הדולר והשקל

הסיבות לייסוף השקל ומה הלאה
שטר דולרי
דולר he.wikipedia.org

בחודשים האחרונים אנו עדים לתהליך בקנה מידה היסטורי. השקל החדש, המטבע של מדינת ישראל, מתחזק בקצב מסחרר לעומת מטבע הרזרבה הנפוץ ביותר בעולם – הדולר. רק כדי לסבר את האוזן, בחודש מרץ 2021 עמד שער הדולר על 3.33 שקלים. ביום כתיבת שורות אלו, יום חמישי ה-18.11, נגע שער הדולר ב-3.04 שקלים. מדובר על ירידה של למעלה מ-8% בקצת פחות מתשעה חודשים.

יש לציין שהדולר מתחזק באופן ניכר לעומת רוב מטבעות העולם, ביניהם גם היורו. אך הסיפור שונה מול השקל. הסיבה המרכזית להיחלשות הדרמטית הזאת טמונה בהיקפי הייצוא של מדינת ישראל, אשר בראשם עומד ענף ההייטק הצומח בקצב מסחרר. הייצוא מגביר את הביקוש לשקלים, מה שמעלה את מחירו של השקל ומוריד את מחירו של הדולר כנגדו.

כדי להתמודד עם הירידות הודיע בנק ישראל בתחילת השנה שירכוש כ-30 מיליארד דולרים, ואלה יתווספו ליתרות המט"ח של הבנק. נכון לחודש יולי בנק ישראל כבר ביצע רכישות של למעלה מ-27 מיליארד, ממש קרוב לרף ה-30 שהציב. יש להניח שרף זה הוא רף המינימום, משמע אם ייאלצו להתערב עוד בשוק המט"ח – יתווספו עוד רכישות.

אחת הסיבות לחולשה של תכנית הרכישות היא הגידור הדולרי של הגופים המוסדיים. גופים אלו מגדרים את השקעותיהם הדולריות, וכתוצאה מכך נאלצים למכור מט"ח בהיקפים גבוהים. מכיוון שהבורסות האמריקניות ובראשן בורסת נאסד"ק רשמו השנה עליות מרשימות, המוסדיים נאלצו למכור היקפי דולרים נרחבים כדי לשמור על רמות הגידור. ההערכה היא שהמוסדיים מכרו השנה כ-20 מיליארד דולרים, ולכן הצטמצמה מאוד האפקטיביות של תכנית הרכישות של בנק ישראל. סיבה נוספת לייסוף השקל היא ההערכה הרווחת בקרב לא מעט מדינות שבעקבות תחזיות אינפלציה בנק ישראל יעלה את הריבית במשק – הערכה אשר גוררת השקעות שקליות נוספות אל תוך מדינת ישראל.

למטבע חזק יש לא מעט יתרונות, בעיקר עבור הצרכנים. הוא ממתן לחצים אינפלציוניים, מאותת על יציבות המשק הישראלי ומעניק ביטחון למשקיעיו. עם זאת, שקל חזק מדי עלול לפגוע קשות בענפי הייצוא של מדינת ישראל ובראשם קטר ההייטק, אשר מושך את כלל המשק קדימה.

כלכלנים רבים טוענים שרכישת מט"ח יכולה להחליש את השקל לעומת הדולר, אך רק באופן זמני. לטענתם, צעדים כלכליים רחבים יותר, דוגמת הסרת מכסות ייבוא, הם הצעדים שיכולים להביא את שער הדולר לשיווי משקל רלוונטי מבחינת צד הייצוא.

החסם הפסיכולוגי של שער בגובה 3.20 נפרץ אי שם בסוף חודש אוקטובר. 3.20 סימן רף שממנו, חשבו, בנק ישראל לא יסכים לרדת. אך המציאות הוכיחה אחרת. לאן ילך יחס הדולר-שקל בהמשך? באמת קשה לקבוע, אך יש להביא בחשבון שהתהליכים המשמעותיים לייסוף השקל עדיין איתנו.

ומהי דעתכם? האם עדיף ששער הדולר יהיה נמוך ככל האפשר כדי להקל על הצרכנים, או שמא על הבנק המרכזי להמשיך להתערב בשוק המט"ח כדי לשמור על העוצמה של צד הייצוא? מוזמנים להביע את דעתכם בנושא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. והנה אתמול שוב השקל חוזר להתחזק. ואני חושב שהייתאונות במגמה הזאת גדולים מאשר החסרונות.

  2. השקל חזק בשער החליפין אך חלש מבחינת כוח קניה. הכל בארץ יקר לעומת ארה"ב ששם האמריקאים המסכנים חייבים לקנות בדולרים החלשים שלהם אך משלמים חצי לעומת הישראלים. אולי להסתפר יותר זול בארץ אך אם אין מספרה על יד הבית, ואין תחבורה ציבורית נורמלית, הניידות ברכב פרטי יקרה בארץ לפחות פי 2 מאשר בארה"ב. וכן רוב המוצרים והמצרכים. וזאת הבעייה של היצואנים היצרנים. ההוצאות שלהם בארץ גבוהות כנגזר מהמחירים הגבוהים בארץ של כל דבר שזז. אך לחו"ל הם חייבים למכור במחירים המקובלים שם שהם הרבה יותר נמוכים. אז איזה ישראלים מוכרים טוב בחו"ל ומזרימים לארץ דולרים ? כאלה שרוב הוצאותיהם הם על שכר – שבארץ הוא נמוך – כגון תעשית ההייטק.

  3. יש כמובן יתרונות וחסרונות להתחזקות השקל. לכן לא כל כך פשוט לנבא את ההשלכות. אבל זאת הנקודה המעניינת שהמאמר פותח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו