נתוני מדד ג'יני, המשקף את מידת אי-השוויון בין שכבות האוכלוסייה השונות בישראל, מראים מגמת ירידה קלה בשנים האחרונות לעומת העשור הקודם. אולם למדד זה חסרונות מסוימים והוא יכול לשקף ירידה גם כאשר פערי ההכנסה בין העשירונים העליונים לעשירונים הנמוכים גדלים (לדוגמה כאשר הפערים בין העשירונים האמצעיים קטנים, בעוד שהעשירונים העליונים מקבלים שיעור גבוה יותר מן ההכנסה הכוללת).
על פי הנתונים העדכניים ביותר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן לראות בטבלה שלהלן שהכנסות נטו של משק בית המשתייך לעשירון העליון גבוהות פי 7.26 מהכנסות נטו של משק בית המשתייך לעשירון התחתון, וכי החיסכון של כל משקי הבית המשתייכים לחמשת העשירונים התחתונים הוא שלילי (לווים) בעוד שמשקי הבית המשתייכים לחמשת העשירונים העליונים חוסכים. כמו כן, מהנתונים עולה כי חלקו של העשירון העליון הוא כ-30% מסך החיסכון במשק.
אין ספק שאי-שוויון בחלוקת ההכנסות הוא גורם מרכזי לפערים כפי שמשתקף בנתוני הטבלה, עם זאת ישנו גורם חשוב ומרכזי נוסף המשפיע על אי-השוויון והוא מחירי הדיור. הריבית הנמוכה הקיימת בישראל כמו גם בארה"ב נוצרה עקב העלייה בשיעורי החיסכון, ונובעת במידה רבה מכך שמשקי בית עשירים זוכים לנתח גדול בהכנסה ולכן גם חוסכים שיעור רב יותר מהכנסתם. עודף חיסכון זה על פני הביקוש להשקעות מוביל לירידת הריבית במשק. ירידה זו בשיעור הריבית מגבירה את הביקוש לנכסי דלא ניידי.
השילוב של ביקוש הולך וגובר לנדל"ן ושל מדיניות הממשלה המחזיקה בכ-93% מקרקעות המדינה ומוכרת אותן באמצעות רשות מקרקעי ישראל כמונופול, יוצר עלייה במחירי הדירות לרמות שלא נודעו כמוהן בישראל והן מן הגבוהות בעולם. במקרים רבים מוכרי דירות מיד שנייה הם משקיעים מן העשירונים העליונים אשר זוכים לעלייה נמשכת במחיר הנכסים שבהם הם מחזיקים, עלייה המוזנת לאורך שנים על ידי ממשלת ישראל המוכרת את הקרקעות במחיר הולך וגדל, ולעומתם רוכשי דירות למגורים מקרב בני העשירונים הנמוכים נאלצים לקחת הלוואת ענק כדי לרכוש דירות.
מן הראוי לממשלה לעצור בהקדם האפשרי את מגמת התייקרות מחירי הדיור כדי לעצור את ההקצנה בין חלקי החברה השונים, הקצנה המובילה לניכור, להגברת הפשיעה ובמקרים מסוימים אף עלולה להוביל לכאוס חברתי.
| נתונים למשק בית בשנת 2018 | |||||
| שיעור החיסכון מההכנסה נטו | חיסכון חודשי | הוצאה חודשית לתצרוכת
|
הכנסה כספית חודשית נטו | הכנסה כספית חודשית ברוטו | עשירונים |
| 90.39%- | 4,903- | 10,327 | 5,424 | 5,795 | 1 |
| 39.56%- | 3,313- | 11,688 | 8,375 | 9,012 | 2 |
| 23.10%- | 2,404- | 12,813 | 10,409 | 11,377 | 3 |
| 10.31%- | 1,268- | 13,562 | 12,294 | 13,656 | 4 |
| 6.72%- | 999- | 15,858 | 14,859 | 16,848 | 5 |
| 2.87% | 464 | 15,677 | 16,141 | 18,698 | 6 |
| 6.21% | 1,200 | 18,128 | 19,328 | 23,149 | 7 |
| 11.45% | 2,462 | 19,039 | 21,501 | 26,204 | 8 |
| 15.31% | 3,834 | 21,205 | 25,039 | 31,740 | 9 |
| 32.85% | 12,952 | 26,470 | 39,422 | 54,192 | 10 |
| 4.64% | 801 | 16,475 | 17,276 | 21,063 | ממוצע |
| מקור: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | |||||
12 תגובות
לא תיארתי לעצמי עד כמה אדירה השפעת הנדלן. תודה על פתיחת עיני.
שאלות לפרופ' בן דוד
1. המגזר הערבי מהווה כ- 20% מהחברה בישראל. תרבות הדיור שם שונה מהמגזר היהודי. האם זה נלקח בחשבון בתחשיבי הלשכה לסטטיסטיקה?
2 החברה החרדית מהווה כ- 15% מהחברה בישראל. האם כלכלת הגמ"חים, כולל ברכישת דיור, נלקחה בחשבון בתחשיבי הלשכה לסטטיסטיקה?
3. יש הערכות שונות על היקף הכלכלה השחורה בישראל. כסף שחור זורם לשכבות מסוימות. איך זה נלקח בחשבון אם בכלל?
4. האם עיוותים כדוגמת הנ"ל לא מגדילים את הרושם שאי השוויון בישראל, והוא בהחלט קיים, הנו גדול יותר מהמציאות?
תודה מראש על התשובות ועל פרסום מאמר חשוב המעלה בעיה קשה הקיימת במדינת ישראל.
אכן כל ההערות שלך נכונות וכמובן שהעובדות שציינת אינן נלקחות בחשבון בנתונים שהוצגו, לא ברור האם אי השיוויון גדול או קטן יותר מאחר שאין לדוגמא מידע על התפלגות ההון השחור בין עניים לעשירים ויתכן שההכנסה ״השחורה״ גבוהה יותר דווקא בקרב עשירים.
לפרופ' בן דוד
תודה על תשובתך. אכן אין מידע מדויק על התפלגות ההון השחור. על פי הבנתי (ט.ל.ח.) חלק נכבד מההכנסה "השחורה" מסתובבת בקרב מאות אלפי בעלי מלאכה עצמאיים וסוחרים קטנים שמקבלים תשלומים במזומן ולא מנהלים ספרים כראוי. על כן הרושם המתקבל הוא שכסף זה מגיע לעשירונים העניים ומעלה באופן משמעותי את הכנסתם נטו. כ"כ העיוותים שנוצרים בהערכת הפער בין שכבות האוכלוסייה בישראל בשל הלקונות שנוצרו כתוצאה מההטיות בנתוני המגזרים הערבי והחרדי, כפי שאכן אישרת את הערכותיי, מוכיחים את ההנחה שהפער ההכנסות האמתי בין שכבות האוכלוסייה בישראל הוא הרבה יותר קטן ממה שהעיתונאים "המומחים" כותבים בעיתוניהם, כנראה מתוך מטרה לנגח את השלטון. במילים אחרות גם בעניין זה העיתונות מוצפת ב"פייק ניוז". עם זאת הנני מסכים בהחלט לדבריך שהגדלת הפער טומנת בחובה פוטנציאל לעבריינות ולכאוס חברתי.
הפערים והניכור החברתי הם האוייב הכי גדול של המדינה. יותר מכל הטרוריסטים.
ניתוח קצר וענייני. והמסקנות ממש חשובות. ראוי להתייחסות של המנהיגות.
אנשים עוד לא קלטו כמה עמוק השסע החברתי בארץ וכמה הוא מאיים עלינו
ישראל היא מדינה מרובת שסעים: יהודים-ערבים, דתיים-חילוניים, מרכז-פריפריה, אשכנזים-מזרחיים, עשירים-עניים, משכילים-פלבאים, ימין-שמאל, לאיזה שסע חברתי בדיוק התכוונת?
ואיזה מפלגות קידמו הכי הרבה את הפער?
אני לא מצליח להבין איך זה שהליכוד כל כך הרבה שנים הוביל את המדינה
והבוחרים שלו ברובם שייכים לעשירונים התחתונים
ודווקא בתקופה הזאת הפערים גדלו
ואי השיוויון נוח למסיתים המתלהמים
מאמר שצריך להדליק נורות אדומות