ארץ יקרה מפז

עליית המחירים הגדולה במשק – מי נפגע ומי מרוויח?
תמונה של זיו
פרופסור זיו רייך

"התייקרות" – המילה שמככבת לאחרונה בכל מהדורות החדשות ובערוצי המדיה השונים. בעת הנוכחית אנו חווים גלי התייקרות חדים כמעט בכל המוצרים במשק: ממחירי הדלק ועד למוצרי יסוד בסיסיים במכולת. בעלי עסקים קטנים, רשתות שיווק ויבואנים שונים מכריזים בכל יום על העלאת מחירים. יוקר המחיה במדינת ישראל צפוי להגיע לנקודת שיא חדשה.

מה גורם לגלי ההתייקרות הללו? כולנו היינו עדים לירידות החדות שחלו בתחומים שונים במשק בשנת 2020 עקב משבר הקורונה העולמי: ירידה במניות בבורסה, ירידה חדה במחירי חביות הנפט, ירידה ביבוא מחו"ל. סין, למשל, שהיא מדינת מפתח בכל הנוגע לכלכלת העולם ולמפעלים גדולים בתעשייה, הורידה את כמות היצוא שלה למדינות השונות, מהלך שגרם למחסור גדול במוצרים שונים ובכמויות היצור עבור תאגידים גדולים בין-לאומיים שמפעליהם הראשיים נמצאים בסין.

בעת שלבי ההתאוששות מהמגפה, לאחר שאנשים התחסנו והמשק נפתח מהסגרים השונים, התעשייה הסינית (והעולמית) חזרה לתפקד חלקית. מדינות העולם, וביניהן ישראל, רצו לשקם לאלתר את תהליכי היבוא מסין שהיו תקועים במשך זמן רב. בין שמדובר ביבוא פלסטיק ובין שמדובר ביבוא ברזל, מדינות העולם הסתערו על האפשרות לשקם את הכלכלה שלהן באמצעות חידוש היבוא מסין ומהמזרח הרחוק.

עקב הביקוש האדיר של החברות השונות, תאגידי השילוח הגלובאליים המחזיקים באוניות התובלה ובמכולות הימיות, לא עמדו בכמות הפניות וההזמנות הרבות, וכך עלויות השילוח והיבוא מסין עלו במאות עד אלפי אחוזים. למשל, בשנת 2019 עלותה של מכולה ימית ממוצעת מסין לישראל, באמצעות שירות הובלה ימי של חברת "צים" הישראלית, הייתה 2500–3000 דולרים. כיום, מכולה כזו תעלה כ-18,000 דולרים. הביקוש הרב למכולות רק הולך וגובר, אפילו כשמדובר בעליית המחירים שרבים בתעשייה מכנים "מגוחכת".

דבר כמובן הוביל למשנהו, ואם עלות המשלוח עולה במאות אחוזים, עלות הברזל המיובא תעלה גם כן, ובעקבותיה יתייקרו מוצרים העשויים מברזל, וכן הלאה. בסופו של דבר, תהליך זה משפיע על הכיס של כולנו.

לאור המצב התריע נשיא התאחדות התעשיינים בישראל בחודש יוני 2021 על גל עליות מחירים אדיר שעתיד להתרחש במדינת ישראל. כמובן, גורמים מקצועיים וכלכלנים פנו למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה, במטרה למנוע את העתיד להתרחש במשק. לאחר מספר חודשים, שרים שונים בממשלה "שמחו" להודיע כי פתחו את היבוא לחקלאות, ולמספר תחומים נוספים כדי לעודד את התחרות.

ממשלת ישראל הודיעה כי ישנה אפשרות להוזלת מחירים עקב הרפורמה שנעשתה בשוק החקלאות וביבוא. בפועל, הוזלה במשק ממש לא נראית לעין, אלא ההפך המוחלט. לדוגמה, מחירי הדלק. מחיר ליטר בנזין עומד כיום על כ-6.83 ש"ח. בשנה האחרונה זינק מחיר הבנזין בכ-24 אחוזים. אם נבדוק מה מרכיב את מחיר הבנזין, נראה שעלות ליטר בנזין נאמדת בכ-1.98 ש"ח לליטר ועלות השיווק נאמדת בכ-0.56 ש"ח לליטר. כלומר, חשבון פשוט יגלה שעל כל ליטר שנתדלק, נשלם כ-4.29 ש"ח מיסים שונים למדינה. ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לעלייה זו ש"מחירי הדלק עולים בהתאמה למחיר הדלק הממוצע באירופה". הפרט שמשרד האנרגיה שכח לציין הוא שמחירי הדלק בישראל כבר גבוהים בעשרות אחוזים ממחיר הדלק באירופה. לפיכך, לא נראה שעליית המחירים הפריעה למישהו במשרדי הממשלה השונים.

בחודש נובמבר, בשיאו של משבר יוקר המחיה, הוסיפה המדינה מס על כלים חד-פעמיים. על כל קילו מוצרים חד-פעמיים נשלם כ-11 ש"ח מס. רשתות שיווק רבות הבהירו כי אינן יודעות כיצד לחשב את המס, והדבר הוביל לעליית מחירים המוערכת במאות אחוזים. בנוסף, המדינה הכריזה על מיסים עתידיים על משקאות ממותקים ועל צפייה בפלטפורמת הטלוויזיה "נטפליקס".

הזינוק במחירים השונים מונח בפני הממשלה ומשרד האוצר. בנוסף על גל העליות, משרד האוצר מטיל מיסוי על מוצרים שקיימים כמעט בכל בית בישראל. כלכלנים בכירים בתעשייה טוענים בתגובה כי "במקום שהמדינה תעזור למשק ולאוכלוסיות החלשות לעבור את המשבר ויוקר המחיה האדיר שנגזר עליהן, היא בעצם גוזרת מס שעלול לפגוע רק באוכלוסיות החלשות במקום שתנסה לאזן את המשק בכך שתטיל מיסוי רב יותר על בעלי ההון".

בסופו של דבר, רובנו שואלים את עצמנו כיצד המדינה נותנת לזה לקרות? איך אפשר להתמודד עם עליית מחירים של מוצרים רבים כל כך שהם חלק בלתי-נפרד מחיי היום-יום שלנו? מדוע אף אחד לא נלחם כדי לעצור את המשבר החריף הזה? בינתיים נראה שלמדינת ישראל ולרשויות המס המצב נוח במיוחד, ולא נעשתה שום פעולה רצינית כדי לעצור את יוקר המחיה. המדינה לא איזנה את המס על מוצרים שזינקו במחיר, ורק הוסיפה מיסוי על מוצרים בסיסיים שונים. עם רפורמות או בלעדיהן, ועם אמירות מעודדות לכאורה ממשרדי המדינה השונים, אפשר להגיד שדה-פקטו אנחנו נמשיך לשלם יקר יותר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. מבין הארצות המתקדמות אצלנו המחירים הכי יקרים והמשכורות הכי נמוכות ריאלית.

    1. נכון. לכן צמחה כאן "כלכלה שחורה".
      המחירים עולים כי מסתובב בציבור הרבה כסף שמחפש מוצרים לקנייה.
      מחירי הדירות עולים בגלל רצון הממשלה לעשוק את הציבור. 50% ממחיר דירה הוא מחיר הקרקע פלוס מע"מ. זה הולך לממשלה.
      עוד 20% ממחיר הדירה הוא הוצאות לרישוי, אגרות, מס הכנסה, מסי תשומות וכדומה. על ה- 70% הזה הממשלה לא מוותרת.
      הכל מתחיל ונגמר עם הממשלה.

  2. והמחירים רק ילכו ויעלו. ובקר אחד נפקח עיניים ונבין שכולנו במצב גרוע כולל המדינה.

  3. זה המצב בעיני. אבל לא ברור לי למה אנחנו האזרחים מקבלים זאת בשלווה

  4. אז איך אתה מסביר את העובדה שהישראלים כל כך גבוה במדד האושר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך