הנבואה לא ניתנה לכלכלנים

איסוף נתונים ותחזיות כלכליות
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

התקדמות המזעור, התכנון והייצור של שבבים מוליכים למחצה (semiconductor chips) הובילה להתקדמות טכנולוגית משמעותית ואפשרה עיבוד כמויות גדולות מאוד של נתונים. התפתחות הטכנולוגיה עוררה תקווה בקרב גורמים רבים בשוק, שמעוניינים להשתמש בה לצורכיהם. כלכלנים ומנהלי חברות עסקיות, כמו בנקים וחברות שיווק קמעוניות, יודעים שעסקיהם מושפעים משינויים בכלכלה, שינויים בהתנהגות הצרכנים, מצב הרוח של הציבור ושינויים בנטייה לחסוך, שכן כל אלה מובילים לשינויים בהיקף הצריכה. לפיכך הם קיוו שהטכנולוגיה תספק להם נתונים על התנהגות הציבור והם יוכלו להסתמך עליה כדי לחזות מראש שינויים בהתנהגות הצרכנים. ואכן חברות כמו "אמזון" עוקבות ואוספות נתונים על משלוחים של מוצרי צריכה אל סופרמרקטים ומהם, והבנק האמריקני הגדול J.P. Morgan עוקב ואוסף נתונים על חיובים בכרטיסי אשראי. כולם מקווים שיצליחו לזהות שינויים במגמות של ההתנהגות הכלכלית של הציבור.

אגב, חלק מן הנתונים האלה נאספים אצלנו על ידי בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן סדיר, למשל נתונים על חיובים בכרטיסי אשראי מתפרסמים באופן סדיר על ידי בנק ישראל.

שיטה אחרת לקבלת אינדיקציה על שינויים במצב הרוח של הציבור או של מנהלי המגזר העסקי היא לאתר נתונים "מקדימים", כלומר נתונים זמינים או כאלה שאפשר לאסוף במהירות, שנותנים אינדיקציה למגמות הכלכליות במשק. למשל סקר שמקיים בנק ישראל בין מדגם של מנהלי עסקים על התחזית שלהם בנוגע למה שיקרה בעסק שלהם ובמשק באופן כללי בעתיד הנראה לעין. או דוגמה אחרת, שהייתה כבר לפני עשרות שנים: היועץ הכלכלי של משרד השיכון היה אוסף נתונים על שיווק מלט, נתון שנתן אינדיקציה טובה למדי על הפעילות בענף הבניין.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת רווחה אמונה בין הכלכלנים האקדמיים שאפשר לחזות את כיווני ההתפתחות של הכלכלה בעזרת מודלים שמתארים את הכלכלה כמערכת משוואות סימולטניות, בהשפעת התיאוריה של ג'ון מיינרד קיינס. מערכת משוואות כזאת לא הצליחה בתחזיות שהפיקה. בהמשך כלכלנים פיתחו מודלים מורכבים יותר, הוסיפו משתנים שצריך להתחשב בהם, הוסיפו משוואות, ובהדרגה פיתחו מודלים גדולים מאוד. פותחו שיטות באקונומטריקה (שיטה סטטיסטית שפותחה במיוחד כדי לבנות מודלים כלכליים), ונוצרו מודלים שהיה צורך בצוותים של מומחים כדי להפעיל אותם עם המחשבים שעמדו לרשות הכלכלנים בשנים ההן. בכל זאת היכולת לחזות את ההתפתחות הכלכלית לשנה קדימה נראתה מוגבלת, והכלכלנים הוסיפו למודלים משתנים אד-הוק, שנבחרו על פי שיקולי דעת של הכלכלנים שניהלו את הצוות ועל פי האינטואיציה שלהם.

אחד הגורמים לכישלון בחיזוי העתיד הוא התעלמות מגורמים פסיכולוגיים שמשפיעים על ההתנהגות הכלכלית. יש הרבה שמרנות אצל אקדמאים באוניברסיטאות, כמו שלמדנו מתומס קון, וחוסר מוכנות לשנות דפוסי מחשבה בסיסיים. במחלקות לכלכלה באוניברסיטאות יש הרבה פרופסורים שהם מתמטיקאים ומיישמים טכניקות מתמטיות, כמו תורת המשחקים, והם מיישמים דפוסי הוכחה אקסיומטיים בכלכלה. מובן שלאנשים כאלה קשה לקבל שבני אדם מתנהגים בצורה לא רציונלית ומושפעים מהטיות שונות, כפי שהראו עמוס טברסקי ז"ל ודניאל כהנמן. כהנמן קיבל פרס נובל על מחקריו בנושא, ומאז נראית תזוזה אצל הכלכלנים. ועדת הפרס כפתה על המקצוע לשנות את הגישה.

אני זוכר שלפני קצת יותר מ-20 שנה שתיתי קפה עם אחד הפרופסורים לכלכלה, חבר שלי זה שנים רבות (למדנו יחד בירושלים), ואגב שיחה על המצב הכלכלי – היו באותו זמן סימנים ברורים שמתחילה תקופה של שפל כלכלי – אמרתי שהכלכלה סובלת מתסמונת דו-קוטבית, כלומר תקופות של אופוריה שמתחלפות בתקופות של דיפרסיה (דיכאון). הוא הסתכל עליי בתימהון, איך אני יכול להגיד דברים כאלה.

לא אחת אנו רואים את הפעילות הכלכלית עוברת מתקופה של אופטימיות, שבה יש עלייה בהשקעות, בפעילות במשק ובמחירים בבורסה, לתקופה של פסימיות, המאופיינת בירידה בהשקעות, בפעילות ובמחירי המניות. לעיתים קרובות הסיבות למפנה כזה קשורות באירועים פוליטיים, כמו משבר ממשלתי, או באירועים ביטחוניים, כמו אירועי טרור. כל אלה לא ניתנים לחיזוי על ידי איסוף נתונים כלכליים.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. ובכל זאת כלכלן בממוצא יכול להעריך טוב יותר מבעתי מקצועות אחרים מצבים כלכליים

  2. אף אדם איננו נביא גם לא כלכלן. אבל יש להם כלים טובים. והם שולטים ומבינים יותר מכל אדם אחד בקשר למניות, ולשערי מטבע, ולהשקעות אחרות, ולאינפלציה, ועוד. לכן הביכויים שלהם להצליח בתחום, ובטח לא חיפול, הם טובים יותר.

  3. מודלים כלכליים מוחלטים בינתיים אין. והראיהה לדעתי היא תוצאות האלגורתמים האוטומטיים בקניה ומכירה. אבל דעות חכמות ש ל כלכלנים יש. יש כמובן גם כלכלנים שיותר טועים מאשר צודקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך