר אותו. הוא פיטר כבר שלושה נגידים, עד שמינה נגיד שפועל לפי רצונו.

מאז סוף שנות התשעים של המאה הקודמת טורקיה סובלת ממחסור במטבע חוץ (ראו הסבר במאמרי מ-12.9.20 ארדואן הורס את כלכלת טורקיה). אבל ארדואן, בתערובת של שחצנות, מגלומניה וחוסר הבנה של מצבה של טורקיה והתלות שלה מבחינה כלכלית ופוליטית במעצמות כמו ארצות הברית ורוסיה, מתעמת עם המעצמות ועם האיחוד האירופי ומחמיר את המצב הכלכלי של טורקיה. העימותים עם ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי התגברו אחרי 2015 כאשר ארדואן הפסיק את המשא ומתן עם המפלגה הכורדית PKK, והמצב הידרדר ב-2016 כאשר טורקיה החלה להתערב בסוריה והתעלמה מן המטרות המדיניות של אירופה, רוסיה וארה"ב. הבנקים האירופים והאמריקנים הגדולים פחות ופחות מוכנים להלוות לטורקיה ובעיות מאזן התשלומים החמירו. כתוצאה מכך ירד שער החליפין של הלירה הטורקית והאינפלציה התגברה.

הקשיים במאזן התשלומים התבטאו בשנה האחרונה גם במחסור במוצרים שונים, שהיבואנים שלהם התקשו להשיג מטבע חוץ כדי לרכוש אותם בחו"ל. הנפגעות העיקריות מתהליך האינפלציה הן שכבות האוכלוסייה העניות. בסקר שנערך בחודשים האחרונים העידו שני שליש מן המרואיינים שהם מתקשים לממן את התצרוכת המינימלית והם שוקעים בחובות. תיירים ישראלים דיווחו שראו תורים ארוכים של בני אדם בפתח של חנויות שמוכרות לחם מסובסד.

בספטמבר 2021 האינפלציה הגיעה ל-20%. ב-20 בדצמבר ארדואן הודיע על צעד כלכלי-פיננסי במטרה לבלום את ירידת שער החליפין ואת האינפלציה: הממשלה תבטיח חשבונות חיסכון צמודים לדולר. הביטוח הוא שאם שיעור הפיחות עד פירעון הפיקדון יהיה בשיעור גדול משער הריבית שהבנק משלם, הממשלה תפצה את בעל הפיקדון ותשלם את ההפרש. המהלך הזה הצליח לעצור את הפיחות בשער הלירה הטורקית אבל הוא מעמיס על האוצר הטורקי סיכון גדול, כי הוא עלול לשלם סכומים גדולים מאוד. כלכלן שעבד בעבר בבנק המרכזי העריך שסכומי התשלומים שעלולים לחול כתוצאה מן ההתחייבות הזאת יהיו בסדר גודל של 150–200 מיליארד דולר.

ההתחייבויות הגדולות לפצות את המפקידים בפיקדונות צמודי דולר אינן ההתחייבויות היחידות שארדואן העמיס על הממשלה שתהיה בעוד חמש שנים. לכך יש להוסיף עומס של התחייבויות לפי הסכמי PPP (Public Private Partnership). ארדואן הרבה מאז ראשית כהונתו כראש ממשלה ליזום ולהקים גשרים, מנהרות ובתי חולים. כמו כן הוא יזם הקמת סכר ענקי על נהר החידקל – סכר שיצר אגם גדול בטורקיה וגרע מכמות המים שהייתה זורמת לעיראק, וגשר חדש על הבוספורוס.

רבים מן הפרויקטים האלה נבנו על ידי יזמים בהסכמי PPP, והיזמים אמורים להרוויח מן האגרות שישלמו המשתמשים בגשר או במנהרה. אבל ההסכמים האלה צמודים לדולר, ואם דמי המעבר שישולמו בלירות טורקיות יפגרו אחרי הפיחות של הלירה הטורקית, הממשלה תצטרך לשלם את ההפרש. פרופסור לכלכלה באחת האוניברסיטאות בטורקיה העריך שסכום ההפרשים שהממשלה עלולה לשלם יכול להגיע ל-150 מיליארד דולר בקירוב.

לסיום: מספר נתונים על כלכלת טורקיה

שער החליפין: לירות טורקיות לדולר ארה"ב

15.6.2006                  1.71

30.12.2018                5.29

10.6.2020                  6.79

28.12.2021                11.80

אינפלציה בשנת 2021 –                                   18.6%

צמיחה כלכלית: גידול תמ"ג 2021 –                    7.4%

גירעון בתקציב המדינה –                                   3%

תקנו אותי אם אני טועה!