גלובליזציה, הגירה, טרור ו"טראמפיזם" (1)

פירמת אופנה רב-לאומית ידועה, בעלת מוניטין וניחוח אירופי מעולים, הקימה סניף בישראל. בחנות הדגל של הפירמה, הממוקמת באחד הקניונים הענקיים בצפון תל-אביב, מוכרים בעיקר בגדי אופנת נשים במחירים מפולפלים. מאזני הסניף הישראלי של הפירמה מראים כל שנה רווח זעיר שבעטיו תשלומי מס הכנסה של הסניף שואפים לאפס. כל הביקורות שעורכים מפקחי מס הכנסה על מערך החשבונות של הפירמה בישראל מצביעים על כמעט שוויון בין ההכנסות של חנות הדגל להוצאותיה, הגם שסך המכירות השנתי של החנות היוקרתית מסתכם בכ-80 מיליון שקלים בכל שנה. על פי המאזנים השנתיים משלם הסניף הישראלי של הפירמה כ-50 אלף שקלים מרווחיו למס הכנסה.

הקונים בישראל, ובייחוד "נשות החברה השחורדיניות" של הפריפריה התל-אביבית, חושבים שמוצרי החברה הנושאים שם אירופי בעל ניחוח צרפתי, מיוצרים במפעל החברה הממוקם בסמוך לכניסה המזרחית ליער בולון במערב פריז. באחד האביבים הזמינה החברה קבוצת עיתונאיות הכותבות על ענייני אופנה וחברה, לסיור במפעל החברה ליד פריז. החברה מימנה את ביקור העיתונאיות מאלף ועד תו, כולל ארוחה במסעדה יוקרתית בעלת 4 כוכבי מישלן הממוקמת בשדרות שאנז אליזה לא רחוק מאטואל שארל דה גול. בשובן לישראל כתבה כל עיתונאית, בעיתון שלה, סדרת כתבות נלהבות על הפירמה היוקרתית והיקרה. כתבותיהן של העיתונאיות השפיעו בהמשך הקיץ, הסתיו והחורף שבאו לאחר מכן על הקונים והקונות, והביאו להכפלת המכירות של חנות הדגל בתל-אביב.

עם חלוף הזמן העבירה הפירמה את ייצור מוצריה לאינדונזיה. הסיבה העיקרית לכך הייתה עלות העבודה. בעוד שתופרת אירופית משתכרת כ-1200 אירו לחודש בממוצע, הרי שתופרת אינדונזית משתכרת כ-100 אירו בממוצע. הפירמה שלחה לאינדונזיה כמה מנהלי ייצור ומפקחי איכות מפריז שתפקידם היה לדאוג שאיכות המוצרים תהיה ברמה גבוהה. היה קל מאוד להשיג משימה זו כיוון שאיכות עבודת התופרות בצרפת ובאינדונזיה הייתה זהה בעיקרה. אפילו מבקרי האיכות הראשיים בפריז התקשו להבדיל בין קומבינזון שנתפר ליד יער בולון לאותו דגם קומבינזון שנתפר בג'אקארטה. הסיבה לכך היא שבשני המקומות התופרות היו נשים מוסלמיות בגילאי הביניים. באינדונזיה הן היו מוסלמיות בנות המקום ובצרפת הן היו נשות או בנות משפחות של מהגרים שהגיעו לשם ממדינות מוסלמיות.

המניות של פירמת ההלבשה הידועה נסחרו בבורסות של פריז, לונדון, ציריך וניו יורק. בעלי השליטה בפירמה התגוררו במונקו, באנדורה ובקשקאיש שממערב לליסבון בפוטוגל. המשרד הראשי של החברה מוקם בליכטנשטיין, מדינה עצמאית זעירה בגבול שבין שווייץ לאוסטריה. החברה האֵם נחשבה לחברה ליכטנשטיינית. המטה המרכזי שלה מוקם במתחם גדול בשולי העיר וואדוז, חשבונותיה התנהלו בבנקים וודוזיים. מאזני חברת האם נשלחו כל שנה למשרדי המס בוואדוז לביקורת ולתשלומי המס שלה, שעל פי החוק הוואדוזי הסתכמו ב-5% מרווחי החברה נטו. באותו מתחם היה ממוקם גם סניף גדול של חברת רואי חשבון רב-לאומית גדולה. תפקיד הסניף היה להכין את מאזני הפירמה, בנותיה ונכדותיה ולהציגם למשרדי המס בוואדוז מדי שנה. המתחם היה שמור ומוגן באופן הדוק 24/7/365 על ידי חברת ביטחון שהעסיקה בוגרי סיירות מובחרות בצה"ל. כך לא התאפשרה כניסה למתחם ללא הרשאה מהקב"ט שהיה בעברו אל"מ בלגיון הזרים הצרפתי.

חנות הדגל בתל-אביב נהגה לשלוח הזמנות לסחורה חדשה למשרד החברה בפריז. משם העבירו את ההזמנות לייצור הסחורה באינדונזיה. שם ייצרו את הסחורה והעבירו את החשבונות לתשלום לפריז. פריז העבירה את החשבונות לוואדוז, שם הכפילו את המחירים פי חמישה ושלחו את החשבוניות לתל-אביב. הסחורה יצאה ארוזה במכולות מאינדונזיה עם תעודות משלוח ואישורי חברת ההשגחה שנועדו לפריקה בנמל צרפתי. בלב ים שונתה כתובת נמל היעד מנמל צרפתי לנמל אשדוד בישראל. הסחורה הגיעה כעבור שלושה שבועות לאשדוד. נפרקה, נבדקה על ידי הרשויות בישראל והועברה למחסן חנות הדגל הישראלית בקניון הצפון-תל-אביבי.

התשלום עבור הסחורה הועבר, על פי תנאי התשלום בסוויפט לבנק בוואדוז. למחרת היום החלה הסחורה להיחטף על ידי השחורדיניות הישראליות. במדורי הנשים והרכילות בעיתונות הישראלית נכתב שזוגתו של קבלן ידוע כבר לובשת פריטים שהגיעו מפריז לחנות הדגל בקניון הצפון-תל-אביבי.

המשרד בוואדוז העביר את התשלום על פי מחירי אינדונזיה למפעל בפריז. בקופת הבנק הוואדוזי נותרו כשלושה רבעים מהתשלום שהתקבל מתל-אביב. בקופת הפירמה הוודוזית המשיך להצטבר כסף רב מבלי שעובדי הפירמה במקום נדרשו לייצר משהו. באינדונזיה מאזן חברת הבת של הפירמה התאזן מבחינה כספית. כך גם סניף החברה בצרפת. לעומת זאת בוואדוז הצטבר כסף רב אשר רק 5% ממנו שולמו למס הכנסה בליכטנשטיין.

כך מתנהלים עסקים בין-לאומיים רבים מאוד במשך שנים רבות. בין השאר קוראים לתופעה גלובליזציה. התופעה גרמה להרס חלקים נכבדים גם בכלכלה האמריקאית. המדיניות הכלכלית שהציג הנשיא טראמפ למשק האמריקאי החלה לבלום את תוצאות הגלובליזציה שם. על מה שהשיטה גורמת לרשויות ולציבור בישראל, באינדונזיה, בצרפת, בוואדוז ובעולם בכלל ייכתב בפרק השני של מאמר זה.