הדילמות שעומדות בפני הבנקים המרכזיים

האצת האינפלציה בעולם מחייבת שינוי מדיניות
תמונה של אליהו עם כובע
ד"ר אליהו בורוכוב

אנחנו שומעים הרבה על הבנק מרכזי של ארה"ב (Federal Reserve). כל התבטאות של הנגיד ג'רום פאואל משפיעה על שוק ההון בניו יורק (שהוא שוק ההון החשוב ביותר בעולם). אבל איננו שומעים במידה דומה על הבנקים המרכזיים של אירופה ושל אסיה.

באירופה: ברבעון השלישי של 2021 האינפלציה הואצה, ושיעורה בגוש היורו כולו היה 4.9% (גבוה ממה שהיה בשנת 2020); בצרפת עמד שיעור האינפלציה על 2.8%; בגרמניה – 5.2%; ובאיטליה – 3.8%. לפי הערכה של כתב העת The Economist, בסיכום השנתי האינפלציה בגוש היורו בשנת 2021 תהיה 3.2%, פחות מאשר בארה"ב ששם התחזית היא 4.4%. גם בשיעור הצמיחה של התוצר התחזית בגוש היורו היא 5% ובארה"ב 5.5%.

נוכח המצב הזה, הבנק המרכזי האירופי (ECB), שהוא למעשה הבנק המרכזי של גוש היורו בלבד, חייב לשנות את מדיניותו. במשך שנים רבות השתדל ה-ECB לעודד את הפעילות הכלכלית, ולשמר את האינפלציה בתחום היעד על ידי שערי ריבית נמוכים (למעשה אפסיים) ועל ידי רכישת אגרות חוב ממשלתיות. מאז פרוץ מגפת הקורונה קנה ה-ECB אגרות בשווי של 2 טריליון יורו (2000 מיליארד!), ומאז תחילת 2015 כ-4.7 טריליון יורו.

השאלה מה לעשות נוכח הנתונים האלה הייתה על סדר היום של מועצת הנגידים של ה-ECB שהתכנסה בפרנקפורט ב-16.12.2021. לקראת פגישת המועצה הסב חבר המועצה Fabio Panetta את תשומת הלב למספר נושאים שעיוותו את מדידת האינפלציה באזור היורו. לדעתו, השיעור הנכון לסוף הרבעון השלישי של 2021 הוא 1.5%. המסקנה שלו מהתיקונים של נתוני האינפלציה היא שאין צורך מיידי לשנות את המדיניות של ה-ECB.

לאחר הישיבה אמרה נשיאת המועצה Christine Lagarde, שהמועצה צופה שבשנת 2022 האינפלציה תהיה בשיעור של כ-3%, עם זאת הם ימשיכו לקנות אגרות חוב, אבל יקטינו את הכמויות. לפי התחזית שלהם, בשנת 2024 האינפלציה תתייצב בסביבת 1.8%. אני בספק גדול אם הם או מישהו אחר בכלל יודע מה תהיה האינפלציה בשנת 2024.

ובמזרח הרחוק: הנגיד של הבנק המרכזי בסין צריך גם הוא להתמודד עם דילמה קשה. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית בסין איננה בשיעורים שבסין היו רגילים להם, ברבעון השלישי רק 0.8%. להערכת כתב העת The Economist, הצמיחה הכללית ב-2021 תהיה 7.5%. ומצד שני, בסין מודאגים מפשיטת רגל של שתי חברות בנייה ענקיות, שלא פרעו אגרות חוב בדולרים שהונפקו בשוק ההון בחו"ל.

כיצד פתרו הסינים את הדילמה? שני צעדים קדימה שני צעדים אחורה. ב-6.12.2021 הם הפחיתו את שיעור הנזילות (שזה האחוז של הפיקדונות שהבנקים המסחריים חייבים להחזיק כרזרבה), בחצי אחוז, מ-8.9% ל-8.4%. צעד זה משחרר לבנקים בערך 1.2 טריליון Yuan (190 מיליארד דולר) שהם יכולים להלוות ללקוחות שלהם. לעומת זאת, הם הזכירו שב-15.12.2021 הבנקים המסחריים צריכים לפרוע הלוואה שקיבלו מהבנק המרכזי, וישתמשו במרבית הכסף שהשתחרר על ידי הפחתת שיעור הנזילות כדי לפרוע את ההלוואה הזאת.

הבנק המרכזי שפעל (ולא הסתפק רק בדיבורים) לאחרונה הוא Bank of England שהעלה את הריבית שהוא דורש מהבנקים כאשר הם לווים ממנו כדי לעמוד בשיעור הנזילות מ-0.1% ל-0.25%. כמו כן הנגיד אמר שנוכח שיעור האינפלציה ייתכן שבחודשים הקרובים תידרשנה העלאות נוספות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. פעם בנק ישראל היה בעמדה קובעת ומחליטה. היום הוא נמצא בצל של הפוליטיקאים. זה לא טוב. למה זה קורה?

  2. במוקדם או במאוחר הקורונה תתכווץ
    והבעיות המרכזיות יהיו כלכליות
    ולבנקים המרכזיים יהיה שוב תפקיד מרכזי

  3. צ. הנגיד התראיין בידיעות אחרונות ב-31.12.21
    צריך להקשיב אז שומעים

  4. איך בנק ישראל לא בולם את עלית שער השקל? זה יכול להוליד בעיות גדולות בעתיד

  5. הבנקים המרכזיים נגררים אחר המציאות ולא משנים אותה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו